תוכן העניינים
תקציר. 3
מבוא. 5
פרק ראשון: אמפתיה בחינוך. 7
1 . אמפתיה – פעולה רב ממדית בעלת אלמנטים רגשיים וקוגניטיביים. 7
2 . האמפתיה בהוראה–מיומנות יסוד ומטרה מרכזית בהכשרה לחינוך. 9
3 . תשתית הרעיון האמפתי – התייחסות אל התלמיד כאדם שלם.. 11
4 . תרומתה של האמפתיה להעצמת המורה. 12
5. ממדים מרכזיים באמפתיה. 14
פרק שני: יוצאי אתיופיה בישראל. 16
1 . הגירה. 16
2 . עליות מאתיופיה לישראל. 17
3 . דפוסי התנהגות, מסורת ותרבות בקרב יוצאי אתיופיה. 19
4 . שינוי תרבותי 20 5. קשיי קליטה של יוצאי אתיופיה ודרכים להקלתם.. 21
פרק שלישי: האמפתיה כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. 24
1 . קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. 24
2 . המעשה האמפתי כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה והשפעתו על הצלחתם..
5
3 . תכניות ייעודיות לתלמידים יוצאי אתיופיה. 28
3 .1 הגיל הרך: תכנית אור. 28
3 .2 יסודי: תכנית מורשת יהדות אתיופיה. 29
3 .3 תיכון: תכנית אסרטיביות. 31
3 .4 אקדמיה: תכנית מיכאל. 32
סיכום.. 34
ביבליוגרפיה. 36
תוכן העניינים
תקציר. 3
מבוא. 5
פרק ראשון: אמפתיה בחינוך. 7
1 . אמפתיה – פעולה רב ממדית בעלת אלמנטים רגשיים וקוגניטיביים. 7
2 . האמפתיה בהוראה–מיומנות יסוד ומטרה מרכזית בהכשרה לחינוך. 9
3 . תשתית הרעיון האמפתי – התייחסות אל התלמיד כאדם שלם.. 11
4 . תרומתה של האמפתיה להעצמת המורה. 12
5. ממדים מרכזיים באמפתיה. 14
פרק שני: יוצאי אתיופיה בישראל. 16
1 . הגירה. 16
2 . עליות מאתיופיה לישראל. 17
3 . דפוסי התנהגות, מסורת ותרבות בקרב יוצאי אתיופיה. 19
4 . שינוי תרבותי 20 5. קשיי קליטה של יוצאי אתיופיה ודרכים להקלתם.. 21
פרק שלישי: האמפתיה כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. 24
1 . קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. 24
2 . המעשה האמפתי כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה והשפעתו על הצלחתם..
5
3 . תכניות ייעודיות לתלמידים יוצאי אתיופיה. 28
3 .1 הגיל הרך: תכנית אור. 28
3 .2 יסודי: תכנית מורשת יהדות אתיופיה. 29
3 .3 תיכון: תכנית אסרטיביות. 31
3 .4 אקדמיה: תכנית מיכאל. 32
סיכום.. 34
ביבליוגרפיה. 36
תקציר עבודה זו עונה על שאלת המחקר:
כיצד ניתן ליישם את הרעיון האמפתי כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך?
אחד המרכיבים המרכזיים של האינטראקציה בחינוך הוא האמפתיה. בבסיס הרעיון על נחיצות האמפתיה בבית הספר עומדת ההנחה שהתלמיד הוא אדם שלם וייחודי והחינוך הראוי הוא זה שמתייחס למכלול ממדיו האנושיים.
בדור של רדיפה אחר הישגיות לימודית, ויצירת לחץ על הצוות החינוכי, מה שגורם לשחיקת המורים ולחוסר שימת לב מצדם לטיפוח צדדי האישיות האחרים של התלמיד, האמפתיה נחוצה כמצרך יסוד. יחס אמפתי מעצים הן את התלמיד הן את המורה החש סיפוק מהצלחותיו ומהישגיו הרבים הנובעים ממעשה זה.
אמפתיה מוגדרת כיכולת להזדהות עם הזולת ולקיים תקשורת רגשית. או כ'כניסה לנעליו של האחר'. האמפתיה היא תופעה רב ממדית המקיפה אלמנטים רגשיים וקוגניטיביים. הממד הרגשי של האמפתיה מדגיש את התגובה הרגשית של אדם אחד כשהוא מזהה חוויה רגשית אצל האחר, ואילו הממד הקוגניטיבי מדגיש את ההבנה והיכולת של האדם לאמץ את הפרספקטיבה של אדם אחר. לאמפתיה שלושה ממדים:
ממד ההבנה, ממד המודעות וממד ההתנהגות. ממדים אלו מצביעים על המורכבות של המעשה האמפתי ועל שלל הכישורים שהוא מחייב.
יהודי אתיופיה הגיעו לארץ בשלושה גלי עליה מרכזיים: האחת, עולי 'מבצע משה' שעלו לישראל בין השנים 1989 –
1 980; השנייה, עולי 'מבצע שלמה' שעלו לישראל במבצע הטסה מאתיופיה בשנת 1991, והשלישית, עולי הפלאשמורה שעלו לישראל בין השנים 2013–1994. שלוש קבוצות אלו היו שונות זו מזו במאפייניהן החברתיים, התעסוקתיים, השנים התרבותיים, הלשוניים עוד בארץ מוצאן, והן גם נבדלות במאפייני מסען מאתיופיה לישראל ובסוג הקשיים שניכרו בהשתלבותן החברתית, התרבותית והפסיכולוגית בחברה הישראלית.
מעברם של יהודי אתיופיה לישראל נחשב למעבר בין שתי תרבויות שההבדלים ביניהן ניכרים מאוד. השוני בין התרבויות בא לידי ביטוי בתחומים רבים, ביניהם קהילה, מנהיגות, השכלה וקודים חברתיים. המרחק התרבותי של יוצאי אתיופיה מהתרבות הדומיננטית בישראל יצר לחץ המוגדר כהלם תרבותי. מדינת ישראל, בעקבות בעיות שצצו בקליטת עולי שנות החמישים, החליטה לפזר את יוצאי אתיופיה בישובים במעמד סוציו-כלכלי בינוני.
כדי לגרום לתלמידים יוצאי אתיופיה להשתלב בחברה ולהצליח יש ליצור תהליך אמפתי שלם. תהליך האמפתיה דורש שלושה שלבים: השלב הראשון וההכרחי הוא הכרת המורה במחויבותו לדאוג להתפתחות תלמידו בכל תחום. שלב זה הכרחי משום שמורים רבים אינם רואים את תפקידם מעבר להגדרה הפורמלית של העברת חומר לימודי ובחינה עליו. כאשר מורה מבין את חובתו להתנהג אמפתית אל הילד הוא ימצא את הדרך והכוחות לבצע זאת בפועל. השלב השני הוא זיהוי והבנת עולמו הפנימי של הילד מנקודת מבטו. הזיהוי נעשה באמצעות איסוף מידע מילולי ובלתי  מילולי על התלמיד. המידע מספק למורה תמונת מצב על מצבו של התלמיד ועל אישיותו ומאפשר לו להתייחס אליו אמפתית. השלב השלישי הוא נקיטת פעולה אחראית שתכיל את מצוקתו של התלמיד במטרה לעזור לו להתקדם ולצאת ממנה.
בישראל ישנן מספר תכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה שמטרתן העצמת תלמידים אלו ושילובם בחברה הישראלית. תכנית 'אור' לילדים בגיל הרך מתמקדת בביסוס כישורי יסוד טובים בתחום האוריינות הכתובה והדבורה, כישורים שילוו את הילד לאורך שנותיו בבית הספר, תוך התייחסות למנהגים של ארץ המוצא, כגון מסורת של סיפור בעל פה. תכנית 'מורשת יהדות אתיופיה', המיועדת לתלמידים בגילאי היסודי, היא תכנית ללימוד המורשת והתרבות של יוצאי אתיופיה. לגילאי תיכון מוצעת תכנית 'אסרטיביות' העשויה לתרום להגברת תחושת המסוגלות העצמית של העולים במישור החברתי. בהשכלה הגבוהה קיימת תכנית 'מיכאל' המשלבת יוצאי אתיופיה במסלול הכשרה לחינוך תוך התמקדות בתהליכי גיבוש זהות, בנושאים הקשורים לקהילה האתיופית ולמפגש שלה עם החברה הישראלית וכן, בתהליכי העצמה ופיתוח אישיים.