מטלת מנחה (ממ"ן) 13
קורס: 10510 – נוער, חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון סמסטר: 2019א מרצה: מגישה:                                                                                                                                                                         שאלה 1 (50 נק') א.      מאמרה של מוניוז – תקופה, מרחב גאוגרפי והתזה של המאמר :   מוניוז במאמרה Arab Youth Today: The Generation Gap, Identity Crisis and Demicratic Deficit"" דנה בדור הצעיר בכל מדינות המזרח התיכון, בשנות ה-60-90. התזה של המאמר הינה כי בשנות ה-80 צמח דור היסטורי בעל מאפיינים ייחודיים דומים סוציואקונומיים, חברתיים וכלכליים משותפים, שהביא לשינויים מרכזיים בחברות במזרח התיכון. הפנייה לתנועות אסלמיות לא נובעת מתהליך של הדתה ואסלמיזציה אלא מגורמים סוציאליים.
ב.      לפי מוניוז הסיבות לנהירת הנוער אל המפלגות האסלמיות הן:
1.המצב הסוציואקונומי: פיתוח ההשכלה התיכונית בשנות השישים והשבעים דחה את גיל הנישואין הממוצע והנישואין יחד עם גיל הכניסה למעגל העבודה מציינים את המעבר לבגרות. דחיית גיל הנישואין היה קשור גם ליישומן של תכניות לתכנון המשפחה, וכך גם הקושי למצוא תעסוקה. ההתדרדרות הכלכלית, החברתית והפוליטית שפגעו בעולם הערבי השפיעו על הנוער העירוני, האפשרויות צומצמו מאוד, התקוות הגדולות מהעצמאות הביאו לאכזבה, וזאת על-אף השקעות עצומות שנועדו להבטיח לו עתיד טוב יותר. עם גידול האוכלוסין המדינות התקשו לספק מקורות פרנסה מה שהביא לכך שאבטלה ומצוקת תעסוקה עומדים במרכז החוויה של הדור הצעיר בשנות ה70, בשנות ה-80 עם סיומו של עשור הנפט, אפשרויות התעסוקה הצטמצמו, וירידת מחירי הנפט פגעו קשה ברמת החיים של השכבות העממיות בערים המרכזיות בהן יש אחוז ניכר של שכירים. הגידול באבטלה פגע יותר בנשים מאשר בגברים, והיה ניכר בקרב בוגרי אוניברסיטאות. כתוצאה ממצב סוציואקונומי כפי שהצגתי רבים מהנוער פנו אל המפלגות האסלמיות לא מתוך אמונה דתית אלה בעקבות העוני.
2. תחושת הניכור והזרות:  סקרים סוציולוגיים הראו שבכל רחבי המזרח התיכון צעירים אינם מרוצים מחייהם. הניכור הגדול ביותר היה של משכילים צעירים בעקבות ציפייה לסיים לימודים ולמצוא תעסוקה שתביא לניעות חברתית, וככל שהניכור גדול יותר, כך גם גדולה התמיכה בפונדמנטליזם אסלאמי. לעומת זאת לא נמצא כל קשר ישיר בין ניכור לבין אמונות דתיות. המפלגות האסלאמיות זכו לתמיכה רחבה מסיבות סוציולוגיות, בשל יכולתן לשנות את הסטטוס-קוו, ולא בשל עליה גדולה באמונה הדתית.
3 . מאבק הדורות בחברה הערבית:  הדור המבוגר – מנהיגים לאומיים ממשכי דרכם של סאדאת, אסד, וסדאם חוסיין – הוא השולט בפוליטיקה, חוו קולוניאליזם ומאבק לעצמאות.
הדור הצעיר – משכילים, שמבקשים לשפר את תנאי חייהם –
שאלה 2 (50 נק') א.      מאמרו של ליטבק "הצעירים המורדים של אירן", המרחב הגאוגרפי, מסגרת הזמן והתזה של המאמר:
מרחב גאוגרפי – אירן, מסגרת הזמן הינה שנות ה-2000, התזה של המאמר : מאבק הצעירים באירן וכישלונו מול השלטונות בדרישה לרפורמות. ב.      הסברו של ליטבק את יחסם של הסטודנטים באירן לדת:
" בשעה שבארצות ערב זוכות התנועות האסלמיות לפופולריות אדירה בין הצעירים… הרי באיראן נחלש כוח המשכה של הדת דווקא בשל שלטונם הממושך של אלא הפועלים בשמה".
אירן הינה מדינה בעלת אוכלוסייה צעירה, כ-70% מתחת לגיל 30, שנולדו אחרי המהפכה, מדובר בדור שלא ידע את משטר השאה, והשיח על הימים הנוראים של שלטון זה אינם מדברים אליו יותר ממצוקותיו שהיו: כישלון המשטר הדתי להגשים את יומרתו וחוסר יכולתו להגשים את שאיפות הצעירים לחיים טובים יותר, בעיית האבטלה בקרב הצעירים וקשיים כלכליים, טראומת המלחמה הקשה תחושת הבגידה של יתומי המלחמה והפצועים (העדר טיפול של המשטר בהם), תחושת חנק ודיכוי תרבותי ופוליטי, שחיתות בשלטון ובממסד הדתי.
ליטבק טוען שבעוד שבארצות ערב הצעירים שחוו מצוקות דומות פנו לתנועות האסלמיות באיראן –