ג'נוסייד

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
קורס
מילות מפתח ,
ציון 97
שנת הגשה 2017
מספר מילים 2131

תקציר העבודה

ממן 13- ג'נוסייד 13
יש להגיש על פי ההנחיות בגופן דוד או אריאל ובריווח בין השורות של 1.5 או 2. שאלה
2 .
בשנת 1951 נחתם הסכם 17 הנקודות (כשמו כן הוא, בעל 17 סעיפים) בין סין לטיבט, הצדדים החותמים הם מאו שליט סין, והדלאי למה השליט בן ה-14 של טיבט בימים ההם (ועד היום). ימי החתימה הם בעת מאו שולח כוח צבאי לטיבט על מנת לדבריו ל"החזיר את טיבט להיות חלק מסין", ההסכם שימש מעין הפסקת אש כאשר כל צד התבקש להתפשר במקצת, ורבים יראו בהסכם "שיחוק"= לא משתמשים בסלנג בכתיבה אקדמית עבור טיבט שהייתה מאוימת בכוח הצבאי של סין. על מנת להבין את ההסכם יש להבין את רקע היחסים בין סין וטיבט, כאשר השאלה הגדולה העולה מההיסטוריה הזו היא האם טיבט שייכת לסין ומה מהות היחסים בין סין לטיבט. להלן 2 סעיפים עיקריים שמלמדים על טיב היחסים בין הטיבטים והסינים- הדיון בבריטים ובהסכם צ'ון יון אינם סעיפים מתוך הסכם 17 הנק'. זה מנוסח באופן לא ממש ברור… הדיון בהסכם זה וביחסים עם הבריטיים לא הכרחי בהתייחס לנוסח השאלה בנוסף הסכם מהמאה ה13- במאה ה13 ניתן לראות הסכם שנחתם בין הסמכות הדתית העליונה של טיבט ומהצד השני אחד הקיסרים הסינים שתוכנו העיקרי הוא שטיבט שייכת לסין, זהו בעצם ההסכם האחרון שנחתם עד לשנת 1951. מתוקף עתיקות ההסכם, בעיני טיבטים רבים ההסכם לא רלוונטי לתקופה המודרנית וכן טיבטים רבים טענו שההסכם הוא בכלל פרסונלי היינו, מדובר בהסכם בין 2 צדדים פרטיים ועיקרו היה מתן שירותי דת לחצרות הקיסרות הסינית. מאו במשפט, שיש להחזיר את טיבט לסין מתייחס להסכם זה, ובעצם מבקש לעצור את ההתבדלות הלאומית שהתקיימה בטיבט החל מהמאה ה19, כאשר סין היתה עמוק בבעיותיה שלה ולא היה לה פנאי להתעסק בטיבט שבינתיים ביססה יחסים בינלאומיים ויצרה תהליך שסוגר את גבולותיה מכניסת זרים.
הבריטים- מאו בנוסף במשפט זה, מבליע את כעסו ואת הכעס של העם הסיני כלפי הטיבטים, כאשר הטיבטים ממשיכים לקיים יחסים בין לאומיים עם הבריטים, שנואי נפשם של הסינים. הבריטים בעצם שלטו באופן בלתי פורמלי ובעיקר כלכלית בסין מסוף המאה ה19 עת הקיסרות הסינית היתה בגסיסה ולא קיימה משילות. במלחמת העולם השניה עם הכיבוש היפני האכזרי על סין, הבריטים עוזבים את סין ומפקירים את סין לכיבוש אכזרי. הסינים נותרים טינה לבריטים שהתעשרו על חשבונם ולא הגנו עליהם בעת הצורך וכועסים על הטיבטים שמקיימים יחסים בינלאומיים עם הבריטים החל מ1904
במסגרת "המשחק הגדול" בו הבריטים מבקשים שליטה במזרח כשהם בתחרות על כך עם רוסיה.
הסכם 17 הנקודות עושה סדר ב2
הסיעיפים הללו, האם טיבט שייכת לסין וכן האם טיבט תמשיך את יחסיה הבינלאומיים עם הבריטים, להלן פירוט הסעיפים החשובים מתוך 17 הסעיפים:
סעיף 1: טיבט חייבת להפסיק את יחסיה הבינלאומיים עם הבריטים, טיבט מתחייבת לכך שהיא חלק מסין בהתאם להסכם מהמאה ה13.
סעיף 2: טיבט מוותרת על החזקת נשק וצבא סעיף 3: טיבט מקבלת מעמד אוטונומי ויש לה יכולת לקבל החלטות פנימיות באופן עצמאי, כמובן כל עוד אין לה יחסים בינלאומיים וצבא.
סעיף 4: סין לא יכולה להתערב פוליטית במבנה הטיבטי ובמינויים פוליטים, כלומר אין לה יכולת להתערב במבנה הפולטי התאוקרטי (מבנה שלטון דתי) סעיף 6: ההסכם פרסנולי מול הדלאי למה הנוכחי, כאשר הוא ימות הסינים יכולים להתערב מול השליטים החדשים.
סעיף 7: אחד הסעיפים החשובים ביותר- על אף שהקומינזם טוען שהדת היא אופיום להמונים, מותר לטיבט לשמור על הצביון הדתי שלה, לקיים את הפולחן שלה ועל הסינים להגן על המנזרים- המנזרים חשובים מכיוון שיש להם תפקיד כלכלי, המנזר הוא מעין מעסיק והוא יחידת רווח והפסד, המנזרים הם בעצם בעלי קרקעות המעסיק איכרים.
האם ההסכם הופר?
ההסכם בפועל התקיים הלכה למעשה כ-5 שנים, וניתן לראות הפרה בוטה של הסכם זה ב2 אירועים מרכזיים "הזינוק הגדול קדימה" ו" מהפכת התרבות". ניתן לראות בשלטון של מאו סתירה מהותית הנובעת מסעיף 1 הגורסת שטיבט היא חלק מסין וסעיפים 7 ו3 המבקשים ממאו לשמור על הציביון הדתי והכלכלי של מבנה תאוקרטי שהוא סתירה מוחלטת לקומוניזם, –
האם ניתן לקבוע שבאירועים אלו התבצע ג'נוסייד?
צריך להבין שהאירועים כנגד הטיבטים לא היו ייחודיים להם, מאו ביצע קולקטיביזציה ומהפכת תרבות בכל סין, מתוקף הסכם 17 הנקודות טיבט נחשבה גרורה של סין, אך בעוד בסין התבצע פולטיסייד- כלומר טיפולוגיה של ג'נוסייד המוכרת ע"י המחקר אך לא באופן משפטי באמנת האו"ם, משום שקורבנות על רקע פוליטי (= המתנגדים לשילטון) לא מוכרת כקבוצה …
שאלה 1
בשנת 1927 המפלגה הקומניסטית מכריזה על תוכנית נציונליזציה (= הלאמה). תוכנית אשר מטרתה לממש את החזון הקומניסטי. בניגוד לתאוריה הכלכלית של אבי תורת הקפיטליזם, אדם סמית, אשר טען שיש יד בלתי נראית המכוונת את הכלכלה מתוקף הצרכים של השוק והשוק יודע מה טוב עבורו ומה יגרום לשגשוג כלכלי, הקומוניזם גרס כי היד הבלתי נראית יוצרת פערים וחוסר שיוויון ועל המדינה להתערב בכוחות השוק על מנת לדאוג לחלק את העוגה בין אנשים באופן שווה וצודק. על מנת לקיים אידואלוגיה זו סטאלין מחליט לקיים תוכנית בת חמש שנים שבה הוא מבצע הלאמה, היינו באופן הדרגתי הוא הופך את כל הרכוש הפרטי בברית המועצות לקניין של המדינה, כך שכוחות הכלכלה והחלוקה תתקיים באמצעות המדינה. לתוכנית היו 2 שלבים:
שלב 1- הלאמה של מפעלים בעיר- החלק הזה התבצע בקלות יחסית משום שעירוניים רבים …