ממן 13- מבוא ליחסים בינלאומיים (ציון 96)

שנת הגשה 2017, 2491 מילים
ILS 75.00 – קנה עכשיו

ממן 13- מבוא לחסים בין לאומיים שאלה 1.
בתשובה זו אדון בסיבות להתגברות מלחמות פנים מדינתיות בעידן הנוכחי.
בסקירה היסטורית, ניתן לראות שעד מלחמת העולם השנייה עיקר המלחמות היו בין מדינות אך לאחר מלחמת העולם השנייה עיקר המלחמות מתקיימות בתוך המדינה, ויתרה מזאת מאז 1945 חווה העולם את תקופת השלום הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית וזאת מסיבות רבות כגון: איום הנשק הגרעיני והתפתחותו אשר מונעים יציאה למלחמה עקב חרדה של השמדה טוטאלית, המניעים הכלכליים אשר בעידן הנוכחי מגדרים עוצמה וכוח ולפיכך מדינות יעדיפו לשמור על יחסים תקינים כדי לאפשר אינטראקציה כלכלית בין מדינות ונוסיף על כך את העובדה שסוג השלטון הדמוקרטי הופך יותר ויותר נפוץ ועצם הדבר פוגש את “השלום הדמוקרטי”- מושג אשר אושש מחקרית הטוען ש2 מדינות דמוקרטיות לעולם לא ילחמו זו בזו ויעדיפו לפתור סכסוכים בדרכים דיפלומטיות. נכון, הגם שיש סיבות נוספות לירידה בשכיחות של המלחמות הבין מדינתיות.
עיקר המלחמות כיום כאמור, מתקיימות בתוך מדינות ואף ניתן לראות התגברות במגמה זו, היינו: סכסוכים פנים מדינתיים כמו ארגוני מורדים, מיליציות וארגוני טרור. ומלחמות אזרחים! להלן סיבות המרכזיות בעידן הנוכחי:
·         סכסוכים אתנו לאומיים- ניתן לראות שלאחר מלחמת העולם השנייה יש גידול במספר המדינות העצמאיות הזוכות להכרה בינלאומית ומקבלות לגיטימציה לאומית ויתרהמזאת, לאחר מלחמת העולם השנייה ישנה לגיטימציה תודעתית לזכות להכרה עצמית. אך מה קורה כאשר ישנה קבוצת אתנית בתוך אותה מדינה שאינה מזדהה עם המדינה מבחינת לאומית, דתית תרבותית וכו’?. פעמים רבות, אותה קבוצה שאינה מזדהה עם השלטון, נאבקת באמצעות טרור ואלימות ע”מ –
האם לדעתי מגמה זו צפוייה להימשך?
כן. בעיני מ2
סיבות עיקריות:
1.      המניע הגדול ביותר כיום למלחמה הוא של קבוצות קיצניות על בסיס דת ולאום. המגמה שמונעת מלחמה בין מדינות הופכת רלוונטית יותר ויותר, כאמור: הנשק הגרעיני אשר הולך ומשתבח מבחינה טכנולוגית, מניעים כלכליים רלוונטיים בהרבה משטח וכיבוש, וכן המעבר ההולך וגדל של מדינות למשטר דמוקרטי המונע מלחמה עם מדינה דמוקרטית אחרת. (כאמור: “השלום הדמוקרטי”), מי שנותר “שש” למלחמה הם יחידים או אותם אותן קבוצות קיצון שמעוניינות להשפיע על המדינה שלהם ולהשיג השגים פוליטיים ודווקא הטכנולוגיה כגון: הרשתות החברתיות, האינטרנט וכו’ מגבירים את העוצמה שלהם מבחינת היכולת להגיע אל קהל יעד רב יותר.
כלומר: בעידן הנוכחי, המניע העיקרי למלחמה שייך לקבוצות ולא למדינות ולפיכך עיקר המלחמות יתקיימו בתוך המדינה ולא בין מדינות, כאשר יכולת ההסתה של יחיד או קבוצה גבוהה בהרבה מבעבר.
2.      מדינות הדרום- המצב של מדינות הדרום שהוא רב ממדינות הצפון כיום, מורכב מעוני וכן לעיתים מקבוצות לאום שונות אשר נגזר עליהם לחלוק מדינה. אתחיל מעניין העוני, עוני הוא מצב אשר מזרז מלחמות על משאבים (כפי שתיארתי ” בסיבות הכלכליות”), אבל יתרה מזאת, כאשר יש מאבק על משאבים בטרטוריה בה חברות קבוצות לאום שונות אזי המאבק על המשאבים נעשה חריף יותר. דוגמא לכך ניתן לראות באפריקה:
אפריקה חולקה בידי האירופאים בתקופת הקולוניאליזם באופן שרירותי וממניעים שבעיקר התאימו למעצמות האירופיות, דבר שאיחד שבטים שונים מבחינה דתית, תרבותית שפתית ועוד למדינה אחת. מצב זה לא זו בלבד שמעודד מלחמות אזרחים מאפיינים? על בסיס לאומי, דתי ותרבותי הוא חריף בהרבה כאשר יש עוני ורעב ותחרות על משאבים.
29/30 שאלה 2
בתשובה זו אציג את המניעים לסחר בנשק ומתוך המניעים יעלה מדוע למעצמות כדאי לסחור בנשק לבד משיקולים כלכליים.
להלן המניעים השונים:
1.      מכירה עשויה להביא להשפעה פוליטית ותלות גומלין- המדינה שאליה מוכרים את הנשק תלויה באותה מעצמה מעצם קניית הנשק, משוםשרכישת נשק היא לרוב לא רכישה חד פעמית –למשל: רכישת טנק מצריכה רכישת תחמושת ספציפית עבור אותו טנק ובכך אותה מעצמה זוכה בתלות בלתי נגמרת של המדינה לה היא מכרה את הנשק.
2.      מניע אסטרטגי- מכירת הנשק למדינה או אזור מסוים משמרים או מייצרים בריתות בין המדינות למעצמה. למשל: בתקופת המלחמההקרה שהייתה מאופיינת באי ודאות ולאחר מלה”ע ה- 2 מדינות רבות רצו להגביר את ביטחונם הלאומי באמצעות רכישת נשק, ארה”ב ובריה”מ מעצמות – בחלק השני ניצלו אקלים זה ע”מ להפיץ נשק במדינות החשובות להם מבחינה אסטרטגית. ארה”ב סיפקה נשק ל-59 מדינות ובריה”מ ל-42 –
שאלה 3
בתשובה זו אנתח את יעילותם של הסכמים לפירוק ובקרת נשק לנוכח דילמת הביטחון.
מהי דילמת הביטחון?
מודל ביחסים בינלאומיים המתאר מצב בו רצונה של מדינה לשפר את ביטחונה הלאומי עלי ידי שיפור צבאה, כלכלתה ומאפייני עוצמה אחרים, אך הדבר מוביל בפועל לפגיעה בביטחון ואף למלחמה. זאת גם כאשר, אף אחד מהצדדים הלוחמים לא רצה בפועל באותה מלחמה.למשל, מצב של מרוצי חימוש. הלוגיקה היא, שכאשר מדינה פועלת כדי לשמור על הישרדותה, היא עשויה לפתח כלים צבאיים הגנתיים ולשפר את צבאה. מדינות אחרות שאינן מודעות לכוונות האמתיות של המדינה, זאת תחת ההנחה כי במערכת הבינלאומית האנרכית מדינות אינן יכולות לפרש באופן מושלם כוונות של מדינות אחרות,עשויות לחשוב כי במקום צעדים הגנתיים מדובר בצעדים התקפיים ולחשוש לביטחונן. עקב כך גם מדינות אלו יחלו בתהליך של שיפור וחימוש צבאים. מצב זה מוביל למצב ספירלי, בו כל מדינה מגיבה בהתאם –
19/20 שאלה 4: מדינות כושלות- הכוונה היא לארצות שהשלטונות בה מנהלים את המדינה בצורה המביאה למצב של עוני ולכן יש פערים עצומים בין עשירים ועניים, בנוסף מדינות שהממשל הוא מושחת ונתפס בעיניי הציבור כלא לגיטימי ולכן במדינות כאלו הן פגיעות-משום שאזרחים עלולים להתמרדכנגד השלטון ולאיים בהפיכה. לעיתים יש סכסוכים שמובילים קבוצות מסוימות שנמצאות באזורים מסוימים במדינה, להילחם נגד השלטון ולדרוש עצמאות. ריבוי המדינות הכושלות בעולם מגביר את הסכנה הכלל עולמית, כי מלחמות פניםיכולות להביא לכך שהעימותים יחרגו מגבולות המדינה כמו הברחת נשק, אלימות וכ’ו. כיום ניתן לראות שרוב המדינות הכושלות נמצאות באפריקההמלאה סכסוכים פנימיים שנותרו עוד מתקופת הקולוניאליזם.
5/5
פציפיזם- כאשר דנים באיום המלחמות בעולם ניתן לשים לב שמצד אחד יש הריאליסטים שטוענים שהאדם רע מיסודו ותוקפנות היא חלק אינטגרלי מטבע האדם אך מצד שני הגישה הליברלית אינה מכירה בשום תנאים או מצבים שמצדיקים נטילת חיים של אדם אחר גם אם הדבר נעשה בהוראה וסמכות של השלטון-
5/5
מושגים – 20/20 ממ”ן טוב מאוד! יפה!

ILS 75.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח
מקצוע/ות
מספר מילים 2491
מספר מקורות
שנת הגשה 2017