סוציולוגיה בחינוך

שנת הגשה 2018, 2030 מילים
ILS 100.00 – קנה עכשיו

שאלה
1 :
א.         דרך המחקר של הסוציולוגיה מתבססת על אופי החשיבה המדעית שסימני ההיכר שלה הם סקרנות ספקנות ואובייקטיביות. חינוך הוא חלק מתחום ידע רב תחומי יישומי ולכן הוא לוקח דברים מהפילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, התקשורת וכו’. לכן כאשר חוקרים את נושא החינוך על מנת לקבוע עמדה או מדיניות בנושא חינוך יש לחת בחשבון שיקולים מתחומים הכלכלה והפוליטיקה.  לחקר החינוך אנחנו נעזר בפרדיגמות סוציולוגית על מנת לחקור. פרדיגמה היא מילה שפרושה “השקפת עולם”, היא בעצם פרספקטיבה כללית ורחבה על התופעות. פרדיגמה מסבירה את התופעות בצורה כוללנית, ובמקביל מסתכלת על תחום מסוים בחקר לפרטים קטנים.  היא המרכז של המחקר הסוציולוגי באמצעותה ניתן להסביר תהליך מורכב כלשהו, רעיון או מערכת של נתונים היא מסגרת ובסיס למונחים, לתיאוריות ולהשערות. בקטע שלפנינו אפשר לראות את ארבע הפרדיגמות הסוציולוגיות שלמדנו ביחידה הראשונה:
ü      הדגם הסטרוקטורלי-פונקציונלי- נקודת המוצא של הדגם היא זיהוי גורמים התורמים  ליציבות החברה ומוסודתיה. מדובר בדגם המדמה את החברה כגוף חי שבו לכל איבר יש תפקיד כלומר דגם זה בנוי על מבנה תפקודי של החברה בכך שהוא משווה את החברה לאורגניזם חי וטוען כי החברה היא מערכת שבה כל חלק (איבר) בה קשור לחלקים …
ü      דגם הקונפליקט- בניגוד לדגם הסטרוקטורלי-פונקציונלי  הוא מניח כי אין תמימות דעים בחברה נוגע למטרות ולערכים וכי החברה היא זרה שבה הפרטים והקבוצות נאבקים זה בזה. כמו כן הוא החברה כמו בזירה שיש בה מתחרים והם נלחמים זה בזה הסדר החברתי נשמר על ידי הקבוצה השולטת. הוא בנוי על התלות שבין תפקוד המערכת החברתית לבין הקונצנזוס של חבריה בכל הקשור ליעדים ולערכים משותפים והנחה …
ü      דגם החליפין- כשמו כן הוא מה אני אשיג בתמורה לוויתור או להתעקשות. הדגם הוא מעין תת גישה של הפונקציונליזם והוא מדגיש את התגמול ואת המחיר הנלווים לפעלה חברתית. הנחת היסוד בדגם היא כי בני האדם רציונליים מטבעם, הם חותרים להשיג את מטרתם תוך כדי מרוב ההנאה ומזעור הסבל ובמקביל הם מנסים להגדיל ככל האפשר את תגמוליהם ורווחיהם. הדגם מציע התנהגות רציונלית מוכתבת ע”י תהליך של חלופה –
שאלה
2 :
ג. משפחה פוליגמית.
שאלה
3 :
         א.         הלימוד וההוראה בכיתת בית הספר הם פעולות המתבצעות במסגרת קישרי גומלין חברתיים המתקיימים מראשית שיעור ועד סופו. כבכל מצב חברתי משמעויות אלה מנווטות את מעשיו ועל פיהן הוא מכריע אם להתמיד בקו הפעולה בו הוא נוקט זה זמן מה בשיעור או להפר אותו ולנסות קו פעולה אחר. תפיסת הארגון החברתי כמערכת שחוקיה אינם תלויים בפועלים מסבירה את השימוש המרובה במיתולוגיה הפוזיטיביסטית המבוססת על הצגת השערה ואימותה האמפירי.
הגישות הפרשניות רואות  את המציאות החברתית לא כישות עצמית המטילה אילוציה על הפועלים אלא בסדר –
שאלה
4 :
         א.         החינוך הוא תחום יידע יישומי, ולפיכך אינו יכול להינתק מעובדת היותו תחום ידע רב תחומי היונק מהפילוסופיה הפסיכולוגיה הסוציולוגיה וכו’. בקביעת עמדה או מדיניות נושאי חינוך יש להביא בחשבון שקולים מתחומים אלה וכן גם שיקולים אחרים מתחומי הכלכלה או הפוליטיקה. כל נקודת מוצא לניתוח מציעה זוויות ניתוח הנובעות מהגיונה הפנימי.
·         זווית ניתוח כלכלית-ניתוח זווית זו שאל את עצמנו שאלות כגון: מהו היחס שבין התשומות לתפוקות או במילים אחרות מהו היחס שבין עלות לתועלת.
·         זווית ניתוח פוליטית-השיקולים אותם ניקח בחשבון כאשר ננתח את העניין מבחינה פוליטית הם: איזה רווח פוליטי יושג כתוצאה של…? אילו קבוצות בחברה ירוויחו? מהי המשמעות האלקטורלית של שביעות רצונן או אכזבות מ…?
·          זווית ניתוח פסיכולוגית- השיקולים המתקבלים מבחינה פסיכולוגית הם התמקדות בפרט וטובתו. השיקולים יעשו מתוך התייחסות לתלמיד היחיד ליכולתו הגלית וההתפתחותית לשהותו הממושכת מדי יום בבית ספר לתרומה –

ILS 100.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח
מקצוע/ות ,
מספר מילים 2030
מספר מקורות
שנת הגשה 2018