ממ"נ 12
מספר קורס            : 10204
שם הקורס              :יהודים בעידן של תמורות לפי דעתי יהודי החצר לא היה טיפוס יהודי חדש אלא טיפוס ישן חדש שהתפתח בהמלך הזמן וכאן אסביר את הטענה: כבר מתקופת התנ"כ שמשו היהודים כיהודי חצר לדוגמה נוכל לראות את יוסף ששימש כשר המשקים שדאג לבני עמו, ומאז שמשו היהודים שהצליחו לעלות במעלה הסולם הכלכלי ואשר היו להם הקשרים הנכונים כיהודי חצר הנתונים לחסות המלך. היחס של השליט אל יהודי החצר היה דו ערכי מחד גיסא השליט החזיק את יהודי החצר קרוב אליו, ויהודי החצר הגיעו למעמד מכובד קיבלו תארים הפכו לספקי נשק, חלפני כספים ועוד. ומאידך גיסא לא פעל היהודי כעצמאי אלא שימש כפקיד שהילווה כספים (שבדרך כלל גם לא קיבל את מרבית ההלוואות בחזרה או הוחרם) קיבל משכורת צנועה וזכה לתואר "היהודי". תפקיד יהודי החצר היה חדש בארצות גרמניה והיתה להם פריחה במאות ה-17 וה-18 אך היה מוכר בארצות האיסלאם בעיקר בספרד .
מלחמת שלושים השנים סימנה את קץ הרדיפות והגירוש של היהודים שנמשכו במשך כמאתיים שנה, שנים שבהן היהודים קופחו נרדפו ונרצחו ובדרך כלל נאלצו להמלט מארצות מולדתם בשל כך. במדינות שבהן התפתח שלטון אבסולוטי נאור והשליט הבין כי הוא מחויב לעקרונות הנאורות וכי יש קשר בין טובת המדינה לבין טובת נתיניה, ננקטו צעדים חשובים לשיפור מעמדם של היהודים. שליטי האבסולוטיזם הנאור ביקשו להפוך את היהודים למועילים למדינה וזאת נוכל ללמוד ממעשיו של קיסר אוסטריה אשר העניק את כתב הסובלנות ליהודים בשנת 1782 כי חשב שיש להפוך אותם ליעילים למדינה. לדעתו היה אפשר להשיג זאת דרך תיקון מצבם של היהודים על ידי הקניית השכלה, אישור לעסוק במקצועות החופשיים, והענקת זכויות אזרח. להבחין בין המשטר האבסולוטי של המאות ה 16 וה 17 לאבסולוטיזם הנאור של המאה ה 18.
בתהליך הפרדת הדת מהשלטון ובהתפתחות האבסולוטיזים. ובמעבר לכלכלה מרקנטליסטית הרציונליזים היה שחקן ראשי בתהליך ומקומם של יהודי החצר לא נפקד.
לאחר מלחמת שלושים השנים הפך המשטר למשטר אבסולוטי-הוא משטר בו כל רשויות השלטון: חקיקה, שיפוט וביצוע מרוכזות בידי שליט מוחלט אחד –שליט אבסולוטי, המשטר אינו כפוף לאף אחד ואינו חייב בדין וחשבון לאף אחד כיוון שהוא שולט בחסד האל בלבד. בנוסף סמכויות השלטון: ביצוע, שיפוט וחקיקה.
השליטים בדומה לאלוהים יש להם שליטה ועוצמה ייחודית והם מעל כולם , כמו אלוהים ולכן משטרם ושלטונם הם בחסד אלוהים. במשטר האבסולוטי אין הפרדה בין רשויות השלטון, אי ההפרדה פוגעת בזכויות וחירות האזרח אין אזרחים בתקופה זו, רק נתינים והוא יכול להיפגע משרירותו של השלטון האבסולוטי. השליט מנסה לפרק את הגילדות והקואורפורציות ממעמדן, מטיל מיסים אחידים, מחד גיסא מבטל את האוטונומיה שהיתה ליהודים זה תהליך הדרגתי, לא מבטלים ישר את האוטונומיה ומאידך גיסא היהודים מנסים בכל כוחם לשמור על האוטונומיה. כמו כן לשליט האבסולוטי יש יתרונות בקיום סדר קבוע ויציב, והוא אינו מוטרד מביקורת ואופוזיציה כלשהי.
יהודי החצר בכלכלה ובחיים המדיניים הכלכלה היא כלכלה מרקנטליסטית-כלכלה שבה המדיניות הכלכלית משרתת את האינטרס הלאומי והשליטה על אוצרות זהב וכסף היא המשאב החשוב ביותר כמו שנוכל לראות "במאה ה-16 צברה פרוסיה הון רב ממסחרה במתכות זהב וכסף שהתגלו בדרום אמריקה "-(יונית עפרון,ד"ר, יהודים בעידן של תמורות, מדריך למידה, בית ההוצאה לאור של האו"פ עמ' 54).; יותר ייצוא פחות ייבוא; יותר ייצור פחות צריכה; חתירה לכיבוש טריטוריות על מנת לנצלן; המדינה מתערבת בכלכלה באופן מתמיד; עידוד ילודה וזאת בעקבות מלחמת שלושים השנים. והמניעים למלחמה בחלקם היו מלחמות דת (קתולים מול פרוטסטנטים) ומלחמות על ריבונות בשטחי השליטה, ולממסד הדתי יש פחות ופחות השפעה על עיצוב החיים המדיניים של השליט. ולשליט יש יותר ריבונות על החיים המדיניים. ישנה התחזקות חומרית של השליטים ובעקבות כך החלשות של הכנסיה והמלחמה סוחפת איתה את החלקים הגרמניים של אירופה . יפה היהודים בעצם היותם סוחרים היו מנהלי חשבונות וניהלו את עסקיהם וידעו לכוון את השליטים מבחינה כלכלית ורציונלית כשאלו בקשו את עצתם ועזרתם של יהודי החצר. השליטים ידעו לנצל לתועלתם הכלכלית את עושרם של היהודים כמו שנראה "כך סייע פרידריך השני רק לשכבה דקה של יזמים יהודים עשירים והעניק ליהודים יחידים פריווילגיות שונות וזכויות-יתר" (מרדכי ברויאר, יהודים בעידן של תמורות מקראה-ראשית העת החדשה, חטיבה ב-יחידה 2 מהדורה פנימית,עמ' 58) (הדגשה שלי אין צורך בהפניה המלאה, אפשר פשוט לכתוב: ברויאר, עמ׳ 58)). היהודים הפכו לבנקאי החצר ככתוב .."כך היה הבנקאי מפרקנפורט …סוכן החצר של מיינץ,וירצבורג, במברג ו-וינה" מרדכי ברויאר, יהודים בעידן של תמורות מקראה-ראשית העת החדשה, חטיבה ב-יחידה 2 מהדורה פנימית,עמ' 67) (הדגשה שלי) והשליטים לוו מהם כספים למימון המלחמות, קניית סוסים, מימון הצבא הקמת מפעלים ועוד כמו שרואים "..יזמים יהודים דאגו באמצעות קשריהם המסועפים במזרח אירופה לאספקת מזון ומספוא לצבאות שלמים.. הם הקימו בתי יציקה ומפעלים לייצור אבק שריפה וסיפקו נשק, תחמושת, בגדים וסוסים (מרדכי-