ממן
1 1 –מבוא לבלשנות תאורטית
1 א. הבלשנות התיאורטית היא בעיקר תיאורית- נכון. הבלשנות התיאורטית אינה פוסקנית, כלומר אינה קובעת מה נכון ומה לא נכון, אלא שואפת לתאר את הידע הלשוני שדוברי השפה חולקים ומטרתה לאפיין את כללי הלשון שתאפשר לילדים לדבר להבין  את שפת האם שלהם, ועוסקת בתיאור המצוי ברגע מסוים.
ב. הבלשנות התיאורטית היא ברוח האמפיריציזם – לא נכון. הבלשנות התיאורטית נקשרת לזרם הרציונליסטי ולא עם הזרם האמפיריציסטי מאחר והבלשנות התיאורטית גורסת כי האדם ניחן בתבניות ידע מולדות, והידע האנושי הוא תוצאה של אינטראקציה בין התנסויות האדם לתבניות המולדות שלו. מנקודת מבט אמפרציוניסטית לעומת זאת,  רכישת הידע הלשוני אצל ילדים נעשית על סמך חשיפה נרחבת לקלט הלשוני באמצעות הסקת כל חוקי השפה מהקלט. שאלה 2
1 .      המונח "היעדר עדות שלילית" קשור לאפזיית וורניקה – לא נכון.
זהו מונח המאפיין ילדים בריאים בתהליך רכישת השפה- הילדים חשופים לקלט הכולל טעויות אבל אין להם ראיות שליליות- אף אחד לא אומר להם אילו משפטים כוללים טעויות.

2 .     
2 .בכל שפה אנושית יש אינסוף משפטים- נכון. בשפה טבעית יש אינסוף משפטים –
3 .      הסובלים מאפזיית ברוקה יתקשו בהבנת המשפט: "הילד שסבא חיבק נעלם" אך לא יתקשו בהבנת המשפט-" הבלון שהילד ניפח התעופף לשמיים". נכון.
הסובלים מאפזיית ברוקה לא יתקשו להבין את המשפט השני משפט זה כולל שתי פסוקיות, פסוקית עיקרית- הבלון התעופף ופסוקית משועבדת, שהילד ניפח המתארת את נושא המשפט העיקרי הבלון- במשפט  זה אין צורך לזהות את המבנה התחבירי המדויק שלו. מספיק שנדע את משמעות המילים- "בלון" "ילד" "ניפח" "התעופף" כדי שנבין שהבלון עף לשמיים  (ולא הילד )  ושהילד ניפח את הבלון ולא הבלון את הילד כלומר ניתן להבין על פי משמעות המילים והידע לגבי העולם ללא צורך בניתוח תחבירי . לעומת זאת הבנת המשפט הראשון דורשת ניתוח תחבירי, כדי להבין את המשפט לא מספיק להבין את משמעות המילים. לא ניתן להבין ללא ניתוח תחבירי אם הילד חיבק את הסבא או הסבא את הילד והאם הילד נעלם או סבא נעלם חיבק את הילד והילד נעלם הסובלים מאפזיית ברוקה יתקשו בהבנת המשפט כי הפגיעה היא תחבירית, כלומר לקות ברכיב הידע הלשוני של מבנה המשפט, הכוללת גם היבטים של מורפולוגיה (מבנה מילים) הקשורים לתחביר כמו הטיית הפעלים בזמן, גוף ומספר, ריבוי וידוע של שמות עצם וכו׳.
4.      השפה. שאלה 3:
תיאוריה הבלשנית חוקרת את הכשירות הלשונית. כמו כל תיאוריה מדעית, התיאוריה הבלשנית צריכה לעמוד בתקפות תצפיתית א.      דקדוקיות- היות בעל משמעות- ההבחנה דקדוקי או לא דקדוקי לא חופפת להבחנה בעל משמעות/חסר משמעות. משפט הנכון  דקדוקיות הוא משפט המקיים את מערכת החוקים של השפה, כלומר, הוא כתוב נכון מבחינת כללי השפה. אפשרי משפט הנכון דקדוקית אך אינו בעל משמעות למשל- "מחשבות ירוקות חסרות צבע ישנות מהר"-משפט זה נכון דקדוקית אך מלא סתירות ומוזרויות-מחשבות לא יכולות להיות ירוקות או לישון מהר.
היות בעל משמעות זאת אומרת שהמשפט כתוב בצורה מובנת, למשל המשפט " היא לראות סרטים מחר" אינו נכון דקדוקית אך רובנו נבין בקלות את המשמעות שלו. ב. אפזיית ברוקה אפזיית וורניקה-  אפזיית ברוקה היא הפרעה לשונית כתוצאה מפגיעה באזור הנמצא באונה הפרונטאלית של ההמיספרה השמאלית של המוח ג. מחקר פוסקני מחקר תיאורי- מחקר פוסקני (=מסורתי) ומחקר תיאורית (=מודרנית)- הבלשנות המסורתית עוסקת בחוקים- מה נכון ומה לא נכון לפי הכללים וחקר שפות שונות בזמנים שונים.
ד. פסיכו בלשנות נוירו בלשנות- נוירו בלשנות היא התחום העוסק בחקר המבנים והתהליכים במוח המעורבים בשימוש בשפה ה. שפת סימנים שפת תכנות- שפת סימנים הוא כינוי לכל אחת מהשפות הטבעיות שמשתמשות בתנועות ידיים, מחוות גוף והבעות פנים כאמצעים העיקריים להעברת מסרים וליצירת תקשורת בין הדוברים