מטלת מנחה (ממ"ן) 13
קורס: 10664 – ג'נוסייד חומר הלימוד: בריה"מ, טיבט (יחידות 9+10) סמסטר: 2017א'                                                                                                                                                                         שאלה 1 (50 נקודות) תכנית הקולקטיביזציה בחקלאות בבריה"מ משנת 1929
תכנית הקולקטיביזציה שהייתה חלק מתכנית החומש אותה הנהיג סטלין, תכנית שנועדה להפוך את בריה"מ למדינה קומוניסטית, משמע לקחת את בריה"מ המדינה האגררית (חקלאית) ולהפוך אותה למדינה מתועשת ע"מ שתוכל לעמוד בשורה אחת עם המערב הקפיטליסטי. התכנית מטפלת במספר תחומים: 1. טיפול בבערות- ע"מ לייצר פס ייצור של מהנדסים, טכנאים ומורים. תהליך שייצר את השכבה שאמורה לאכלס את המפעלים בבריה"מ, תהליך שיוצר שכבת פרולטריון שכבת הפועלים מחד ומאידך הופך את בריה"מ לאימפריה כלכלית שתוכל להפיץ את רעיון המהפכה הקומוניסטית הלאה. משמע גם קידום לעבר המטרות וגם יישום האידיאולוגיה. 2. הקמת ערים חדשות-  ערים שמוקמות סביב מכרות, מפעלים, ניוד אנשים אל הערים החדשות. המדינה סיפקה את השירותים – דיור, חינוך, בריאות ותשתיות.   3. תכנית הקולקטיביזציה בתחום החקלאות בכדי להביא מזון אל המפעלים בכדי שהמפעלים יהפכו את בריה"מ למעצמה יש צורך להלאים את הקרקעות להעבירם לידי הממשלה. זאת אומרת שפרויקט התיעוש הוא זה שמחייב את המדינה לנקוט בצעד של הלאמת הקרקעות – ביטול הבעלות הפרטית על האדמות, חיסול המשקים הפרטיים והקמת משקים שיתופיים (קולחוז) וכל זאת על מנת להביא אספקת מזון סדירה לערים למפעלים ולפועלים. מחד המדינה לוקחת רכוש ששייך לאדם פרטי שהינם בעלי ההון והופכת אותם לנחלת הכלל – חלק מהמהות של הסוציאליזם קומוניזם מימוש של האידיאולוגיה הקומוניסטית, ומאידך ייצור מזון לפועלים העירוניים בדרך זולה ומבוקרת שמהווה מימוש של המטרה להעצים את –
שאלה 2 (50 נקודות) הסכם 17 הנקודות משנת 1951 :
בשנת
1 949 מהפכה בסין מאו צ'ה טונג קומוניסט שהופך את סין למדינה קומוניסטית ברוח הקומוניזם. ב1950 מודיע מאו על כוונתו לשחרר את טיבט מהאימפריאליזם הבריטי משמע שחרור טיבט, והפיכתה לחלק מסין. הממשלה בטיבט פונה לאו"ם ומבקשת סיוע בעקבות האיום הסיני אך מקבלת התעלמות. הצבא הסיני פולש לטיבט משמיד מחצית מהכוח הצבאי הטיבטי, הסינים מגיעים עד ללהאסה הבירה ומזמינים את הטיבטים למשא ומתן. הדלאי לאמה (אז בן 15) חותם עם הסינים על הסכם 17 הנקודות שהינו הסכם דיי הוגן אשר מדבר על מערכת היחסים בין סין לטיבט מרגע זה והילך. בעיקר ההסכם עומדת ההכרה במעמד טיבט כמיעוט לאומי בסין טיבט מוותרת על עצמאותה וסין מתחייבת לשמור על אוטונומיה תרבותית ופוליטית בטיבט. ההסכם קובע כי הטיבטים מודים שהם סינים וכי טיבט הינה חלק בלתי ניפרד מסין דבר שהיה מאוד חשוב לסינים, וסין תשמור על המערכת הפוליטית שקיימת בטיבט ועל מעמדו של הדלאי לאמה משמע הסינים מקבלים את המבנה התרבותי חברתי פוליטי בטיבט ומתחייבים לשמר אותו. בשנת
1 954 הסינים מאשרים את החוקה הסינית שמגדירה את מעמדה של טיבט כמעמד של מיעוט לאומי, הסינים  מתחילים להשקיע כלכלית בפיתוח טיבט הם סוללים כבישים שמקשרים בין המדינות במטרה לחזק את התפרים בין טיבט לסין . למרות הסכם 17 הנקודות הסינים מתחילים להתערב בפוליטיקה הטיבטית והמעורבות הולכת וגדלה, הסינים משפיעים על ההרכב הפוליטי של ממשלת טיבט ע"י הכנסת אנשים מטעמם בתשלום לטיבטים בממשלה ע"מ שישמרו על האינטרסים של סין. ממשלת טיבט הופכת ממשלה מוטה שמסרבת להקשיב לדלאי לאמה. בנוסף הסינים משכנעים צעירים למרוד בממשלה הטיבטית בדרישות לרפורמות שמשמעותן היא פירוק ההתנהלות הפוליטית השמרנית והמוכרת הצעירים יוצאים נגד האליטה השמרנית באמצעות ההשפעה הסינית שמבקשת לפרק את החברה הטיבטית מבפנים- הפרד ומשול. הזינוק הגדול קדימה בשנת 1956 – הפעילו הסינים תכנית של רפורמת קרקעות קולקטיביזציה, הסינים החלו להחרים קרקעות ששייכות למנזרים שהיווה תאגיד כלכלי שיתופי שיש בו שטחי חקלאות שבאמצעותם התפרנסו אלפי כפריים, התפיסה הדתית תרבותית של טיבט שטוענת שהמנזר לא מספק רק מערך של אמונה אלא גם תפיסה כלכלית שמסדירה את הקיום האנושי בטיבט ויוצרת סדר חברתי וכלכלי הרפורמה הסינית בדרישתה לקולקטיביזציה מפוררת את החברה הטיבטית יש לציין כי הרפורמה לא חלה רק על טיבט כי אם על סין כולה. באופן כללי קומוניזם מתנגד לדת רואה בה מכשול, ולכן מבחינת סין הקומוניסטית המציאות בה בטיבט הדת הינה מוסד חברתי ראשי יש לסינים מוטיבציה לרדוף –