מבוא למחשבה מדינית- ממן 11
1 .      תחום המחשבה המדינית לפי ליאו שטראוס הוא אחד מענפיה של הפילוסופיה אשר נושא החקירה שלה הוא הפוליטיקה. לדבר זה יש כמה היבטים:
א.     מכיוון שאופן החקירה (המתודולוגיה) הוא מענף הפילוסופיה אזי שתחום זה אינו "ממדע המדינה", אינו נושא הגותי- פובליציסטי ואינו נשען על הסברים היסטוריים. ומדוע זאת? ע"מ להבהיר זאת אסביר מה מטרת הפילוסופיה- הפילוסופיה היא חקירה אחר אמת אוניברסלית, כאשר המטרה היא להגיע לידיעה רציונאלית ולא סברה שמגיעה מעולמות האמונה, המיתוסים ועוד. האופן להגיע לאותה ידיעה היא באמצעות ניתוח וביקורת רציונאלית, במקרה של "פילוסופיה מדינית" מדובר בחקירה וניתוח של רעיונות מדיניים.
לפיכך, תחום המחשבה המדינית אינו נכלל "במדע המדינה" אשר מבקש הוכחות אמפיריות אשר הן רלוונטיות רק אם הן מבוססות שטח[U1] – ליאו שטראוס טוען בפירוש "-
תשובה יפה
2 9 נק'
2 .      א. להלן תמצית תוכן משל המערה הרלוונטי לתפיסת האידאות של אפלטון:
 משל לקבוצת אסירים הכלואה מלידתם במערה חשוכה ואשר מרותקים בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה בוערת מדורה שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפים אנשים. האנשים, הנישאים מעל גובה החומה, מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים …
* מהי אידאה עפ"י אפלטון?
אידאה לפי אפלטון היא ישות שכלית מושלמת וקבועה. כל דבר שיש לו ביטוי פיזי הוא חלקי/ ניתן להריסה/ בלתי מושלם.
למשל: שולחן נראה לעין הוא אינו אידאה משום שהוא ניתן להריסה, הוא לא תמיד היה שולחן משום שלמשל בתחילת דרכו הוא היה קרש עץ ותמיד ניתן למצוא שולחן מפואר וחזק יותר. השולחן יכול להיות אידאה (היינו משולם וקבוע) רק בשכל כי כאמור הביטוי הפיזי שלו הוא משתנה. הדרך להגיע לאידאה של השולחן היא בשכל לאחר חקירה מאומצת ורציונאלית של דיון לפחות ב-2[U2]  ובה יהיו מסקנות –
18 נק' ב. להלן החלק השני של המשל:
יום אחד, אחד האסירים מצליח להשתחרר מן האזיקים. שריריו מנוונים מרוב ישיבה בשלשלאות, וכוח כלשהו גורר אותו במעלה דרך עפר תלולה אל מחוץ למערה. בדרכו הוא נשרט ונחבל ביציאתו בדרך העפר התלולה וכאשר האסיר יוצא מחוץ למערה הוא אינו יכול לראות דבר משום שהוא אינו מורגל לאור הרב בחוץ. לאט לאט עיניו מתרגלות לאור שבחוץ, ומתחוור לו שהצלילים הם אנשים ויותר מכך, הוא נחשף לנפלאות הטבע שבחוץ. עולם שלם נגלה בפניו.
האסיר מחליט לחזור למערה, על מנת לספר לאסירים האחרים על נפלאות העולם שבחוץ ולשחררם. אך כאשר הוא חוזר למערה, שוב אינו יכול לראות דבר, משום שעיניו התרגלו לאור השמש ואינן יכולות לראות בחשיכה, והאסירים האחרים לועגים לו וטוענים שהוא התעוור. הוא מנסה להסביר להם על העולם שבחוץ, אך הם מבטלים את דבריו בזלזול. האסיר שיצא לאור עומד על דעתו, ומנסה להאיר את עיניהם של חבריו הכבולים, אך הם מחליטים שאם מישהו ינסה לשחרר אותם מכבליהם ולהוציא אותם מהמערה, הם ירצחו אותו כדי לא להתעוור בעצמם.
–

3 .  " אפלטון חולק על טענותיו של אריסטו כי המדינה היא טבעית והאדם הוא בעל חיים מדיני" נכון.
נימוק- אפלטון טוען שלכל אדם יעוד שונה. המדינה האופטימלית מבחינתו היא מדינה שכל אחד עוסק בתחום כישרונו. כאשר כל אחד ממש את הטבע האישי שלו הוא גם עוזר לכלל משום שכל אחד נותן לכלל את הטוב ביותר שלו, לכל אדם יעוד בין אם סנדלר, חייט או כל מקצוע אחר. מי שאמור לעמוד בראש המדינה הוא מי שיודע לנווט את כולם אל מימושם וזוהו כישרונם של מטי מעט- הפילוסופים. ולפיכך ההנהגה צריכה להיעשות ע"י פילוסוף. לפיכך, מי שאמור לעסוק בחיים המדיניים הם המנהיגים ולא האנשים הפשוטים, לא לכל אדם הכישרון להיות בעל חיים מדיניים[U3]  והדבר צריך להיעשות באופן אחראי ע"י מי שיש לו כישרון לכך לפיכך מדינה לא תהיה טבעית במידה והסדר בה לא יהיה תבוני עפ"י עיקרון המומחיות (= העיקרון בו כל אחד עוסק ביעוד שלו בעזרת הנהגה תבונית של הפילוסוף) –
27 נק'  סה"כ 92
          .
 [U1]אבל גם מדע המדינה מבקש אחר הידיעה ושימוש בכלי ביקורת רציונליים. אז מה שמייחד את המחשבה המדינית ממדע המדינה הוא הפן הנורמטיבי והערכי הנדון בהמשך, ואין טעם לדון בזה פה אלא להבחין כאן את המחשבה המדינית ממחשבה אידאולוגית, מפלגתית, דתית וכד'. .  [U2]זה לא ברור ללא הסבר. אם זה חשוב יש להסביר זאת, ואם לא אז לא צריך להזכיר זאת כלל. אבל אם מזכירים משהו צריך להסביר אותו.
 [U3]זאת אי הבנה, הנובעת מזה שאין פה הגדרה של משמעות המושג המדינה הטבעית'. למעשה, מה שנאמר בצהוב למטה אומר בעצם שלפי שניהם המדינה טבעית. כל מה שמתואר פה מסביר בדיוק מדוע המדינה הכרחית לאדם כדי להגיע לחיים ראויים ולממש את טבעו – וזו בדיוק המשמעות של הקביעה שהמדינה טבעית.