תוכן העניינים
תקציר. 2
מבוא. 4
פרק ראשון: החשיפה לטרור ולמצבי לחץ כמחוללת מצוקה. 6
1 . טרור. 6
2 . מצב לחץ- הגדרה. 7
3 . טראומה. 8
4 . השפעת אירועי טרור ומצבי לחץ על ילדים.. 9
5. השפעת הטראומה על הצוותים החינוכיים. 11
פרק שני: הייעוץ החינוכי 14
1 . מהות הייעוץ החינוכי 14
2 . הייעוץ החינוכי במערכת החינוכית. 15
3 . הדיאלוג החינוכי- כלי העבודה של היועץ. 15
פרק שלישי: תפקיד היועץ בהתמודדות ילדים עם אירועי לחץ ביטחוניים.. 18
1 . היועץ החינוכי כסוכן העזרה הטבעית. 18
2 . תפקיד היועץ אל מול הילד. 19
2 .1 הקשבה. 19
2 .2 דיאלוג 20
2 .3 פעילות קבוצתית. 21
3 . תפקיד היועץ אל מול ההורים.. 22
4 . תפקיד היועץ אל מול בית הספר. 24
4 .1 עיקרון הרציפות. 24
4 .2 מודל החוסן הרב ממדי 26
4 .3 עקרונות הקמ"צ. 28
סיכום.. 30 ביבליוגרפיה. 32
תקציר עבודה זו עוסקת בתפקידו של היועץ החינוכי בסיוע לילדים בהתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר על רקע ביטחוני. שאלת המחקר עליה עונה העבודה היא: מהו תפקידו של היועץ החינוכי בהתמודדות ילדים עם מצבי לחץ על רקע ביטחוני?
לצורך כתיבת העבודה נעשה שימוש במגוון רחב של מקורות עדכניים, ספרי חינוך ופסיכולוגיה וכתבי עת בנושא היעוץ החינוכי ובנושא התמודדות ילדים עם טרור. ביניהם ניתן למנות את כתב העת 'היעוץ החינוכי' וספרה של מור 'כוחו של היועץ החינוכי' וכן פרסומים שונים של אגף שפ"י במשרד החינוך.
אירוע טרור הוא אירוע הכולל בתוכו אלימות, המטרה בו פוליטית והיעד הוא אזרחים. אירוע טרוריסטי מאיים על חיי האדם וגורם לו לשינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, התנהגותיים וחברתיים. מצבי לחץ דורשים התמודדות עם שינוי בשגרת החיים. אצל ילדים אירועים שונים יכולים להיחשב כמלחיצים, כשההשפעה גדולה יותר ככול שהאירוע קטסטרופאלי יותר. החשיפה לטרור ולאירועי לחץ במדינת ישראל גבוהה, גם משום כמות האירועים וגם בעקבות חשיפה עקיפה- דרך התקשורת.
רמת הפגיעה מהאירוע קשורה למשתנים רבים ביניהם: קירבה, היכרות או מגורים סמוכים.
מכיוון שלא השלימו את התהליך ההתפתחותי, ילדים ובני נוער פגיעים יותר לאירועי חרדה. הטראומה מתבטאת אצל ילדים בתחומי חיים שונים. ניתן לזהות אותה על פי סימפטומים עיקריים של עוררות, המנעות וחודרנות. שלושה שלבים בפיתוח טראומה על רקע חשיפה לאלימות פוליטית: שלב האימפקט, שלב הרתיעה והשלב הפוסט-טראומטי.
גם הצוותים החינוכיים בבית הספר עשויים לגלות תופעות פוסט-טראומטיות.
הייעוץ החינוכי נועד לסייע לתלמיד כפרט ולבית הספר כמערכת חברתית-ארגונית, להגיע לתפקוד מיטבי ולמיצוי מרבי של יכולתם מתוך רווחה נפשית ובאווירה תומכת ומקבלת. היועץ הוא איש בריאות-נפש פנים מערכתי. זמינותו בתוך צוות בית הספר מאפשרת לו לסייע לפרט ולסביבה לנקוט במיטב הצעדים תוך היענות מהירה לתלמיד, לצוות ולהורים. מיקומו כאיש צוות מאפשר לו לראות בד בבד צרכים שונים ומנוגדים של כל קהלי היעד ולנקוט עמדה מאוזנת של ויסות, קירוב וגישור בין עמדות מרוחקות. הדיאלוג החינוכי הוא כלי עזר של היועץ, דרכו הוא מעניק לילד תחושת ביטחון, קרבה, תמיכה ואמפתיה.
תפקיד היועץ אל מול הילד במצבי משבר צריך לכלול הקשבה, דיאלוג ופעילות קבוצתית שתפקידה לאפשר גם מתן עזרה לזולת. תפקידו של היועץ בסיוע להורים מתמקד בהענקת אוזן קשבת, הכלה ואמפתיה ויעוץ קונקרטי בעת הצורך. ברמה המערכתית, דרכי מוצא שונים גובשו במשך השנים להתמודדות עם הפרעה טראומטית. ביניהם:
עקרון הרציפות המדבר על כך שהאירוע הטראומטי פגע ברציפות החיים של הילד שיצר לעצמו ואז יש לאתר את הרציפויות שנפגעו ולתחזק אותם או לחזק את הרציפויות שלא נקטעו.
מודל החוסן הרב מימדי מגלם גישה לפיה ישנם שישה ערוצי התמודדות שלכל אדם יש פוטנציאל להתמודד בעזרתם: גוף, שכל, רגש, משפחה, אמונות, חברה ודמיון. (גש"ר מאח"ד). עקרונות הקמ"צ מתייחסים לליווי התומך שאמור להכיל קרבה, מידיות וציפיה.
המסקנה העולה מן העבודה היא כי ליועץ החינוכי בבית הספר מקום חשוב בסיוע לילדים, להורים, למורים ולכל המערך הבית ספרי בהתמודדות בשעת משבר ומצוקה על רקע ביטחוני.