חשיבות יחסית של תרומת סיפוק צרכים, הגשמת ערכים וביטוי זהות אישית לביטויי מחויבות ארגונית במקום עבודה מבוא
מחויבות לארגון מוגדרת על ידי פורטר, סטרס, מודאיי ובוליאן (1974) כ"אמונה חזקה וכקבלה של מטרות הארגון וערכיו, כנכונות להשקיע מאמץ למען הארגון וכרצון להישאר חבר בארגון".
המחויבות הארגונית מושפעת משלושה מימדים אשר מבטאים הלימה בין הפרט לסביבתו הארגונית: צרכים, ערכים וזהות עצמית. הלימה זו מתבטאת במחויבות הארגונית של העובד לארגונו על ידי שלושה רכיבים מרכזיים: ביטויים של נוכחות במקום העבודה, ביטויים של רמת התרומה במסגרת תפקיד העובד וביטויים של רמת ההזדהות עם הערכים והיעדים המרכזיים של הארגון.
לכן בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים הדיפרנציאלית בין מקורות מחויבות ארגונית המבטאים הלימות בין פרט לסביבתו במימדים:
צרכים, ערכים וזהות עצמית לבין ביטויים שונים של מחויבות ארגונית: נוכחות, הזדהות ותרומה במקום העבודה.
מטרת עבודה זו היא לבחון את מידת ההלימה בין הפרט ומקורות המחויבות הארגונית לבין הסביבה הארגונית שבה הפרט מתפקד והביטויים של מחויבותו הארגונית, וזאת על ידי שלושה מערכות של קשרים: הלימה בין צרכי הפרט לבין אפשרות סיפוק צרכיו ומימושם בארגון וזאת נראה על ידי ביטוי המחויבות הארגונית נוכחות, הלימה בין ערכיו של הפרט לבין אפשרות הגשמתם באמצעות השגת מטרות ויעדי הארגון, כאשר זאת נראה על ידי ביטויי המחויבות הארגונית "הזדהות" ו"תרומה" וכן ההלימה בין הזהות העצמית של הפרט לבין אפשרות ביטוייה בתפקיד אותו ממלא הפרט בארגון וזאת נראה על ידי ביטויי המחויבות הארגונית "תרומה" ו"הזדהות".
בכדי לחקור את הקשרים הדיפרנציאלים בין ביטויי ההלימה השונים לביטויי המחויבות, אשתמש בשיטת המחקר סקר ובו ידרשו הנחקרים לדרג את מידת החשיבות של מקורות המחויבות הארגונית וכן לדרג את ההשפעה שלהם על ביטויי המחויבות השונים וזאת בנוגע למקום העבודה שלהם בלבד, הקשר יימצא על ידי ניתוחים סטטיסטיים.