ב"ה מכללת עבודה בקורס: ירושלים המקראית (תשס"ד) מרצה:
"האתה תבנה לי בית לשבתי"?
סוגיית שלילת בניין בית המקדש מדוד המלך "האתה תבנה לי בית לשבתי"?
סוגיית שלילת בניין בית המקדש מדוד המלך "ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו.
ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים ישב בתוך היריעה.
ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי ה' עמך.
ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן לאמר, לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר ה' האתה תבנה לי בית לשבתי…" (שמואל ב', פרק ז', א-ה).
בקשת דוד לבנות בית לה' באה על רקע הפרקים הקודמים.
לאחר המלכת דוד על כל ישראל (פרק ה', א-ה), דוד כובש את ירושלים (ה', ו-י), בונה שם את ביתו (ה', יא-יג), ומעלה את ארון ה' לירושלים (פרק ו'). בכך דוד מכתיר את ירושלים כעיר בירה, מקום מושב המלך ומקום השכינה.
לאחר פרקים היסטוריים אלו, דוד יושב בביתו ומרגיש באי נוחות- "אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים יושב בתוך יריעה…". בקשתו לבנות בית "ראוי" לה' אמנם לא נאמרת מפורשות אך הכוונה ברורה ונראית לכאורה לגיטימית ואף חיובית ביותר. גישה זו מתחזקת לאור התגובה הראשונית של נתן הנביא שלא רואה בכך שום פסול וסבור שזהו מן הסתם רצון האלוקים.
השאלות שעלינו לשאול על הסוגייה הן:
א.
מה גורם לדוד להניח שזהו הזמן המתאים לבנות את בית המקדש?
ב.      מה פשר תשובתו הראשונה של נתן הנביא שנוגדת את דעת ה'?
ג.       ומדוע נשללת מדוד הזכות לבנות את בית ה'?
א.
נראה שהתשובה לשאלה הראשונה ניתנת לנו בפסוק – "…וה' הניח לו מסביב מכל אויביו".
דוד מרגיש שכעת, לאחר שניצח את הפלשתים, נגמרו המלחמות, זהו הזמן לבנות את בית ה'. את הקשר בין שני הדברים אנחנו לומדים מספר דברים, י"ב, י-יא:
"ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה' אלוקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח.
והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם…".
–