מטלת מנחה (ממ"ן) 13
קורס: סוגיות בחינוך מיוחד,
1 0139
שאלה 1:
א. הגילויים והביטויים של עבריינות נוער, הם מעשים שאותם מבצעים ילדים ובני נוער ויש בהם עבירה על החוק. המעשים המופיעים בכתבה שייכים למס סוגי עבריינות:
האחד, עבירות רכוש שבולטת וחמורה בקרב בני נוער שעלו מאתיופיה. המטרה בעבירות אלו היא בעיקר חומרית, רצון להשיג רווח בצורה הכי פשוטה ומהירה.
השני, הקבוצה האלימה, כנופיות פשע של נוער עולה שבאחת מהתקלותיהן התרחש רצח.
וגם קבוצת הכיף, הנתונים מראים שבני נוער עולים מעורבים בשיעור גבוה במיוחד של עבירות סמים ומוסר. בקבוצת הכיף בעצם משתמשים העבריינים באלכוהול וסמים כדי להשיג כיף וריגושים.
ב. ישנן 3 קבוצות של גורמים לעבריינות נוער:  גורמים פסיכולוגיים, גורמים חברתיים וסביבתיים (סוציולוגיים) וגורמים ביולוגיים גנטיים ופיזיולוגיים.
ההסבר התאורטי שיכול להסביר את המתואר בכתבה שייך לקבוצה ה2- גורמים סוציולוגיים והוא –
שאלה 2:
א. רוב הילדים מבטאים התנהגות תוקפנית, אנטי חברתית, מסוגרת, מופנמת או מפוחדת בתקופה מסוימת בחייהם. ההבדל ביניהם לבין ילדים שמוגדרים כ"ילדים עם הפרעות רגשיות" הוא במשך הזמן של דפוס התנהגות זה, במידת האינטנסיביות ובעוצמתו. ישנן שתי גישות להגדרת הפרעות רגשיות אצל ילדים:
הראשונה, הגישה הפסיכיאטרית: גישה זו מבוססת על התנהגות נצפית. המפגש היומיומי של אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש עם ילדים ובני נוער שהתנהגותם חורגת מהמקובל, הביא לפיתוח סולם הערכה המסייע בהגדרת ההפרעה הרגשית, אופייה וחומרתה. ב1980 הDSM  הציע סולם הממיין את התנהגותו של האדם לחמישה  ממדים חברתיים ואישיים: (1) תסמונות קליניות- דפוסי התנהגות המופיעים בהפרעה מסוימת. (2) הפרעות בשלבי התפתחות- הפרעות בקריאה, כתיבה, חשבון… (3) בעיות פיסיות- כאלו המשפיעות על מצבו הנפשי של הילד, נכות למשל. (4) מצבי לחץ-  מוות הורה, גירושין, בעיות כלכליות… (5) רמת ההסתגלות או חוסר רמת הסתגלות.
על פי הDSM  ישנם שלושה סוגי הפרעות רגשיות אצל ילדים:
(1) פסיכוזה של הילדות- הפרעות רגשיות קשות כמו ניתוק מרבי מהסביבה. למשל סכיזופרניה של ילדות, –
שאלה 3:
א. שיטה אחת לאבחון ובדיקת הבעיה של רן היא ראיון, מטרתו היא לאסוף מידע על רן ועל דפוסי התנהגותו.
אפשר לראיין את רן, תוך כדי משחק. הילד נינוח יותר במשחק והעברת המידע תהיה מהימנה יותר. ניתן יהיה ללמוד הרבה על רן גם מאופן המשחק, מהנושאים שהוא מעלה במשחק ועוד..  ההורים יכולים להעביר למטפל תמונה רחבה באשר לאופן ההתפתחות של רן, תפקודו בבית, בבית הספר ובחברת הילדים.
ראיון הורים דורש הבחנה חדה, ישנה חשיבות רבה ליכולת של המראיין להבחין בעיוותים של ההורים את המצב- מגוננים מדי או אלו המציגים תיאור גרוע יותר מהמציאות. ראיון מורים ומדריכים חשוב גם הוא, הם יכולים לתאר את יחסו של הילד לדמויות חשובות מחוץ למשפחה, יחסו ללימודים, שאיפותיו ויכולותיו כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותו בבית הספר. גם כאן על המראיין להיות חד.
הגורם שיפנה את רן לטיפול והערכה הם ההורים או המורים. המטפל ינסה לברר את המקור להתנהגות הבלתי מסתגלת של רן – התקפי הזעם והאלימות, האם המקור הוא התרחשות במשפחה.
אם הטיפול ניתן במסגרת בי"ס תערוך את הריאיון היועצת החינוכית ואם לא במסגרת בי"ס  יערך הריאיון ע"י פסיכולוג, פסיכיאטר וכד' הריאיון היא דרך אבחון מומלצת שניתן לאסוף בה הרבה מידע , החיסרון שלו, המראיין לא רואה את הילד מתפקד בזמן אמת.
שיטה נוספת שניתן לאבחן את בה את הבעיה של רן היא מבחנים השלכתיים, במבחן זה, לא מציבים משימה מוגדרת בעלת פתרון אחד ברור ומוגדר, אלא המשימה מעורפלת. עובדה זו, מפעילה את דמיונו של הנבדק, המשליך מאישיותו על המשימה ישנם 3 סוגי מבחנים השלכתיים: * מבחן רורשאך-  מבחן המציג 10 כתמי דיו לא ברורים. האופן שבו –