הקשר בין תיאוריית ההתקשרות למצבי לחץ, חרדה ודיכאון

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2018
מספר מילים 8735
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית לקראת תואר שני (M.Ed.) בייעוץ חינוכי:
הקשר בין סגנון ההתקשרות למשתני לחץ, חרדה ודיכאון תמוז תשע"ח                                                                                                   יוני  2018
תוכן העניינים
תקציר -.4
מבוא -…6
סקירה תיאורטית
1 . תיאוריית ההתקשרות
1 .1. הגדרה  ותפקידים 7
1 .2 מודל ה"בסיס הבטוח" –7
1 .3 שלושת סגנונות ההתקשרות .8
1 .4 התקשרות במעגל החיים בבגרות –.8
1 .5 המשכיות  במעגל  החיים בבגרות –9
1 .6 המשכיות סגנונות ההתקשרות אצל מבוגרים -..11
1 .7 השפעתה של תיאוריית ההתקשרות על יחסים בן אישיים -11
2 . משתני לחץ, חרדה ודיכאון
2 .1  הגדרה 11
2 .2 החרדה בתיאוריה –…12
2 .3 דיכאון 12
2 .4 לחץ -13
3 .  השפעת  סגנונות ההתקשרות על משתני לחץ, חרדה ודיכאון –…14
השערות המחקר -17
פרק השיטה
1 .
מדגם -18
2 .
הליך -.18
3 . כלי המחקר –..18
פרק הממצאים –.19
פרק הדיון …21
בביליוגרפיה 24
נספחים נספח א' -שאלון דמוגרפי —
5 נספח ב'- שאלון דפוסי התקשרות –..
5 לוחות ותרשימים: תרשים 1 20 לוח
1 –
תקציר תיאוריית ההתקשרות  של בולבי רואה בהתנהגות ההתקשרות של התינוק עם דמות האם  צורך פסיכולוגי מולד  החיוני להישרדותו של התינוק, בדומה  לצרכים פיזיולוגיים אחרים.  התנהגות זו מאופיינת  בשמירת קרבה של התינוק עם דמות האם. כאשר הוא  לומד כי  הוא יכול לסמוך על הדמות ההורית שתענה לצרכיו באופן עקבי, הוא רואה  בה 'בסיס בטוח'.  בהמשך, התפתחה התיאוריה לכדי סגנונות ההתקשרות  הכוללים שלושה  סגנונות מרכזיים,  דפוס התקשות בטוח, נמנע וחרד , כאשר שני הסגנונות האחרונים סווגו  כסגנונות התקשרות לא בטוחים. מחקרים רבים מראים את המשכיותם של סגנונות ההתקשרות אלו בילדות המוקדמת ולכל  אורך מעגל החיים. במחקר אורך שנערך בקרב ילדים  בגילאים שונים נמצא כי לסגנון ההתקשרות הבטוח ערך  רגשי, חברתי וקוגניטיבי מחבריהם מבעלי סגנונות ההתקשרות הלא בטוחים. גם בגיל ההתגברות נמצא  קשר בין  איכות ההתקשרות  לבין  מאפיינים שונים של מתבגרים  הכוללים דימוי עצמי , תקשורת  בין אישית  ותחושת סיפוק כללי . משתני לחץ חרדה ודיכאון הינם  סימפטומים  פסיכופתולוגיים נפוצים.  חרדה הינה  תגובה רגשית וגופנית לאיום לא מוכר, או לסכנה לא מזוהה. החרדה עלולה להתבטא  על ידי מאפיינים פיזיולוגיים  ברמות שונות, וכן  מאפיינים  קוגניטיביים, רגשיים, חשיבתיים והתנהגותיים. הדיכאון   מתייחס למכלול הפרעות הנפשיות  של הפרט, המופיעות יחד. הסיבה לכך היא משום היותו משפיע על מצב הרוח, הגורר ירידה דרסטית בממדי הרגש,  ומוביל את הלוקה בו  לחוסר עניין במעשיו  ובקיומו.  לחץ הינו  אירוע המפעיל  על האדם דרישות , ויוצר מהפרה של שיווי  המשקל הנפשי שלו.
הלח. יכול להיות בשל אירוע  חיצוני, או בשל אירוע פנימי, כגון דחף.  חוקרים בתחום חקר הלחץ הבחינו בין שני סוגי לחץ, כאשר האחד מגדיר בעיות המתמשכות באופן  יחסי, לבין לחץ במצב אקוטי  הנמשך פרק זמן קצר יותר, אך אינטנסיבי יותר.  בעבודה זו נתמקד בלחץ  מתמשך. מחקרים רבים בחנו את  הקשר בין  שלושת דפוסי ההתקשרות לבין  המשתנים הפסיכופתולוגיים הללו.  במחקר  משתנת 2017  נמצא כי  משקל רב ניתן לגורמים המשפחתיים והביתיים בהיווצרות  סימפטומים  פסיכוסומאטיים. מחקר נוסף  אשר עסק בניבוי גורמי היווצרות דיכאון מצא כי היסטוריה משפחתית ובידוד חברתי עלולים מהווים גורם סיכון משמעותי.  כאמור, בידוד חברתי הינו אחד המאפיינים העיקריים של דפוסי ההתקשרות  הלא בטוחים.
השערת המחקר הייתה, כי ככל  שהאדם מדווח על רמות גבוהות יותר של חרדה או הימנעות בהתקשרות, כך רמת הלחץ, הדיכאון והחרדה שלו יהיו גבוהות יותר.  השערת במחקר אוששה  באופן מובהק.  חשיבותו של מחקר זה לשדה החינוך והייעוץ הוא רב. משתנים פסיכופתולוגיים אלו נפוצים בקרב תלמידים רבים, ואלו משפיעים באופן מובהק על רמת ההצלחה החברתית, הלימודית, הרגשית והתפקודית שלהם. בעקבות ממצאי מחקר זה, ניתן יהיה  להעמיק  בתהליך ההתקשרותי  בשטח בית הספר למתן פתרונות לתלמידים אלו, ולהוביל להצלחתם. מגבלות המחקר הייתה השתתפות של אחוזים גבוהים של נבדקות בתהליך המחקר ואי מתן יחס שווה  בין נבדקים לנבדקות. על כן, אני מציעה לחקור את הנושא לעומקו, ולערוך מחקר המשך על   השפעת סגנונות ההתקשרות  בקרב  גברים                                                                              מבוא
בשנים האחרונות הסימפטומים הפסיכופתולוגים  לחץ, חרדה ודיכאון נפוצים ביותר, באופנים ובדרגות שונות.  פעמים רבות   נתקלנו  במשתנים ההלו בהיבטיהם השונים, כגון חרדת בחינות, לחץ חברתי,  מאפייני דיכאון  ברמות שונות  וחשנו  את חשיבות  ההבנה לגורמים  העלולים להשפיע  על הסימפטומים  הללו. מטרת מחקר זה הוא להביא לראשונה את הסיבה להופעת  לחץ, חרדה ודיכאון , ומכאן את הדרך לטיפול בהם.
שאלת המחקר עוסקת במידת ההשפעה של  סגנונות ההתקשרות על  משתני לחץ, חרדה ודיכאון. משתנים  פסיכוסומאטיים אלו הינם הנפוצים ביותר  בעולם ההפרעות הנפשיות, והם כוללים רמות  שונות, כאשר המשותף לכולם הוא השפעה ניכרת על איכות  החיים והפקוד היום-יומי. בקרב  תלמידים ההשפעה עלולה להיות קריטית מאחר וזוהי תקופה חיונית  עבורם לפיתוח אסטרטגיות  ומיומנויות  רבות.  על כן, ישנה חשיבות רבה  לנושא זה  כהבנה  להשפעה המקיפה של   יחסים בין-אישיים  על  היבטים פסיכופתולוגים של התלמידים, הן כמניעה והן כתוכנית  עבודה למצבים קיימים.   ממצאי מחקר זה מטיל את האחריות על  עובדי ההוראה והייעוץ ללמוד על תיאוריית ההתקשרות ותפקידיה בכלל, ועל סגנונות ההתקשרות הנגזרים ממנה בפרט, על מנת  לסייע לתלמידים להתמודד עם  מצבי  לחץ, חרדה ודיכאון במערכת החינוכית ומחוצה לה.
                                        פרק ראשון- סקירה תאורטית
1 . תיאוריית ההתקשרות
1 .1 הגדרה  ותפקידים תאוריית ההתקשרות  אשר נוצרה על ידי ג'ון בולבי (1973) הינה אחת מהתאוריות הפסיכולוגיות המשפיעות ביותר בעשורים האחרונים. התאוריה עוסקת בהיבטי ההתפתחות בין הילד להורה המטפל בו בשנותיו הראשונות, והשפעתו של יחס זה  לילד על  קשריו הבין-אישיים בעתיד ועל תפיסתו העצמיתAinswort) , 1978). מערכת ההתקשרות, הינה מערכת המתפתחת תוך קשרי גומלין עם דמות מכוונת ומשמעותית, אשר  מעניקה באמצעותה בטחון לפרט. מטרת מערכת זו היא לחפש קרבה לאדם מועדף חזק וחכם יותר היכול לסייע לפרט ולהגן עליו מפני איומים ומצבי מצוקה. דמות ההתקשרות אמורה להיענות לפניות לקרבה, להוות חוף מבטחים ולשמש בסיס שאליו ניתן לחזור במצבי מצוקה. לכן, מערכת ההתקשרות מבטאת את  הצורך הטבעי של  הילד לבקש קרבה של דמות מסוימת ולחוש בטוח יותר בנוכחותה. (ניטון, 2011).
לשיטת בולבי  (1973), האדם מטבעו נולד עם מערכת ההתקשרות ההתנהגותית המכוונת להשגה של ביטחון והגנה. כאשר האדם חש בסיכון או איום על תחושת הביטחון, הוא נוטה לפנות לדמויות ההתקשרות הראשוניות, ולשמור על קרבה ממשית לדמויות אלו עד שהוא משיג תחושה של הגנה ובטחון. על מנת שתיווצר התקשרות בטוחה נדרשת מדמות האם, שמהווה לרוב את דמות ההתקשרות העיקרית, לרגישות גדולה לאיתותי תינוקה הכוללת היענות עקבית לבכי התינוק ולקולות שהוא משמיע, הבעה רגשית כלפיו, נטייה גבוהה להחזיק אותו בידיים, התאמת קצב ההאכלה לקצב האכילה שלו ועוד. ליבוביץ' ורז (2002) מציינים במחקרם, כי למערכת ההתקשרות ישנם שני תפקידים חשובים על פי שיטתו של  בולבי. הראשון הוא הגנה על התינוק וסיפוק מחסה בשעות משבר או תחושת איום. מצב זה מתעורר כאשר התינוק חש שהוא לא יכול לשאת את רמת המתח שלו ולכן הוא נדרש לחזור  ל'בסיס הבטוח' שהוא דמות האם או המטפל הקרוב. התפקיד השני, הוא סיפוק בסיס בטוח לתינוק ממנו יוכל לצאת ולחקור את הסביבה, להתעניין בקשרים עם אחרים ובעתיד ליצור בביטחון את הפרידה מהוריו לצורך הקמת קשרים אינטימיים חדשים.    על מנת לבסס את מערכת ההתקשרות, בולבי (1973/1969) ערך תצפית על תינוקות שהופרדו מאימם. מסקנתו מהניסוי הייתה שיש בתהליך ההתקשרות צורך קיומי בהתמודדות מול איומים חיצוניים וסביבתיים. כלומר, בעקבות איומים התינוק מחפש קירבה והגנה ואז מופעלת  מערכת  ההתקשרות הראשונית בכדי לעזור לתינוק להתגבר על פחדיו ולהשיג הגנה והקלה. תגובת התמיכה וההגנה מדמות זו מהווים בסיס בטוח ומובילים למתן בטחון רגשי ואינסטרומנטאלי ובכך התינוק יכול לחקור את העולם ולפתח יכולות אישיות וסביבתיות(לוינץ גילאי,2008).