התנהגות שוק ההון בזמן מערכת בחירות סמינריון – טעויות בחיזוי כלכלי (46026) מוגש במסגרת לימודי B.A בכלכלה וניהול תקציר עבודה זו בוחנת את התנהגותו של שוק ההון בתקופה שלפני ואחרי מערכת בחירות במדינות אסיה, אירופה, ארצות הברית וישראל. בנוסף, נבדקו קשרים בין משתנים נוספים אשר עשויים להשפיע על התשואות בשוק ההון בזמן מערכת בחירות. המשתנים הנוספים שנבדקו הם: התנודתיות בשוק ההון בזמן הבחירות, רמת החופש במדינה, אופי המפלגה הנבחרת (שמאל או ימין), תוצאות הבחירות (מנהיג מכהן מפסיד או מנצח) וגורמים חיצוניים כמו משברים פיננסים אשר עשויים להשפיע על המגמה בשוק ההון בזמן מערכת בחירות. כמו כן, נבחנה האפשרות ששוק ההון יכול לחזות את תוצאות הבחירות. תהליך המחקר התמקד בסקירת הספרות המקצועית תוך התייחסות להתנהגותו של שוק ההון בזמן מערכת בחירות. במהלך הנבירה בספרות המקצועית נבחרו חמישה מקורות מרכזיים אשר התמקדו באזורים שונים בעולם (אסיה, אירופה, ארצות הברית וישראל), וזאת על מנת לזהות דפוסים וקשרים בין משתנים שפועלים באופן דומה או שונה במדינות שונות ברחבי העולם. לאחר סקירה מעמיקה של המקורות בוצעה אינטגרציה בין התוצאות והדפוסים שהתקבלו מהאזורים השונים בעולם, תוך התייחסות לדפוסים משותפים ושונים בין המדינות. בנוסף, הוצגו סיבות אפשריות לקיומם של דפוסים אלו. מן העבודה עולה כי ניתן להפיק תשואות עודפות בתקופות שלפני ואחרי מערכת בחירות, אך דפוס התשואות העודפות פועל באופן שונה בין מדינה למדינה. בנוסף לכך, נמצא כי המשתנים, רמת החופש במדינה, אופי המפלגה הנבחרת (שמאל או ימין) ותוצאות הבחירות (מנהיג מכהן מפסיד או מנצח) משפיעים על רמת אי הוודאות ועל ידי כך קובעים את רמת התשואה העודפת בזמן מערכת בחירות. כמו כן, נתגלה כי במידה והשוק מציג ביצועים חיוביים (שלילים) בתקופה שלפני הבחירות, סיכוייו של המנהיג הנוכחי להיבחר מחדש גוברים (פוחתים). לעבודה זו, יש ערך רב עבור כל אדם אשר מתעניין בנושא האנומליות בשוק ההון ובקשרים שבין שוק ההון וההנהגה הנבחרת בבחירות. בנוסף, עבודה זו יכולה לעזור למשקיעים ולחברות ציבוריות לבחור את האסטרטגיה הנכונה בזמן מערכת בחירות. יתרה מזו, בשימוש נכון של החומר המוצג בעבודה זו, ניתן להפיק תשואות עודפות בשווקי ההון השונים בעולם.
תוכן עניינים
פרק 1 – מבוא 1
הגדרת מושגים 1
השערות 2
שאלות המחקר 3
פרק 2 – סקירת ספרות 4

2 .1 מדינות אירופה 4
מסקנות – מדינות אירופה 7

2 .2 ארצות הברית 8
מסקנות – ארצות הברית 10
2 .3 ארצות הברית (2) 11
מסקנות – ארצות הברית (2) 12

2 .4 מדינות אסיה 13
מסקנות מדינות אסיה 24

2 .5 מדינת ישראל
5 מסקנות מדינת ישראל 26
פרק 3 – דיון ומסקנות 27
הפקת תשואות עודפות לפני ואחרי מערכת בחירות 27
הקשר בין המפלגה השולטת לבין המגמה בשוק ההון 28
הקשר בין מערכת בחירות לבין התנודתיות בשוק ההון 29
הקשר בין מידת החופש במדינה לבין התשואות בשוק ההון בזמן מערכת בחירות 29
השפעתם של תוצאות הבחירות על רמת התשואות בשוק ההון 30 חיזוי בחירות באמצעות שוק ההון 30 השפעתם של גורמים כלכליים (חיצוניים) על התנהגותו של שוק ההון בזמן מערכת בחירות 30 סיכום 32
ביבליוגרפיה 34
פרק 1 – מבוא
עבודה זו תעסוק בהשפעת מערכת הבחירות על שוק ההון, כאשר היא תתבסס על מחקרים שנעשו באסיה, ארה"ב, אירופה וישראל. המחקר יתמקד בניתוח בחירות (פרלמנטאריות ונשיאותיות) וקשריהן לתשואות ולתנודתיות של מחירי המניות והאג"ח בשווקי העולם. הבחינה של קשרים אלה תיבדק בתקופות סמוכות למערכות הבחירות במדינות וביבשות השונות ברחבי העולם. בנוסף, המחקר יבחן גורמים נוספים שעשויים להשפיע על שוק ההון במהלך הבחירות כגון: משברים כלכליים, אירועים חריגים, רמת חופש הביטוי והעיתונות במדינה, סוג השלטון (דיקטטורי או דמוקרטי) והמצב הפוליטי.
המחקר בנושא מספק לנו ידע רב לגבי התנהגות שוק ההון לפני ואחרי מערכת בחירות. לידע זה יש ערך רב עבור המשקיעים והחברות הציבוריות והוא יכול לתת להם אינדיקאציה לגבי האסטרטגיה שהם צריכים לנקוט בזמן מערכת הבחירות. יתרה מזו, משקיעים יכולים לדעת את המגמה העתידית בשוק ההון לפי תוצאות הבחירות (השפעת הימין והשפעת השמאל על שוק ההון) ומכך להפיק תשואות עודפות. בנוסף המידע שיתקבל לגבי השפעתן של המפלגות הנבחרות על שוק ההון ועל המצב הכלכלי, יכול לעזור לכלל ציבור הבוחרים להחליט לאיזה מפלגה (ימין או שמאל) להצביע בבחירות הבאות. כמו כן, החשיבות העיקרית בחקירת ארצות רבות הוא שהמדגם גדול, ובכך ניתן להשליך את מסקנות המחקר על כל העולם.
שוק ההון מתחלק בעיקרו לשני פלחים עיקריים, שוק המניות ושוק האג"ח. האג"ח הינו שטר חוב אשר משמש ככלי לחברות או למדינה לקבל הלוואה מהציבור. שוק המניות משמש את החברות לגיוס הון מהציבור בתמורה לאחוזי בעלות (השתתפות ברווחים ובהפסדים). חברות אשר מנפיקות מניות הינן חברות ציבוריות. מחירי המניות נקבעים בחיתוך של עקומות ההיצע והביקוש ועל ידי כך נקבע שווי השוק של החברה. יחסי הגומלין בין החברות לציבור מתקיימים באמצעות הבורסה שמשמשת כמתווך בין החברות המחפשות מימון לבין הציבור. הביקוש וההיצע אשר קובע את מחירי ניירות הערך מושפע מאירועים שונים ומגוונים.
הגדרת מושגים יעילות שוק ההון – בשוק יעיל כל המידע הזמין יהיה מגולם במחירי המניות, ולא ניתן יהיה להפיק תשואות עודפות, וזאת מכיוון שהשוק מתמחר בתוכו את כל הסיכונים והסיכויים הגלומים בניירות הערך (Fama, 1965).
השערת המידע הבלתי וודאי – התגובה של שוק ההון לאירועים מושפעת מאי הוודאות של המשקיעים לגבי האירועים הללו (Brown, Harlow and Tinic, 1988).
ניתוח פונדמנטלי – גישה זו מתמקדת בבחינת היסודות העסקיים של החברה ובסביבה המאקרו כלכלית שבה היא נמצאת, כגון ריבית, אינפלציה, מכירות החברה, שולי הרווח שלה, מבנה ההון של החברה, הסביבה העסקית, יחסים פיננסיים ועוד. מטרת הניתוח הוא לקבוע את ערכה האמיתי של מניית החברה, וזאת בכדי לקבל החלטת השקעה. במידה והמחיר שנובע מהניתוח נמוך יותר מהמחיר הנוכחי שבו המניה נסחרת נעדיף שלא לרכוש אותה.
ניתוח טכני – גישה אשר מתבססת על בחינה של תנודות מחירים היסטורית של המניה, וזאת בכדי לחזות תנועת מחירים עתידית.
תשואה עודפת – הינה יתרת התשואה המושגת על תשואת השוק הממוצעת בענף.
אנומליה – מתפרשת כמצב של חוסר יעילות בשוק ההון, כלומר מצב של אנומליה מתרחש כאשר ניירות הערך נסחרים לא לפי השווי האמיתי שלהם. במהלך השנים נמצאו בשוק ההון אנומליות רבות אשר מטילות ספק בתיאוריית יעילות שוק ההון של Fama (1965).
הטיה במדגם – במדגם קטן התוצאות יכולות להיות מטעות עקב כך שמסתמכים על מעט תצפיות. במחקרים קודמים בדקו מעט מדינות. לעומת זאת, המחקר הזה מסתמך מדינות רבות מיבשות שונות.
כלכלת בחירות – זוהי מדיניות כלכלית שמונהגת על ידי מפלגת השלטון בתקופה שלפני הבחירות. במסגרת מדיניות זו מפלגת השלטון מפתה את ציבור הבחורים לבחור בה לכהונה נוספת על ידי כך שהיא מגדילה את תקציבה בסעיפים הקשורים לרווחת התושבים, כלומר הורדת המיסים והגדלת ההוצאות (מדיניות פיסקאלית מרחיבה).
בחירות – במדינות מסיימות הדמות השולטת במדינה זה ראש ממשלה (בחירות פרלמנטאריות) ובמדינות אחרות הדמות השולטת היא הנשיא (בחירות נשיאותיות). במחקר זה ההנחה היא שההשפעה של בחירות פרלמנטאריות ושל בחירות נשיאותיות על שוק ההון אחידה, וזאת משום שלדמות הנבחרת יש את מירב ההשפעה במדינה.
המדד המשולב – המדד המשולב משמש בארצות רבות בעולם כאינדיקאטור סינתטי אשר מאבחן את כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במשק בזמן אמת. אחת ממטרותיו המרכזיות של המדד היא להוות סימן מקדים למגמה הצפויה במשק (צמיחה או האטה). בישראל, המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל על סמך 10 אינדיקאטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה.
השערות · לפני יום הבחירות ישנה תנודתיות (רגישות למגמות ולשינויים המתבטאת בתנודות מחירים) נמוכה, ולכן במהלך תקופה זו רמת הסיכון בשוק ההון נמוכה. לאחר יום הבחירות התנודתיות נהפכת להיות גבוהה מאוד, וזאת בעקבות "הלם" מסוים אחרי יום הבחירות כאשר התוצאות מתפרסמות.
· שוק ההון צפוי להפיק תשואות חיוביות עודפות גדולות יותר כאשר המנהיג המכהן מפסיד בבחירות, במדינות עם רמת חופש ביטוי פוליטי ועיתונאי נמוכים.
· כאשר מפלגת השלטון היא בעלת דעות ימניות מתרחשת כלכלת בחירות בצורה יותר מובהקת.
· באמצעות האנומליות הקיימות בשוק ההון ניתן יהיה לחזות את מחירי המניות ובכך להפיק תשואות עודפות.
· בתקופה שלפני הבחירות ישנה מגמה חיובית בשוק ההון עקב ציפיית הבוחרים למנהיג חדש אשר ינהיג תוכנית כלכלית טובה. לעומת זאת בתקופה שלאחר הבחירות, בטווח זמן של שנה עד שנתיים לכהונתו של המנהיג החדש, ישנה מגמה שלילית בשוק ההון משום שקהל הבוחרים מתאכזב מהמנהיג החדש, עקב כך שלא עמד בהבטחותיו. · אי וודאות לגבי זהות המנהיג שהולך להיבחר גורמת למגמה שלילית בשוק ההון (בתקופה שלפני הבחירות). שוק ההון מגיב בצורה חיובית, ברגע שאי הוודאות מתפוגגת והמנהיג החדש מצליח להרכיב ממשלה.
שאלות המחקר
1 . האם ניתן להפיק תשואה עודפת בשוק ההון בתקופה שלפני ואחרי מערכת בחירות?

2 . האם יש קשר בין המפלגה השולטת (ימין או שמאל) לבין המגמה בשוק ההון?

3 . האם יש קשר בין מערכת בחירות לבין התנודתיות בשוק ההון?

4 . האם המצב הפוליטי (שלטון דיקטטורי או דמוקרטי) ורמת חופש העיתונות במדינה משפיעים על התשואה בשוק ההון במהלך מערכת הבחירות?
5. האם תוצאות הבחירות (במידה והמנהיג המכהן זוכה או מפסיד) משפיעות על רמת התשואה בשוק ההון?

6 . האם ניתן לחזות את תוצאות הבחירות באמצעות שוק ההון?
7. מהי רמת ההשפעה של גורמים כלכליים (חיצוניים) על התנהגותו של שוק ההון בזמן מערכת בחירות?