ממן
1 3- אינטיליגנציה רגשית שאלה
1 :
א.      השערות המחקר  היו: 1. יימצא קשר בין רמת הא"ר של כל אחד מבני הזוג לבין איכות היחסים שלו, איכות היחסים עם הבן בת זוג. כלומר,  ככל שאדם בעל א"ר גבוהה יותר כך הוא יצור יחסים טובים עם הבן זוג וכך הוא יתפוס את היחסים עם הבן או בת הזוג שלו כמספקים.
2 . השערת צירוף- צירוף הא"ר של שני בני הזוג יינבא את איכות היחסים בצורה זו. כלומר, זוגות שבהם שני בני הזוג עם א"ר נמוכה יחוו איכות יחסים נמוכה, כלומר יותר קונפליקטים, פחות תמיכה רגשית ועומק וחוסר שביעות נמוכה מהקשר. אם לפחות אחד מבני הזוג עם א"ר גבוהה הם יחוו יחסים טובים וסיפוק. אבל אם לשני האנשים א"ר גבוהה היחסים יהיו היחסים הטובים  והמספקים ביותר. ב.  ההשערה השנייה אוששה. ג.        מגבלות המחקר- משתתפי המחקר היו סטודנטים צעירים שבממוצע מערכת היחסים שלהם נמשכה שלושה חודשים, והם לא התגוררו עם בני הזוג.
. שאלה 2: א.
ממצאי המחקר: מחוננים היו  גבוהים יותר (בפער גבוה) באינטליגנציה מילולית כפי שבאה לידי ביטוי  במבחן הכושר המילולי אל מול הלא מחוננים.  כמו כן, מחוננים לעומת לא מחוננים קיבלו ציונים גבוהים יותר (אם כי בפער נמוך) בא"ר במדדי הביצוע האובייקטיבים של  .. החוקרים הסבירו הבדל זה כך: למחוננים יש דימוי עצמי נמוך והם יותר ביקורתיים. תקן ההשוואה שלהם הוא למחוננים אחרים. מחוננים לומדים בכיתות מחוננים אז לא קל להם בחיים. המחוננים הופכים להיות לביקורתיים, כיתת המחוננים לא מטפחת את הדימוי העצמי של המחוננים, מאחר והדגש הוא על טיפוח היכולות האינטלקטואליות ולא טיפוח היכולות הרגשיות שאינן נתפסות כחשובות. לכן התפיסה העצמית שלהם את היכולות הרגשיות שלהם לא נכונה  ולכן הא"ר שלהם כפי שהיא נמדדת במדדי הדיווח העצמיים נמוכה יותר מהא"ר הנמדדת במדדי הביצוע האובייקטיביים. ב. מבחינה חינוכית ניתן ללמוד שהציפיות שמחוננים יהיו מוצלחים בכל תחום הן ציפיות לא ריאליות, הן מלחיצות את המחוננים ופוגעות בדימוי העצמי שלהם, ההשתמעויות החינוכיות לגבי התלמידים המחוננים הן שהם צריכים תמיכה  כל ילד רגיל. על הסביבה להיות קשובה יותר לצרכי המחונן. צריך להדגיש שגם מחוננים יכולים להביע קשיים.
הסביבה צריכה להכיר בפער הקיים בין התפתחות אינטלקטואלית להתפתחות רגשית של תלמידים מחוננים, מבחינה רגשית הם בני הגיל שלהם, אך יש פער חושבים שאם חכם אז גם מפותח מבחינה רגשית וזה מוביל לחריגות של הילד המחונן. הסביבה החינוכית צריכה להכיר טוב יותר את צרכיו הרגשיים של המחונן ולתמוך בו על מנת לקדם את ההסתגלות שלו , התפיסה העצמית והדימוי העצמי החיובי. שאלה 3:
א.      הביקורת המרכזית המוצגת במאמר כלפי תוכניות לטיפוח הא"ר בבתי הספר היא שעל אף שיש לא מעט תוכניות שמנסות לשפר בעזרת הא"ר למידה והישגים בבתי הספר, אך הן לוקות בכמה בעיות מרכזיות: בדרך כלל חסרה בתוכניות האלה הגדרה ברורה של המושג א"ר, התוכניות האלה לרוב לא מספיק מבוססות  תיאורטית -מדעית, לא ברור באיזה מודל משתמשים בתוכנית, ב.       מטרת המודל היא  להפוך א"ר לכלי שישפר את היכולת של התלמיד ללמוד ולהגיע להישגים גבוהים יותר. על פי המודל המצב בכיתה בנוי מהסביבה החברתית, מהעיבוד הרגשי של הגורמים הסביבתיים וזה מוביל לאופן הלמידה וההישגים של התלמיד.
הסביבה החברתית של האדם בנויה מההוראה, איזה מורה יש לו, דמוקרטי, סמכותי, מקבל, אוהב, חם, מרוחק, מה סגנון ההוראה שלו, משתף לא משתף.