קורס: על פרשת דרכים – ממ"ן 14
שאלה 1
א.      האינטליגנציה רוסית יהודית היא אותה שכבת יהודים אשר דיברה רוסית, ניסתה להשתלב בחיים החברתיים של רוסיה. שכבה ששאפה לחיות את חייהם היהודיים ברוסית. הם אף ניסו לכתוב ולהוציא ספרות בשפה הרוסית. חלק זה של האוכלוסיה אמנם היה קטן במספר לעומת אוכלוסיית היהודים ברוסיה, אך בעל השפעה רבה ובעלת תפקיד רב ערך בתולדות יהודי רוסיה. האינטלגנציה הרוסית יהודית עברה קשיים רבים והתנגדות של שלטונות ומדיניות לעומת יהודי אירופה ואת תהליכי ההתבוללות שלהם. נוצרה שכבה חברתית של אינטלגנציה מיוחדת במינה, דוברת רוסית שהביטה מלמעלה על שאר בני עמה. מחקרים מציינים כי משקלה והשפעתה של אינטליגנציה היו גדולים פי כמה מחלקה היחסי. תרומה של אינטלגנציה זו בדשות של ספרות, עיתונות וכן בחייהם החברתיים והפוליטיים של יהודי רוסיה היה רב. אבל לא רק.
שכבה זו השפיעה גם על ההתפתחות התנועה הציונית גם בארץ ישראל. אמנם כמו שהזכרתי קודם, לידתה לא הייתה קלה. והיו מספר גורמים אשר הקשו על התבוללות של יהודים בתרבות הרוסית. קודם כל היו חוקים נוקשים של צאר אשר אסרו על יהודים לצאת מתוך גבולות העיירות שלהם. אסרו על המסחר וגם היו חוקים אשר הגבילו על השכלתם. חוץ מזה הייתה מדיניות האנטי יהודית של ממשלת הצארים.
למרות כל המכשולים האלה היו מספר גורמים אשר קידמו התפתחות לכיוון לימודי רוסית ורוסיפיקציה. אחד הגורמים הייתה התפתחות כלכלים של היהודים. יותר ויותר יהודים קיבלו אישורים –
ב.      במחצית הראשונה של המאה ה- 19 פעלו ברוסיה בתי ספר יהודיים (חדרים) אשר למדו בהם לימודים יהודיים בשפה יידיש. עם התקדמות והתפתחות ההשכלה היה צורך לפתח גם הלימודים היהודיים. אמנם היה חוק האוסר לימודים כללים ביידיש. למרות שנעשו ניסיונות לתקנן את החדרים, הם עדין לא ענו על הציפיות. בני מעמד הביניים העדיפו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר רוסיים לקבלת השכלה כללית. כאמור הלימודים בבתי ספר האלה היו בשפה הרוסית. הלימודים בבתי ספר האלה היו גורם רוסיפיקטורי. היו בהם לימודי יהדות, אך השעות היו מעטות מדי והם גם היו רשות. המורים שלימדו בהם לא הוכשרו מספיק ללמד מקצועות יהודיים. גם המקצועות האלה נלמדו ברוסית.
רוב המורים אשר לימדו בבתי ספר היהודיים סיימו לימודי מורים עממים. היה להם מעט ידע ביהדות. רק מעטים ממש סיימו את בית המדרש למורים. זה אומר שרוב המורים דווקא דאגו לרוסיפיקציה של היהודים. יתרה מכך ישנם עדויות שהמורים התביישו בבית ספר יהודי ורשמו כתובויות על קירות של בית הספר באותיות קטנות. בעיה נוספת הייתה שלא היו ספרי לימוד למקצועות יהודיות או היו מעטים מדי וזה לצד העובדה שגם המקצועות האלה נלמדו ברוסית. במקביל לבתי ספר יהודיים לבנים קמו גם בתי ספר יהודיים לבנות. אצל בנות השעות של יהדות היו עוד יותר מעטות. בעיקר הוקדשו ללימודי עברית ולתפילות. לזה היו שתי סיבות עיקריות: סיבה –
44/50 שאלה 2
א.      בתחילת המאה ה- 20 מתחילה צמיחה מואצת של ארגונים סוציאליסטיים ברוסיה. יהודים לוקחים חלק חשוב במפלגות סוציאליסטיות גם כחלק מהמפלגות הרוסיות וגם כמפלגות יהודיות עצמאיות. יהודים חשבו שבכך ניתן לתרום לפתרון של ה"שאלה היהודית". יסוד האידיאולוגיה הסוציאליסטית מושתת על הרעיון שאנשים מסוגלים להגיע להסדרים פוליטיים וחברתיים שווים לכל אחד ושאיכות החיים של כולם תעלה. סוציאליזם מדגיש את רעיון השוויון החבברתי, שוויון בעבודה ופרנסה ובאפשרות להגשמת חלמותיו של אדם פרטי. יסודות אלה דיברו מאד לעם היהודים, שהיה מקופח ברוסיה ולא זכאי להטבות רבות. אפרט את הסיבות הספציפיות:
1.      הסיבה הראשונה הוא הגורם האנושי.
למרות שסוציאליזם דיבר על מעמד נמוך של פועלים ואיכרים והם גם היו הגרעיון של המפלגות, ההנהגה עדיין הייתה מורכבת מאינטליגנציה. למרות היותו של העם היהודי מיעוט בחברה הרוסית, אחוז התלמידים בהשכלה הגבוהה היה גבוהה ואף גדל עם השנים. צאר הנהיג הגבלות מסוימות על כמות התלמידים היהודים, אך עדיין המספר היה גבוה. עם זאת לצעירים יהודיים הייתה שאיפה ללמות ורבים מהם גם יצאו ללמוד מחוץ לרוסיה. כך בעצם נוצר גרעין של צעירים יהודים בעלי תודעה פוליטית רדיקלית.
2 .      הסיבה השניה. השתייכות של יהודים למעמד הפרולטריון. אמנם סוציאליסטים רוסיים דיברו על איכרים ופועלים, אך הם גם כללו בעליה עסקים זעירים ולסוחרים עצמאיים. יהודים גם האמינו בכך ולכן רצו להצטרף לשורות על מנת לשפר את מצבם.
3.      הסיבה השלישית היא – השפה הייתה שפת היידיש שגרמה לטיפוח רגשות ההזדהות הקיבוצית עם רגשות הלאום היהודי.    ב.      שמואל ליברמן נולד בשנת 1845 בעיירה לונה. קיבל השכלה מסורתית וגם חינוך משכילי. ליברמן רכז בקיאות מרשימה בשפה העברית וגם בשפה הרוסית. בזכות הידע סיים את לימודיו במוסד ממשלתי. בזמן לימודיו בפטרבורג שאף רעיונות סוציאליסטיים והצטרף לחוגי מחתרת. לאחר שנמלט ללונדון, פגש צעירים יהודים מרוסיה והשמיע בהם רעיונות של הקמה של תנועה סוציאליסטית בקרב מושב היהודי.
בין הרעיונות של ליברמן, נשמעו דברים של חוסר שוויון בעם ואחוז קטן שעושק את העם העובד, קריאה למהפכה אלימה וגם ניתוח של העם היהודי שלא שונה מהחברה הכללית. הוא גם השווה את הרעיונות האלה לבין רעיונות של יהדות. הוא דיבר על כך שגם בתוך היהדות ישנה קריאה לשוויון –