מטלת מנחה (ממ"ן) 14 – חובה! הקורס: דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל – 10724
חלק א ( 30 נקודות) ענו על אחת משתי השאלות 2-1 (יש לענות על כל סעיפי השאלה).
30 נקודות לשאלה. היקף התשובה: עד עמוד שאלה 1
בשנת 2011 התפטרו כמה מבכירי העיתונאים בחדשות ערוץ 10 , לאחר שבעלי הערוץ כפו עליהם שידור התנצלות על כתבה שעסקה במיליארדר שלדון אדלסון.
א. ( 10 נק') מדוע שידרו העיתונאים של ערוץ 10 את נוסח ההתנצלות? (בתשובתכם הניחו שהעיתונאים הכירו את החוק והפסיקה בישראל בנושא זה).
ב. ( 10 נק') הציגו את הפרשה במונחים של התנגשות בין זכויות: מצד אחד חופש העיתונאי, מהצד האחר זכויות אחרות. זכרו לפרט של מי כל זכות.
ג. ( 10 נק') אילו היתה הפרשה מגיעה לבית המשפט, והשופטים היו מקבלים את המלצתה של אילנה דיין (במאמר "המודל הדמוקרטי של חופש הביטוי") – איזו מהזכויות שהזכרתם בסעיף ב' היתה גוברת?
(בתשובתכם לשאלה זו היעזרו בפרקי הספר ומדריך הלמידה העוסקים בחופש העיתונאי) שאלה 2
א. ( 5 נק') בתקופה שלפני הבחירות לכנסת, מגישים ברדיו ובטלוויזיה נשמעים שוב ושוב כשהם קוטעים פוליטיקאים בנימוק שמדובר בתעמולת בחירות. על פי איזה סעיף חוק פועלים המגישים?
ב. (
5 נק') יש הטוענים שההיגיון מאחורי ההגבלה בחוק (שנזכרה בסעיף א') כבר אינו קיים, ויש לבטל את ההגבלה. הסבירו מה היתה מטרת ההגבלה כאשר נחקק החוק, והביאו נימוקים בעד המשך ההגבלה ונגדה.
(בתשובתכם לשאלה זו היעזרו בפרקי הספר ומדריך הלמידה העוסקים בתקשורת משודרת ומקוונת) חלק ב ( 70 נקודות) שאלת חובה. היקף התשובה: עד ארבעה עמודים שאלה 3
ענו על השאלות לפי הסדר. בכל תשובה זכרו לשלב את:
 העובדות שבשאלה  סעיפי החוק ו/או פסקי הדין הרלוונטיים  סעיפי תקנון האתיקה הרלוונטיים (אם יש כאלה) במדור הדעות של העיתון "ערב טוב" התפרסם מאמר מאת אל"מ במילואים ירון שראל, ובו הוא מטיח ביקורת קשה בשר הביטחון ארז סער, שהיה בעבר רמטכ"ל. בין השאר נאמר במאמר:
"לכל אורך שירותי בצה"ל התרשמתי שהדבר היחיד שמעניין את סער הוא הקריירה שלו.
לשם כך הוא מוכן לדרוך על כל מי שמשרת מתחתיו ולהתחנף למי שמעליו. היה גם מקרה שבו הוא התעלל כל-כך באחד מפקודיו, קצין צעיר ומוכשר, עד שהקצין החליט לפרוש מצה"ל וכעבור זמן קצר אושפז בבית חולים פסיכיאטרי ועד היום לא התאושש. סער הוא איש קר וחסר רגשות, ציני לחלוטין, שאינו ראוי לשמש כשר ביטחון או בכל תפקיד ציבורי אחר".
שר הביטחון שוקל להגיש תביעת לשון הרע בעקבות המאמר.
א. ( 10 נק') נגד מי יוכל להגיש את התביעה?
ב. ( 5 נק') על איזה סעיף או סעיפים בחוק הוא יסתמך?
ג. ( 10 נק') מה יהיו טענות ההגנה?
ד. ( 15 נק') מה לדעתכם יחליט בית המשפט?
הצנזור מתקשר לעורך העיתון ומודיע לו כי עבר עבירת צנזורה, מאחר שבמאמר נכלל הקטע הבא:
"בפרשה הידועה כ'אגמים ג' התבטאו כל תכונותיו השליליות של סער. למרות שהיה אז הרמטכ"ל והוא אישית אישר את הפעולה, הוא סירב לקחת אחריות כלשהי על מותם של שלושה חיילי הקומנדו הימי בפעולה בתוך שטח סוריה. סער הוא זה שדאג לכך שעד היום לא יפורסמו פרטים על הפרשה ועל הכשל המבצעי באותה פעולה".
עורך העיתון עונה כי מדובר במאמר דעה מאת קצין בכיר, ולכן לא הגיש את המאמר לבדיקת הצנזורה.
ה. ( 5 נק') מי צודק – העורך או הצנזור?
הצנזור מודיע כי אילו הוגש לו המאמר, היה פוסל לפרסום כמה מלים מתוכו.
ו. ( 10 נק') איזה מלים היה הצנזור פוסל, לדעתכם? איך היה מנמק את הפסילה?
באחד הפורומים באתר אינטרנט פופולרי מתפרסם קטע מאת "מלאךהמוות 48 ", ובו נכתב:
"מה שיש במאמר זה עוד כלום, כי הוא לא מספר מה סער היה עושה לחיילות שלו כשהיה קצין בצה"ל ושיש נגדו שתי תלונות על אונס. אף אחד לא כותב על זה כי כולם רועדים מזה שיש צו איסור פרסום של בית משפט" השר סער מתייעץ עם עורך דין:
ז. ( 8 נק') האם יוכל להגיש תביעת לשון הרע נגד מפרסם הקטע?
ח. ( 7 נק') האם יש לו דרך לגרום לכך שתתגלה זהותו של "מלאךהמוות 48 "?
(בתשובתכם לשאלה זו היעזרו בפרקי הספר ומדריך הלמידה העוסקים בלשון הרע, בצנזורה הצבאית ובתקשורת מקוונת) ממ"ן 14                                                                                 קורס:10724 –דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל       חלק א:
שאלה
1 :
א.      בעידן המודרני כיום ישנה הבנה כי האיום העיקרי על חופש העיתונות אינו מצד הממשלה אלא מצד האנשים ששולטים בתקשורת וממנים אותה (בעלי עיתונים, בעלי הון וטייקונים).
האנשים השולטים בתקשורת מפעילים צנזורה פרטית שמשמעותה הגבלה או הצרה של צעדי העיתונאי, ובפועל הם אלו  שעומדים על זכותם ומחליטים איזה מידע ואילו דעות יגיעו לציבור ויתפרסמו בכלי התקשורת שלהם ומה לא יגיע ויוסתר מהציבור וזאת בהסתמך על  זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 3 לחוק-זכות הקניין שלפיה אין פוגעים בקניינו של אדם.בעלי הערוץ יכולים לטעון שהשקיעו הון עתק בכלי התקשורת שבבעלותם, ולכן לגיטימי הדבר שהם יהיו אלו שיחליט מה כן ראוי להתפרסם ומה לא והאם יש להתנצל או לא על דבר שנאמר . במקרה המדובר בערוץ 10 הבעלים רון לאודר העביר הנחיה לשדר התנצלות בשידור חי כפי שדרש שלדון אדלסון  וניתן שלער כי פעל כך על מנת לא להסתבך בתביעה שתגרום לקריסת הערוץ שכאמור נמצא בקשיים.
בין הדין חיזק את התפיסה הזו בפסק דין יחיאל נ' פלסטין פוסט,כאשר קבע שבעלי העיתון יכולים ורשאים להכתיב לעיתונאי על מה לא לכתוב מתוקף זכות הקניין. שכן בהיותם הבעלים של העיתון, זכותם המלאה להחליט כיצד יתנהל העסק שלהם כמו כל עסק כלכלי אחר, גם אם זה כדי להביע ולקדם את האינטרסים והדעות שלהם.מצוין10/10 ניתן לראות כיצד המקרים הללו יוצרים התנגשות בין זכויות, מצד אחד הזכות לקניין1 של בעלי ערוץ 10, ומצד שני פגיעה בחופש הביטוי המעוגן בבג"צ קול העם ובחופש העיתונות – של העיתונאים בחדשות ערוץ 10 בו דיבר השופט אגרנט על חשיבות קיומו של חופש העיתונות כזכות יסוד בדמוקרטיה. וגם – זכות הציבור לדעת (לצד חופש העיתונאי) פרשה זו מהווה דוגמא מובהקת לכניעה לבעלי ההון ולמצב שבו גוברת זכות…