ישוב סכסוכים בזירה הבינלאומית- ממן 13
חלק א'
1 .      א' פישר ויורי הם חוקרים אשר הגו את תאוריית " משא ומתן המבוסס עקרונות" המבוססת גישה רציונאלית והיא הצעה ליישום מו"מ הנשען על רעיונות פרדיגמת "פתרון בעיות" החותרת לישוב סכסוך ולא לניהול סכסוך (היינו להגיע לשלום למשל ולא רק להפסקת אש או סטטוס קוו) . יורי ופישר רואים כל קונפליקט כפתיר באמצעות ניתוח נכון ו*רציונאלי* מצד אנשים חכמים נטולי אמוציות היכולים לפרק קונפליקטים לגורמים ולהגיע לפתרון אופטימלי. הגישה חותרת בסופה להגיע אל " הסכם חכם" היינו: הסכם שעונה על האינטרסים בסיסיים ומיישב אינטרסים סותרים באופן הגון של כל צדדי הסכסוך. הקדמה טובה להלן פירוט נרחב של הגישה:
הנחות יסוד:
·         אינטרסים- הנחת יסוד ראשונית של הגישה גורסת שלכל שחקן מטרות וסדרי עדיפויות שונות ובהתאם לכך, כל שחקן פועל להשיג מטרותיו.
·         רציונאליות- כאמור כפי שהרחבתי בפסקת הפתיחה, מדובר בגישה אשר רואה במו"מ זירה של רווח מול תועלת. גישתם של פישר ויורי מציעה להשאיר את הרגשות בצד ולגשת אל הסכסוך באופן נטול רגשות, להגדיר את האינטרסים שלנו, לדרג אותם ולמצוא דרך לפתור ניגוד אינטרסים במקסימום תועלת.
·         אזור ההסכם האפשרי- לכל שחקן במו"מ יש את האינטרסים שהוא מוכן להתפשר עליהם –
דרכי פעולה- 4
שלבים מוצעים במסגרת הגישה:
·         הפרדת אנשים מהבעיה- לפי גישה זו יש להיות רך אל האנשים וקשה אל הבעיה. כלומר להפריד את תוכן הסכסוך מאמוציות והאשמות. זו באמצעות הקשבה ואמפתיה, הבנה לרגשותיו של היריב וכו'. הדבר יכול ליצור אמון וענייניות.
·         התמקדות באינטרסים ולא בעמדות- מאחורי כל עמדה מסתתר אינטרס, לרוב האינטרסים מונעים מצרכים אוניברסליים כגון: צורך בביטחון, רווחה כלכלית, תחושת השתייכות וכו'. כאשר מבודדים מהעמדות את האינטרסים ניתן לחשוב באופן רציונלי כיצד יהיה ניתן לתת מענה ל2 הצדדים. דוגמא טובה לכך הוא המו"מ בין ישראל למצרים. לאחר כיבושה של ישראל את סיני, ישראל לא היתה מוכנה לחזור לגבולות המקוריים לפני הכיבוש ומצרים לא היתה מוכנה לשרטוט גבולות מחודשים. מבירור האינטרסים העומדים מאחורי כל עמדה, הובן כי האינטרס המצרי הוא ריבונות בעוד שהאינטרס הישראלי הוא ביטחון. הבנה זו –
ב. בעיני לגישה זו יתרונות רבים ועיקרם טמון ברציונאליות של הגישה אשר מציעה רווח מקסימלי אפשרי ל2 הצדדים. הגישה בעצם מבהירה הלכה למעשה שפרדיגמת פתרון בעיות היא אינה בהכרח תולדה של אג'נדה פוליטית או "רעיון של תקופה", אלא עניין רווחי נטו שאינו קשור לסיסמאות ואמונות.
לגישה זו יכולה להיות 2 בעיות מרכזיות בעיני והם:
1.      כאשר יש שחקן בצדי הסכסוך שהוא אינו רציונאלי- הנחת היסוד של הגישה בין השאר טוענת שלכל צד יש אינטרסים שמונעים ממקומות אוניברסליים כלל אנושיים. אך מה קורה כאשר אחד הצדדים הוא שחקן לא מדינתי למשל והאינטרס שלו הוא בבסיסו דתי ומשיחי? אינני טוענת שאינטרס משיחי/דתי לא מגיע ממקום אנושי אך בעיני, כאשר האינטרס הוא אידאולוגי ועל כף המאזניים אין לשחקן הלא מדינתי מה להפסיד (אין לו מדינה, אזרחים, נכסים כלכליים וכו') קשה להגיע איתו לאזורי "ההסכם האפשרי", משום …

2 .      בטנא אטרקטיבית- אין ספק שכל צד צריך שתהיה לו בטנא, בייחוד לצד החלש במו"מ ע"מ להגיע בסוף על הסכם חכם שמקובל על הצדדים ושימנע הסכמים שאינם מקובלים על אחד הצדדים. אך ייתכן ועיסוק רב מדי בבטנא הוא בעצמו גורם מטרפד את תהליך המו"מ. האם באמת צריך להגיע ל"קיפאון מכאיב הדדית" (כלומר: מצב בו הסכסוך מכאיב באופן בו שום בטנא אינה אטרקטיבית דיה) כך ששום בטנא לא תהיה אטרקטיבית עבור הצדדים[SH1] ? האם לא ייתכן מצב בו האינטרסים המשותפים יגברו על האינטרסים –
2. א.
תופעת הספוילרים מתקשרת לחסמים אשר עלולים לטרפד מו"מ ב-2 מובנים, עצם הכניסה בכלל למו"מ או הצלחת המו"מ. ישנם 3 קטגוריות של חסמים (טקטיים, פסיכולוגיים ומבניים), תופעת הספוילרים נכללת בקטגורית החסמים המבניים. חסמים מבניים מתייחסים למוסדות וגורמים נוספים אשר מונעים את …
ספוילר פנימי- חלק פעיל בתהליך המו"מ. ספויילר פנימי יכול לבוא לידי ביטוי ב2 דרכים:
1.      שחקן המשתתף בתהליך השלום אך במהלכו הוא חוסם את התהליך או נסוג ממנו לחלוטין.
2.      שחקן אשר מצטרף לתהליך השלום ממניעים שאינם למטרת השלום, למשל: באמצעות הצטרפות לתהליך הוא זוכה להכרה בינלאומית, הימנעות מסנקציות, או כניסתו לתהליך השלום מאפשרת לו להתיידד עם צד ג' אטרקטיבי מבחינה כלכלית. שחקן זה יראה כלפי חוץ שהוא מעוניין בתהליך …
1.      אידאולוגיה דתית/ אתנית וכו' ישנם 3
סוגים של ספויילרים:
·         המוגבל- ספוילר שמטרותיו מצומצמות ומוגבלות. כלומר: יש לו דרישות ספציפיות שייתכן ואם הם יענו יהיה ניתן לרתום אותו למו"מ. למשל לספוילר מטרה לחלוקה בעוצמת השלטון, הכרה בעוולות שנעשו לקבוצה אותה הספוילר מייצג וכו'. ·         החמדן- ספוילר שמחזיק במטרות המתרחבות או מצטמצמות בהתאם לשיקולים של הסיכונים הכרוכים בכך. שיקוליו מבוססות עלות תועלת בלבד. במידה ומטרותיו יושגו אך הוא עלול להשתכנע שלהרחבת המטרות שלו המשרתות את האינטרסים שלו אין סיכון הוא עלול לדרוש עוד.
–
 [SH1]יפה מאד