ניצולי שואה בקולנוע הישראלי קיץ18

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
ציון 94
שנת הגשה 2018
מספר מילים 1898
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

1 ) אחרי שנות השמונים והתשעים, שברובם נמתחה ביקורת על הציונות, ולא היה ייצוג נרחב של הגרמנים והתמודדותם, ניתן לראות שחל שינוי בתפיסה זו בקולנוע של העשורים האחרונים, בו מתחילים לדון בחשיבותה  בחשיבותה של מדינת ישראל ובתפיסתה ש'אין לנו אחרת' פרט לישראל , וישנו ייצוג רחב יותר לא רק של הקורבנות של השואה, אלא גם של הגרמנים עצמם ושל התמודדותם עם הזיכרון. בסרטים 'ללכת על המים' ו'מטאליק בלוז' ניתן לראות קווי דמיון ושוני באופן ייצוגי גרמניה והגרמנים בהם. שני הסרטים הינם סרטי מסע של בני הדור השני הנאלץ להתמודד עם העבר ובעיקר עם זיכרונותיהם של הוריהם. בשני הסרטים הגיבורים יוצאים למסע לגרמניה מתוך אילוצים, הם יוצאים למסע כדי לבצע פעולה, לא כדי לנפוש, ושניהם עושים זאת מחוסר רצון מוחלט. שניהם קיבלו חינוך שלילי לגבי גרמניה, ונישלו אותה אותה מהיותה מדינה שיחסים כלשהם הם אפשריים עמה לאחר מעשיה האיומים. ב'ללכת על המים', בסצנה בה אייל מקבל ממנחם את המשימה, הוא טוען שהמרדף אחרי הנאצי הזקן הימלמן הוא מיותר כי "הוא עוד רגע יתפגר", מבחינתו כבר אין טעם להתעסק בשואה. ב'מטאליק בלוז' שמואל בן לניצולים אומר לסיסו המזרחי ש"כל החיים אמרו לי שבחיים לא תדרוך שמה, שמואל בחיים אל תלך לשמה". שניהם מביעים התנגדות מהתעסקות בגרמניה ואף מדחיקים את היותם בני דור שני לשואה. פן נוסף מראה על שוני בייצוג גרמניה בסרטים אלו. הסרט 'מטאליק בלוז' מתרחש בגרמניה בלא דיון ממשי בגרמנים, לעומת הסרט 'ללכת על המים' שבוחן שלושה דורות בחברה הגרמנית. הסרט 'מטאליק בלוז' לא עוסר בשואה, אלא מעביר את זיכרון השואה כפי שנחווה ע"י הדור השני, מה גם שגרמניה נראית מנקודת מבטו -…
מלווה את הישראליים בחוויה מול גרמניה, ובסצנת הסיום צועדים שמואל וסיסו, מצולמים באקסטרים לונג שוט, קטנים ואבודים על רקע
הכביש הרחב, צועדים אל עבר האופק, הכביש מוחשך, והם צועדים בתוך שביל אור על העתיד, המדינה שלהם. התאורה מחזקת את הדיכוטמיות בין גרמניה לישראלית ואת הנתיב היחידי להם שהוא ציוני. למול כך, ב'ללכת על המים' המסע לגרמניה מתואר כמשחרר ומטהר. המסע לגרמניה, החיבור לאקסל, מות הסב בידי אקסל ולא בידיו של אייל שמאס בהרג, מביאים אותו כעבור תקופת שהות לאחר מכן בישראל לחוות שחרור והיטהרות מכבלי העבר ולהצליח 'ללכת על המים' יחד עם אקסל בחלומו ואף לספר ברגש על כך לאקסל אח"כ, לעבוד כחקלאי ולחיות בזוגיות + ילד (מי שלקח בורא חיים חדשים) לפיה הגרמניה, הנכדה של הזקן הנאצי. אם כך, בעקבות המסע עבר אייל תהליך של שחרור מאפייני ה'יהודי החדש' שהיו כה טמועים בו וחזרה אל הישן והטוב דרך המפגש עם גרמניה ועם אקסל. בנוסף, בניגוד ל'מטאליק בלוז', הסרט 'ללכת על המים' מציג את גרמניה באופן מגוון ומראה שפיוס עם חלקים ממנה הוא אפשרי, כאמור, החיבור עם אקסל שכה שונה מאייל, הזוגיות וההורות המשותפת עם אחותו של אקסל פיה. יכול להיות חיבור מחודש וחיובי עם חלק מהגרמנים. (בנוסף, בסצנת היום הולדת של האב, המציגה גרמנים מפורכסים בבית מפואר בוואנזה, הרוקדים במעגל ריקוד עם לצלילי שיר ישראלי, נוצר שילוב אבסורדי המהווה ניצחון יהודי על השוררים – עם ישראל אכן חי.) לעומת זאת, ב'מטאליק בלוז' מוצגת תפיסה פאטליסטית-