ממן 11- עולם במלחמה (ציון 97)

שנת הגשה 2018, 2860 מילים

ממן 11- עולם במלחמה
1 .      הציגו את מאפייניה הבולטים של הפוליטיקה הבינלאומית בעשור האחרון של המאה ה-19 ובעשור הראשון של המאה ה-20. אילו מהם השתנו במהלך התקופה ומה היו המשמעויות של שינויים אלה?
תשובה: להלן המאפיינים הבולטים של הפוליטיקה הבינלאומית בתקופות המבוקשות – ·         הגמוניה אירופאית- בתקופה זו, למעשה מדינות אירופה הם אלו שקובעים את כללי המשחק העולמי.
למדינות אירופה נכסים כלכליים ברחבי הגלובוס באמצעות יצירת קולניות בהם שולטים במקומיים. הדבר החל עוד במאות ה15-16 בתקופת גילוי הארצות ע”י האירופאים (כגון הודו ודרום אמריקה) ועד חלוקת אפריקה בין מדינות אירופה בועידת ברלין  ב1884.
ההתפשטות האירופאית זיכתה את מדינות אירופה בעליונות כלכלית ( שליטה בנכסים כגון אוצרות טבע זרים, כוח עבודה זול של ילידים שונים ועוד) עליונות אסטרטגית ( למשל בריטניה שהייתה מעצמה ימית ששלטה בנמלים זרים וכו’) וגם עליונות תרבותית- האירופאים האמינו בעליונית תרבותם ובכסות אידאולוגיה זו האם האמינו שעליהם לשנות את תרבות הילידים- מה שמכונה “שליחות תרבותית”. (היה חזק מאד למשל בקולוניאליזם הצרפתי).
היכולת האירופאית להצליח להתפשט ולשלוט בעולם, מקורה בין השאר, במהפכה –
·         סדיקה במערכת מאזן הכוחות- – היחלשות בריטניה- בריטניה נחלשת בעקבות מלחמתה במרידות שונות במשובותיה בדרום אפריקה, הניצחון היקר שכנע את ההנהגה הבריטית כי אין ביכולתם לשמר את האימפריה שלהם ללא בעלות ברית. הייתה זו חריגה ממדיניות הבדידות המזהירה שאפיינה את מדיניות החוץ הבריטית במחצית השנייה של המאה ה-19 ולכן היא נקשרת בברית עם צרפת שתהפוך לימים לברית גם עם רוסיה. עניין זה הוא חשוב משום שלבריטניה כאמור היה תפקיד חשוב כמפשרת ביבשת, היקשרותה בברית הופך אותה לחלק מהסיפור האירופאי ומחלק את אירופה ל2 בריתות עיקריות ( גרמניה ואוסטריה הונגריה, אנגליה-צרפת-רוסיה) כאמור ללא גורם מאזן אשר היווה ביטחון מסויים בשמירה על מאזן כוחות במערכת מרובת שחקנים בעלי עוצמה.
– יריבויות ישנות חדשות בין מדינות אירופה- בעיות פנים אירופאיות בלתי פתירות חזרו ועלו בתקופה זו במספר מוקדים.

 2 .
הציגו את התמורות שחלו במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית החל משנת 1890. מדוע נמנעה מהצטרפות למלחמה הגדולה ומדוע הצטרפה לבסוף? בתשובתכם התייחסו גם לנספח 2.12 במקורות הראשוניים.
תשובה:
התמרות שחלו במעמדה של ארה”ב מ1980:
·         מבחינה כלכלית- בשנים אלו, ארצות הברית העשירה מלכתחילה במשאבים טבעיים, הגירה המונית שמגיעה במטרה להפיק את המקסימום מהמשאבים הקיימים בתוספת מיקומה האסטרטגי נטול שכנות תחרותיות. (קנדה הייתה שותפה תמיד) מגיעות לשיא והיא הופכת להיות מעצמה כלכלית שאי אפשר להתעלם ממנה. ·         מבחינה אימפריאלית-  כבר ב1884
ארה”ב התחילה להציג עצמה כאפוטרופוס של היבשת –
30  3. דונו בהתלקחותה של “המלחמה הגדולה”: מה הם הגורמים העיקריים להתלקחותה לפי המאמר של מקמילן במקראת הקורס? איזה מהם הוא המכריע ביותר, לדעתכם? נמקו.
לפי מאמרו של מקמילן, מלחמה העולם הראשונה, היא מלחמה נטולה כל הגיון. אירופה לפני המלחמה הייתה היבשת העוצמתית ביותר, לאחר 100 שנים של שלום- המלחמה הלכה למעשה הייתה גול עצמי של אירופה בעצמה, אירופה חירבה את אירופה.
אם כך, מה גרם ליבשת חזקה מבחינה טכנולוגית, כלכלית ומדעית להגיע לחורבן בקנה מידה גדול כל כך?
מקמילן מונה מספר גורמים, להלן סיכומי הנקודות העיקריות- ·         גלובליזציה כנקודת מכשול- הגלובליזציה שהתקיימה באירופה בתקופה זו שאפשרה סחר, תנועה חופשית והפרייה הדדית בין המדינות. באופן פרדוקסלי הגבירה בעיקר את התחרותיות בין המדינות. הגדולה שביניהם הייתה בריטניה מול גרמניה, בריטניה האימפריה הימית הגדולה ביותר ביבשת חווה משבר עקב מלחמתה היקרה בדרום אפריקה ואילו המדינה החדשה של גרמניה עלתה עד כדי כך, שתעשיותיה והיקף היצוא שלה התחרו באלה של בריטניה. על פניו שיתוף פעולה בין המעצמה –

4 .
הסכם סייקס-פיקו– הציגו בקצרה. מה היו המניעים לניסוחו? (10 שורות) ב1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נחתם הסכם חשאי בין נציג משרד החוץ הבריטי- לבין נציג משרד החוץ הצרפתי יחד עם הרוסים. בהסכם מחלקות בריטניה וצרפת את שטחי האימפריה העות’מנית ביניהן לאזורי השפעה, שאותם יקבלו לאחר המלחמה.
העניין של המעצמות במזרח התיכון נבע משילוב של אינטרסים: שליטה על הפקת הנפט מאיראן ועיראק והיצוא שלו, שליטה על תעלת סואץ, שהייתה עורק כלכלי חשוב במיוחד של האימפריה הבריטית לעבר הודו. הבריטים והצרפתים נאלצו להתפשר על אף התחרות האסטרטגית ביניהם על האזור, משום שהם הבינו שהם זקוקות אחת לשנייה במלחמה, מה שלא היה קורה בזמנים אחרים. הבריטים בנוסף הבינו שאינם יכולים לדאוג לאינטרסים האישיים שלהם לאור העובדה שהצרפתים ספגו אבדות כבדות בהרבה מול גרמניה. הנספחת להסכם- רוסיה, זכתה לקבל את איסטנבול לאחר המלחמה משום שהקיפאון בחזית המערבית הפך את המשך הלחימה של רוסיה נגד גרמניה במזרח אירופה לחיוני ביותר.

1 0

מילות מפתח
מקצוע/ות ,
מספר מילים 2860
מספר מקורות
שנת הגשה 2018