הנושא:
מטלת מנחה מס' 14 שקד, עבודה מעולה! כרגיל…
יעל שאלה מס' 1
במאמר מתוארות עמדות התלמידים כלפי הקמפיין של בנט, הקורא לתלמידים לגשת לרמת 5 יחידות.
הקמפיין של בנט מציג את רמת הלימוד של 5 יח"ל כגורם להצלחה בעתיד, ואת התלמידים ככאלה שיצליחו יותר מאחרים (בין השאר על ידי שילוב סלבריטאים המאדירים את חשיבות לימוד 5 יח"ל).
כנגד הקמפיין, טוענים התלמידים שהם מרגישים פחותים מחבריהם שלומדים 5 יח"ל (פחות שווים מאחרים), מה שגורם להם כמובן להרגיש לא טוב עם עצמם. בנוסף, הם טוענים שהקמפיין מפלג את התלמידים במקום להבהיר שכל אחד טוב במה שהוא עושה.
כדי לנתח עמדות אלה, בחרתי במספר מושגים:
רמת שאיפה (גורמי הנעה) כחלק מההנעה החיצונית של התלמיד (המושגת באמצעות קריטריונים חיצוניים והשוואתם להישגיהם של אחרים), כל תלמיד מציב לעצמו רף ציפיות לגבי ביצוע עתידי כלשהו בתחום מסוים על סמך ההצלחות והכישלונות שלו באותו התחום, תקוותו להצלחה והפחד שלו מכישלון (זו רמת השאיפה שלו). למשל: אם תלמיד לא מצליח להבין היטב את תחום המתמטיקה ורואה שברוב המבחנים הוא מקבל ציונים הנעים בין 60-70, רמת השאיפה שלו –
דימוי עצמי (גורמי הנעה) דימויו העצמי של האדם הוא חלק מהנעה מעורבת ללמידה (הכוללת אלמנטים חיצוניים ופנימיים), ומתאר מערכת אמונות יציבה של האדם לגבי יכולותיו וכישוריו. הדימוי העצמי נקבע דרך שיקוף (המשוב שמקבל האדם מאחרים, או יותר נכון, מה הוא חושב שאנשים חושבים עליו, כאשר תגובות חיוביות יסייעו לגיבוש דימוי עצמי גבוה ותגובות שליליות יובילו ליצירת דימוי עצמי נמוך), השוואה חברתית (על סמך השוואת עצמו לאחרים, האדם מסיק –
גישת ריבוי האינטליגנציות של גרדנר (גורמים הכרתיים) ישנן גישות שונות למשכל, כאשר גרדנר מתאר שבעה סוגי אינטליגנציה שונים (שלדעתו חשובים לא פחות מהאינטליגנציה הכללית שנבדקת במבחנים המסורתיים, למשל של בינה ווקסלר). כלומר, לא רק סוג אינטליגנציה מסוים משקף אם האדם "חכם" או לא, אלא ישנם סוגי אינטליגנציה רבים שמשקפים יכולות שונות של בני האדם. חלק מטענות התלמידים בכתבה היו שהקמפיין מפלג אותם על ידי כך שהוא מאדיר את תלמידי 5 יחידות, שטובים במתמטיקה, במקום להדגיש שכל אחד טוב בתחום אחר. הטענה הזו מתחברת לתיאוריה של גרדנר, לפיה תלמידים הטובים במתמטיקה אינם חכמים מהשאר אלא פשוט טובים בסוג אינטליגנציה מסוים: לוגית-מתמטית. לעומתם, תלמידים אחרים שלא מצליחים במתמטיקה חכמים בדיוק באותה המידה, אך מבטאים אינטליגנציות מסוג אחר, לדוגמא: מוזיקלית, חברתית, לשונית. אחד מהממצאים עליהם מתבסס גרדנר הוא תופעת השוטים החכמים, בה בעלי פיגור שכלי, המקבלים ציונים נמוכים מאוד במבחני האינטליגנציה, מוכשרים בתחום אחר כדוגמת ציור ומוזיקה. בעלי הפיגור השכלי לא מסוגלים ללמוד ברמת חמש יחידות מתמטיקה, אך הם טובים בתחום אחר, ובדומה לטענת התלמידים – אפשר להדגיש שכל אחד טוב בתחום אחר במקום להאדיר תחום אחד (מתמטיקה) והאנשים שטובים ספציפית בו. 10/10 הפנמה – מושג מתוך התיאוריה של ויגוצקי (גורמים הכרתיים) ויגוצקי ראה את התפתחות הילד כתלויה בהשפעת הסביבה החברתית, ולא מתאפשרת במלואה ללא אינטראקציה חברתית. במושג הפנמה, ויגוצקי מתאר קליטת ידע מתוך הקשר: הילד נחשף למקורות מידע רבים (בית הספר, שכונה, בית), מפנים את המידע שהוא רואה -10/10 נורמות (גורמים חברתיים) נורמות הן כללי ההתנהגות המקובלים במצבים מסוימים, הן בהיבטים חברתיים (מערכת הציפיות מאדם הממלא תפקיד מסוים) והן בקבוצתיים (האופן בו יש להתנהג במצבים מוגדרים או להעריך תופעה כקבוצה). נורמות מסוימות הן פורמאליות (מוגדרות ומנוסחות) אך אחרות הן בלתי פורמאליות, כלומר נורמות שאינן כתובות אך כל חברי הקבוצה מודעים –
קונפורמיות (גורמים חברתיים) קונפורמיות היא נטיית האדם להיכנע ללחץ קבוצתי וכתוצאה מכך לשנות את שיפוטו, התנהגותו ותפיסתו. בסיס הקונפורמיות הוא ציות לנורמות, ולכן אם נניח שבהתאם לטענתי הקודמת, שהתפתחה בבתי הספר נורמה בלתי פורמלית האומרת שעל תלמידים ללמוד בחמש יחידות מתמטיקה (ועל פי נורמה זו מוערכים התלמידים על ידי התלמידים האחרים ונקבע מעמדם בכיתה), התלמידים יחושו לחץ חברתי ישיר או עקיף להיכנע לנורמות וללמוד –
שאלה מס' 2
מאמר ראשון: שכיחות והשפעות של חרדת בחינות אצל ילדי בית הספר חרדת בחינות היא חשש מהערכה שלילית המלווה בתגובות רגשיות ורגשות שליליים (כגון דאגה, אי נחות, מצוקה). אחד הגורמים לחרדת בחינות הוא ציפיות אקדמיות גבוהות שההורים מטפחים בילד, מה שעלול לעורר אצלו חרדה. בכתבה שקראנו, העובדה שהקמפיין מעודד ילדים ללמוד ברמת 5 יחידות מתמטיקה מציב רף גבוה מאוד שתלמידים רבים לא מרגישים שהם מסוגלים לעמוד בו. אמנם לא מדובר על ההורים, אך מדובר על גורם לא פחות חשוב: קבוצת השווים. בכתבה אנו רואים שהקמפיין יצר מן נורמה בבתי הספר לפיה מי שלומד 5 יחידות מתמטיקה מצליח וחכם, מה שגורם לשאר התלמידים להרגיש נחותים.
כתוצאה מכך, תלמידים רבים עלולים לנסות וללמוד ברמת 5 יחידות על –
20/20 שאלה 3
הקשר בין תפקידי בית הספר לבין הקמפיין של בנט:
1.      הקניית ידע: תפקידו העיקרי של בית הספר הוא להקנות ידע לתלמידים בעזרת המורים. הקניית הידע תורמת הן לחברה והן לתלמידים:
תלמידים הנמצאים במסגרת לימודית לאורך זמן מתעניינים יותר בנושאים חברתיים וכן בעלי סיכויים נמוכים להידרדר לעבריינות, מה שתורם לחברה. גם התלמידים עצמם מרוויחים, שכן צבירת ידע רב במסגרת בית הספר מגדילה את סיכוייהם להרוויח משכורת גבוהה. ניתן לראות את הקמפיין של בנט כבא להקנות ידע רב לתלמידים, בהתאם לתפקיד בית הספר, כדי לעזור לחברה ולתלמידים עצמם: כאשר תלמידים לומדים 5 –