ממן 13 סוגיות בחינוך מיוחד שאלה מס' 1
א.      גילויי העבריינות המופיעים בכתבה הם:
·         עבירות מוסר וסמים, השייכים לסוג עבריינות ה"כיף" בו העבריינים משתמשים בחומרים כמו סמים ואלכוהול כדי להשיג ריגושים, ומעשי העבריינות עוזרים להם לספק את האמצעים להשגת הנאות ומשמשים כריגוש. הכתבה מציינת שעברייני הנוער העולים מעורבים בגילוי עבריינות מסוג מוסר וסמים בשיעור גבוה במיוחד.
·         עבירות רכוש, בהם מטרת העבריינות היא חומרית, והעבריינים רוצים להשיג את הרווח הכי גדול בדרך לא חוקית ובצורה הכי פשוטה שאפשר. הכתבה נותנת דוגמה לסוג עבריינות זה בקרב עולי אתיופיה, שם אחוז הנערים העבריינים גבוה.
·         עבריינות אלימה ואכזרית, כנופיות פשע של נוער, ואף רצח, עבירות השייכות לסוג הקבוצה האלימה, בה האלימות היא המטרה המרכזית של העבריינים והיא המניע לעבריינות (בעיקר כלפי חלשים, לדוגמה נערות ונשים). יפה 10/10 ב.      ניתן להסביר את המתואר בכתבה דרך התיאוריה של אלברט כהן, לפיה קבוצות של עבריינים צעירים (תת-עבריינות), כפי שהכתבה מזכירה ("כנופיות פשע של נוער עולה"), נוצרת כתוצאה מהפער בין השאיפה להישגים בהתאם לנורמות המעמד הבינוני, לבין חוסר היכולת של המעמד הנמוך להגיע לאותם הישגים:
המורים מעבירים לילדים ערכים המתאימים למעמד הבינוני (חשוב ללמוד, להצליח, להשקיע, להגיע כל יום לבית הספר..), שכן המורים עצמם הם בני המעמד -/10 שאלה מס' 2
א.      הגישה הפסיכיאטרית, המאבחנת את ההפרעות הרגשיות בהתאם ל-DSM על פי חמישה ממדים: תסמונות קליניות, הפרעות המאפיינות ילדים בשלבי התפתחות שונים, בעיות פיזיות המשפיעות על מצבו של הילד, מצבי לחץ פסיכולוגיים-חברתיים המשפיעים על מצבו הנפשי של הילד, ורמת הסתגלות או חוסר ההסתגלות של הילד, מעריכה את מידת הסטייה של הילד מההתנהגות הרגילה ואת מידת חומרתה בכל מצב או מקום שהוא (לדוגמה: בבית, במסגרות שונות, עם ילדים או מבוגרים, ועוד).
לעומתה, הגישה הפסיכולוגית-חינוכית מתמקדת בהתנהגות חריגה של הילד המונעת ממנו לתפקד במסגרות חינוכיות, ולא בכל מקום (בשונה מהגישה הפסיכיאטרית). גישה זו מטפלת בהתנהגות הילד המפריעה לתפקודו התקין במסגרת –
שאלה מס' 3
א.      השיטה הראשונה לאבחון ובדיקת הבעיה של רן היא ריאיון, שמטרתו לאסוף מידע על הילד ועל דפוסי התנהגותו באמצעות שיחה, כאשר ניתן לראיין את הילד עצמו, את הוריו ומוריו. דרך ריאיון ההורים והמורים של רן, המראיין יוכל להסיק האם התנהגותו הלא מסתגלת (חרדות קשות שהובילו להתפרצויות זעם) נובעת מהיחסים במשפחתו (גישת ההורים אליו, ציפיותיהם ודרישותיהם ממנו), ולקבל תמונה ממוריו על יחסו של רן ללימודים, דמויות חשובות מחוץ למשפחה, שאיפותיו ויכולותיו כפי שהן באות לידי ביטוי במסגרת החינוכית (מצוין שראו את רן בבית הספר כאלים ומופרע, וריאיון יכול לתת תמונה על מדוע זה כך ולקבל פירוט נוסף).
דרך ריאיון עם רן עצמו, שיכול להתבצע תוך כדי משחק בו הילד נינוח והעברת המידע מהימנה יותר, המראיין יכול ללמוד מאופן המשחק, הנושאים העולים בו, היחס שהילד מגלה כלפי המראיין עצמו (היכול לרמוז על יחסו של רן כלפי מבוגרים אחרים), ועוד.
שיטה שנייה היא תצפית, בה המורה, ההורה, או הילד עצמו מבצעים תצפיות בבית הילד, בחדרו או בכיתתו, על מנת להעריך את התנהגותו. לדוגמה, ניתן לבצע תצפית בעזרת קטגוריות התנהגותיות מוגדרות על מספר הפעמים בהן רן מתפרץ בזעם (לכמת את מספר הפעמים שהוא צועק או זורק חפצים) או מפריע בכיתה (מפריע/לא מפריע). לאחר תקופה מסוימת של תצפיות יהיה ניתן לקבל תמונה על התנהגותו של רן, אופי קשייו וחומרתם. 10/10 ב.      גישה ראשונה להסבר הפרעת החרדה של רן היא הגישה ההתנהגותית, שתסביר את החרדה של רן כתוצאה של למידה שכן כל התנהגות ע"פ גישה זו היא נלמדת: ייתכן ורן קיבל חיזוקים על התנהגות לא מסתגלת (למשל קיבל תשומת לב בכל פעם שהוא נחרד מגירויים), ראה אדם אחר מגיב בחרדה לגירוי מסוים ולמד מכך, או רכש חרדה דרך התניה קלאסית בה גירוי מעורר חרדה מוצמד לגירוי ניטרלי שאינו מעורר חרדה ונוצר ביניהם קשר שגורם לגירוי הניטרלי לעורר חרדה גם כן (למשל רן הלך לרופא השיניים, שזה גירוי מעורר חרדה, ושם הריח ריח מנטה מסוים, שזה גירוי ניטרלי, קישר בין הגירויים וכעת ריח מנטה מעורר בו חרדה והוא מתפרץ בזעם). כלומר, …
ממן מצוין 100 בהצלחה גם בהמשך.