עבודת גמר בחינוך ( M.Ed.) בנושא חינוך והוראה של תלמידים בהדרה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2018
מספר מילים 12470
מספר מקורות 22

תקציר העבודה

תוכן עניינים
תקציר       4
מבוא               5
סקירת ספרות  6      חוסר מוטיבציה בהוראה- שחיקה.         6
מהי שחיקה?   6
שחיקה בעבודת ההוראה        7
חשיבות המוטיבציה של המורה    9
סביבת העבודה ורגשות המורה      9
מערכת החינוך הערבית- ההצפה במורים         14
הקשיים בעבודתם של המורים מהמגזר הערבי 15
פרק השיטה     17
שאלת המחקר  17
שיטת המחקר וכלי המחקר 17
ניתוח הנתונים  17
תיאור המשתתפים     18
הליך המחקר    18
ממצאים 19
חלק ראשון- הקשיים וההתמודדויות      19
קשיי הסתגלות 19
האכזבה ממערכת החינוך     21
ירידה במוטיבציה ובתפקוד המורים       22
תמונת המצב    23
חלק שני- דרכי ההתמודדות של המורים.         24
מחשבות על נטישת מקצוע ההוראה        24
אילוצים בקבלת עבודה זמנית       
5 דיון         26
השפעות נוספות של התופעה         28
סיכום     30 מחקרי המשך   30 המלצות יישומיות      30 ביבליוגרפיה     32
נספחים  34
ראיון 1: חמיד  34
ראיון2:
צ'פייה 36
ראיון 3:
יוסוף  38
ראיון 4:
מאריאם       40 ראיון 5: אחמד 41
ראיון 6:
ג'אמילה       43
ראיון 7:
ג'מאל 45
תקציר מחקר זה מבקש לדון בהתמודדות של מורים לא קבועים במערכת החינוך וכן בקשיים הנלווים להתמודדות זו. מטרת המחקר הינה להציג את התופעה הרווחת של מורים לא קבועים במערכת החינוך, תוך התמקדות בחקר תופעה זו בקרב מורים בני המגזר הערבי. במהלך המחקר יוצגו הנתונים על האתגרים והקשיים השונים הקיים במצב תעסוקתי זה של המורים, כאשר מן המחקר תעלה תמונת המצב העכשווית בתחום זה במערכת החינוך בישראל. מחקר זה נערך בהתאם לכללי המחקר האיכותני, כאשר כלי המחקר הנבחר הינו ראיונות חצי מובנים לשבעה מורים, נשים וגברים כאחד, בעלי וותק שונה בהוראה, אולם כולם כאחד, ללא קביעות במערכת החינוך מסיבות שונות. טווח הגילאים של מורים במחקר זה נע בין
5 ל-45 וכולם בעלי תואר ראשון בלבד בתחום ההוראה.
הספרות המקצועית המוצגת במחקר זה מבקשת להציג ולבחון את שחיקת המורים, מוטיבצית העבודה בתחום ההוראה, סביבת העבודה וכן את תפיסת המורה אל מול תפקידו. כמו כן, העומס בעבודת המורים מובא בספרות זו כחלק אינטגרלי מעבודת המורה ולמולו הספרות מציגה את מורכבות עבודת המורה במדינת ישראל. כל אלו מובילים להצגת הקשיים בעבודתם של המורים הן בכלל והן בפרט במגזר הערבי המובאים אף הם בספרות זו.
ממצאי המחקר מעלים את קשיי ההסתגלות של המורים וכן את האכזבה ממערכת החינוך אל מול ירידה במוטיבציה ובתפקוד המורים. מסקנת המחקר הינה שמורים רבים מספרים על ירידה משמעותית בחשק וברצון להמשיך בתפקיד ההוראה כל פעם מחדש וכיצד לימודי ההוראה אשר מעוררים חשק גדול להגיע מתוך שליחות, מובילים לכדי כך שהעבודה בשטח- הלכה למעשה- מנפצת את תחושת השליחות. כל אלו מובילים לכדי אכזבה ממערכת החינוך וכן לקבלת עבודה זמנית. אל מול הקרע במגזר הערבי אל מול החברה הישראלית, לא היה ניתן לתת את הדעת במחקר זה שכן, המורים אשר לקחו חלק במחקר אומנם מורים מהמגזר הערבי אך יחד עם זאת לא עלו מהראיונות ממצאים המצביעים על הכשל בחברה הערבית בתחום החינוך כייחודי למגזר זה. הכשלים הופנו ישירות לתחום ההוראה וישירות למשרד החינוך.
מבוא
מזה שלושה עשורים שמקצוע ההוראה חווה נשירה משמעותית בקרב מורים רבים. התופעה הפכה להיות תופעה חברתית אשר מקבלת תאוצה רבה הן בחרה הישראלית בפרט והן בעולם המערבי ככלל. מורים רבים הבאים ממוסדות ההוראה השונים, מגיעים עם תחושת שליחות ורצון לשנות את פני החינוך, להביא את עולמם האישי ואף להשפיע על מנת לסייע לתלמידים ולשפר. אולם, המציאות בעבודת ההוראה מערימה קשיים רבים וזו מובילה לכדי נשירה של מורים מוכשרים ואף פוגעת בתהליכי הלמידה (ארביב,
2 013).
מחקרים רבים דנים בתהליכי השחיקה של מורים בעשורים האחרונים ונדמה כי לא קצרה היריעה מלהכיל. שכן, נשירה זו אף זכתה לשם:
"תסמונת השחיקה" המבקש לתאר מצב של עייפות מתמשכת הן בפן הפסיכולוגי- נפשי והן בפן הפיזיולוגי. מושג זה, אשר היה מאפיין אנשי שירות ובעיקר אחיות ורופאים מצא את דרכו חיש מהרה אל מערכות ההוראה כאשר נמצא דמיון רב בין השירותים השונים אותם אנשי המקצוע מתבקשים לתת אל מול הרצון להגשים את הצפיות שלהם ואל מול הערכים אותם הציבו לעצמם ביחס לגבולות אשר מציבה להם העבודה בשטח (1974, Freudenberger) מחקר אשר ביקש לבדוק את תופעת השחיקה בקרב מורים העלה ארבעה גורמי שחיקה עיקריים ובתוכם יחסי גומלין בלתי מאוזנים בין המורים לבין תלמידיהם, בין המורים לבין משפחותיהם, לבין סביבתם החברתית הכוללת בתוכה את הארגון בו הם מלמדים – הרי הוא המוסד הלימודי וכן תפיסה בלתי מאוזנת של המורה בתפיסת עולמו אל מול תפקידו (פרידמן ולוטן, 1993). הקושי הרב בתפקיד ההוראה הטומן בחובו עומס של שעות הוראה, תהליכים בירוקרטיים וכן גיוס נפשי של המורה אל מול המערכת יצרו תופעה של נשירה משמעותית בשנתיים הראשונות למקצוע ההוראה. יתרה מכך, הקושי בקבלת תפקיד קבוע, הרי הוא מושג "הקביעות" במערכת החינוך וכן הדרך לקבלת הקביעות הובילו מורים רבים "לנדוד" מבית ספר לבית ספר ולאבד את אמונם במערכת (2007 , .(Goddar יחד עם זאת, תופעת הנשירה אינה רק נחלת הכלל של המדינות באשר הן. שכן, אי השוויון החברתי בחינוך הערבי נותן את אותותיו אף בתחום זה הן בהבדלים הפיזיים אשר כרוכים בסביבת הלימודים אליה נקרה המורה והן בהדלים המעמדיים אותם חווה המורה אל מול מנהליו וכן אל מול משרד החינוך (בליקוף 2014).
עבודה זו המתמקדת בבחינת התופעה של מורים מקרב בני המגזר הערבי שאין ברשותם משרה קבועה במערכת החינוך בישראל, תבחן את הגורמים המרכזיים לתופעה זו, ואת השלכותיהם השונות על תפקודם של מורים אלו בעבודתם. היכולת להצביע על הגורמים המרכזיים של תופעה זו מאפשרת לסקור את הקפה של התופעה, ואף את דרכי ההתמודדות עמה.
חשיבותו של מחקר זה היא בתחום החינוך דייקא, כאשר ממצאי המחקר מלמדים כיצד משרותיהם של מורים מקרב בני המגזר הערבי משפיעה על יכולותיהם בשדה החינוך.