תוכן העניינים
מבוא. 3
תקציר. 4
פרק ראשון:
המוסיקה ככוח סוגסטיבי בהשפעה על הרגשות. 5
1 . אלמנטים במוסיקה ומשמעותם הפסיכולוגית. 5
1 .1 קצב. 5
1 .2 מפעם.. 6
1 .3 מלודיה. 6
1 .4 הרמוניה. 6
1 .5 עוצמה. 7
2 . השפעת המוסיקה על האמוציה. 7
3 . כוחה של המוסיקה ביצירת חוויה רגשית חיובית. 9
3 .1 ארבעת האלמנטים המוסיקליים והשפעתם על  הרגשות והתחושות. 12
3 .2 המוסיקה כמביאה להשגות רוחניות. 13
פרק שני: ייחודיותה של המוסיקה הרומנטית בביטוי רגשות. 15
1 . סקירה היסטורית – השנויים והתמורות. 15
2 . האמנות הרומנטית כמשקפת את התמורות ההיסטוריות בתקופה. 16
3 . הענפים המוסיקליים במוסיקה הרומנטית. 17
3 .1 מהפכה ומקוריות לעומת מסורת. 17
3 .2 האדם והטבע. 17
3 .3 בריחה מהמציאות. 18
3 .4 לאומיות ואקזוטיות. 18
פרק שלישי:
ייחודיות המלחינים במוסיקה הרומנטית בהבעת רגשות ובהעצמתם.. 19
1 . בטהובן 19
2 . שוברט. 21
3 . שופן 21
4 . צ'ייקובסקי 22
סיכום.. 24
ביבליוגרפיה.
5 תקציר המוסיקה היא אמנות מופשטת, ככזו היא מפעילה רגשות ומעוררת אותם. בכל מנגינה שהיא, חוברים אלמנטים מסוימים, והמכלול שלהם יוצר את השלמות המוסיקלית. האלמנטים הם: גובה, עוצמה, גוון הצליל וריתמוס. לאלמנטים המוסיקליים השונים יש משמעות סימבולית המאפשרת הבנה פסיכולוגית של ההקשרים התוך אישיים והבין אישיים.
המוסיקה מהווה גירוי, שבכוחו לעורר שינו מוגדר באורגניזם. המוסיקה יכולה להסוות צלילים ורגשות בלתי נעימים. המוסיקה משפיעה גם על רמות האנדורפין בגוף ויכולה להעלות אותן. המוסיקה יכולה לווסת הורמונים הקשורים לדחק. קיימים חמישה אלמנטים מוסיקליים שלהם משמעות פסיכולוגית: קצב, מפעם, מלודיה, הרמוניה ועוצמה. המוסיקה עשויה להביא להשגות רוחניות גבוהות ובכוחה להביא לשלמות הנפש.
״רומנטיקה״ הוא שמה של תנועה ספרותית, פילוסופית ואמנותית, שהתפשטה באירופה במאה התשע עשרה.
תנועה זו התפתחה עקב השינויים שחלו במאה זו בתחומים השונים. האמנות בתקופה הרומנטית התבססה על הרגש, ועל הזכות לחופש הביטוי במקום האיפוק שהיה נהוג עד לתקופה זו. אמן הרומנטיקה שאב את השראתו ממקורות רבים, וביניהם שאיפה לחירות לאומית ואישית, מן ההתקרבות אל הטבע, מן השירה, הנאיביות והילדותיות, ומהשתתפות בסבלם ובגורלם המר של עמים מדוכאים. התפתחותה של המוסיקה הרומנטית הושפעה אף היא מהשינויים השלטוניים והתרבותיים במאה התשע עשרה. סגנונה ומאפייניה של המוסיקה הרומנטית כוללים את הרחבת התזמורת, התפתחות הפסנתר, תפיסה הרמונית חדשנית הרואה את ההרמוניה כבעלת כוח ליצור צבע, אווירה והבעה, מלודיה שירתית ומרחב דינמי, המתאפיין בקוטביות דינמית. הרומנטיקה נתנה ביטוי ליצירה האישית של המלחין. בעקבות כך התפתחו צורות חדשות במוסיקה, ביניהן: הליד – השיר האמנותי, פואמה סימפונית, מיניאטורות והסויטה הרומנטית. ענפי המוסיקה הרומנטית כוללים מקוריות לעומת חזרה לעבר, ייצוג האדם והטבע כמוטיב במוסיקה, בריחה מהמציאות ויצירת מוסיקה לאומית ואקזוטית. ארבעת המלחינים: בטהובן, שוברט, שופן וצ'ייקובסקי היו מלחינים בולטים בתקופת הרומנטיקה.
יצירותיהם התאפיינו בביטוי רגשות ובשיקוף התחושות שעברו על מלחיניהם באותה תקופה.