בס"ד נושא העבודה משנתו החינוכית של הרש"ר הירש עבודת סמינריון בחינוך תאריך הגשה:
27/03/2016
‏תוכן מבוא -…3
פרק א – סקירה קצרה על תולדות חייו של הרש"ר הירש והרקע ההיסטורי לפעילותו –4
         התמורות הפוליטיות – האמנציפציה          התנועה הרפורמית תגובות הנגד לרפורמה – האורתודוקסיה והניאו-אורתודוקסיה  פרק ב – תורה עם דרך ארץ במשנת הרש"ר הירש -…6
         משמעויות שונות בכתבי  הרשר"ה מהי "תורה עם דרך ארץ"? 6
         הרש"ר הירש ותפיסתו כל אחד ראה אחרת –8
         המשמעויות החינוכיות של "תורה עם דרך ארץ" למעשה, הגותו של הרשר"ה – היישום בפועל .9
 פרק ג – הנפשות הפועלות בחינוך הילד הוריםמחנכים .10          חשיבות המסגרת הביתית בפירושו של הרשר"ה על התורה ..10          תפקיד ההורים בחינוך, ההורים ובית הספר – הגדרת תפקידים –..11
         התועלות שיש בחינוך הביתי 12
         הורים ומחנכים ומה שביניהם –…12
         תפקיד האם החינוך ,סיכום ודיון –13
פרק ד – "חנוך לנער על פי דרכו" ..14
         חנוך לנער על פי דרכו -..14
         חינוך אישי – הלכה למעשה 14
         "על פי דרכו" – משמעות נוספת –16
         שקלול המשמעויות לתוכנית חינוך אחידה עבור הילד, סיכום .17
 פרק ה – החינוך בגיל הרך – משמעת ומוסר ..18
         "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" – היבטים שונים -18
        חינוך מגיל רך, ממתי? -…19
         משמעת מגיל רך, הכיצד? ..20          דוגמא אישית, "אפקט פיגמליון", 'כבוד חברך חביב עליך כשלך' כאמצעי לחינוך -.21
         הדרכות מעשיות נוספות לחינוך בגיל הרך, סיכום ודיון –22
 ביבליוגרפיה מקורות ראשוניים, משניים -..24
      מבוא
הרב שמשון בן הרב רפאל הירש חי בגרמניה במהלך המאה ה – 19. הוא הותיר אחריו מפעל ספרותי, תורני ופרשני רחב היקף, הכולל פירוש לתורה ולסידור, ספרים ומאמרים רבים ועוד. הגותו מקיפה תחומים רבים, אולם הוא נודע בעיקר כבעל השיטה החינוכית, המבוססת על דברי המשנה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ".  שיטה זו הנה לכאורה בעלת חשיבות רבה, אולם השקפתו בענייני חינוך אינה מסתכמת ברעיון זה. הרשר"ה, עסק בעצמו בחינוך, בהיותו המייסד והמנהל של בית הספר הריאלי בפרנקפורט, כתב גם על פדגוגיה ודידקטיקה, וכן על חובות ההורים בחינוך ילדיהם. מאמריו החינוכיים של הירש מרוכזים בעיקר בקובץ בן שני הכרכים "יסודות החינוך – שיחות פדגוגיות" המאמרים שבשני הכרכים מהווים מקור מרכזי בעבודה זו.
יש לציין, כי נכתבו מאמרים רבים מאוד אודות הרש"ר הירש ומשנתו. חוקרים שונים עסקו בעיקר בשיטת "תורה עם דרך ארץ" בעמדתו של הירש ביחס לאחדות או פילוג בקהילות היהודיות, בגישתו לרעיון הלאומי, בדרכו בפירוש התורה ועוד. בעבודה זו נעסוק בפדגוגיה ובעקרונותיו החינוכיים, מעבר לתעד"א. מסיבה זו, מבוססים פרקים ג – ה בעבודה, בעיקר על ניתוח מקורות ראשוניים, קרי: כתביו של הירש עצמו. עם כל זה נשתדל בסוף כל נושא להביע דעה ולדון על הרלוונטיות של הגותו ומשנתו לדורנו. פרק א מביא בקצרה את תולדות חייו והרקע ההיסטורי לתקופתו של הירש, שכן על מנת לעסוק ברעיונותיו של הירש, מן ההכרח הוא להבין את הנסיבות ההיסטוריות בהן פעל. פרק ב עוסק ברעיון תעד"א בהגותו של הרשר"ה. רעיון תעד"א הוא שדרה די מרכזית במשנתו של הרשר"ה.  אמנם, את הרעיונות בהם נעסוק בפרקים ג – ה ניתן להבין וליישם גם בהקשרים אחרים.
פרקים ג – ה בעבודה זו, עוסקים בתפקידם של ההורים בפרט ובית הספר בכלל לדעתו של הרש"ר הירש.                                  פרק ג עוסק בעצם בחובת ההורים בחינוך ילדיהם. ועל מנת לעמוד על חובתם של ההורים, יש להגדיר את תפקידיו של בית הספר ואת מערכת היחסים ביניהם. במסגרת זו, נראה כי ישנה אחריות רבה על כתפי ההורים. וכמו כן, צריכה להיות מערכת של שיתוף פעולה, אמון וכבוד הדדי בין ההורים ובית הספר.
פרק ד עוסק בפרשנותו של הרשר"ה לפסוק במשלי "חנוך לנער על פי דרכו" במרכזה של פרשנות זו עומדת הדרישה לחינוך אישי ביתי על ידי ההורים. שכן במסגרת של בית ספר, אין אפשרות להעניק חינוך כזה, כפי שמסביר הרשר"ה בעצמו.
אמנם, ניתן לומר כי בדורות האחרונים התפתחו שיטות ההוראה, וישנה השתדלות להעניק התייחסות אישית יותר לתלמיד אף במסגרת בית הספר. עם זאת, ברור כי ההורים צריכים להתייחס לילדיהם באופן פרטני יותר מאשר מורה בבית הספר. פרק ה עוסק בחינוך למשמעת ומוסריות כבר בגיל הרך. על החינוך למוסר ולמשמעת להתחיל כבר בשנות הינקות, דבר זה שנוי במחלוקת כפי שנראה בדיון בסוף הפרק אולם אין ספק שהחינוך מתחיל קודם ביקורו הראשון של הילד בבית הספר. זאת ועוד, החינוך למוסריות מושתת בעיקר על אימון מעשי ודוגמא אישית, דבר הניתן לביצוע בעיקר במסגרת המשפחתית. בעבודתי זו נעזרתי רבות במאמרו של יאיר פיקסלר אם כי לא הייתה דעתי נוחה ממסקנותיו אבל תודתי לו על כל המובאות והמקורות שנבר בכתביו של הרש"ר הירש והעלם על שולחן מלכים.
פרק א' הרב שמשון בן רפאל הירש היה מאבותיה של הנאו-אורתודוקסיה בגרמניה במאה ה-19. במקביל לעמידתו בראשות המאבק ברפורמים ולקריאתו לדתיים השמרניים לפרוש מכלל הציבור היהודי שזנח את שמירת המצוות, דגל בעצמו במודרניזציה ותעד"א.
נולד בהמבורג לרפאל הירש וגלה (אימו) לבית הרץ, אותם תיאר כמשפחה "נאורה ודתית". סבו הרב מנחם מנדל היה ראב"ד אלטונה ומתלמידי הרב יהונתן אייבשיץ, שהתפרנס כסוחר. במכתביו הזהיר את ילדיו מספרי המשכילים, למעט נפתלי הרץ וייזל שאת שיטתו החינוכית חיקה בתלמוד תורה שהקים בעיר. בנו רפאל (ששינה את שם משפחתו להירש) היה דתי למדי אך מודרני; בין היתר היה מגולח למשעי, דבר שהיה עדיין חריג. דודו של הילד היה משה מנדלסון-פרנקפורטר, מאחרוני משכילי גרמניה, שקרא לעצמו על שם משה מנדלסון. בילדותו למד הירש מפי סבו ואביו, אך הוריו שלחוהו לגימנסיה נוצרית בהנהלת יוהאן גוטפריד, בה רכש שליטה בלטינית ובלימודים כלליים. הוא חש אהבה עמוקה לתנ"ך. ורק לאחר בר המצווה החל ללמוד גמרא באופן –