מטלת מנחה (ממ"ן) 13
שאלה 1:
מניע כלכלי היה מרכזי בהשתלטות הקולוניאלית. עם סיום הכיבוש והשלטת סדר במושבות נלמדו התנאים הכלכליים המקומיים כדי להבטיח ניצול יעיל של מושבות קולוניאליות. ואולם לאורך כל התקופה הקולוניאלית לא הצליחו המעצמות השונות להפוך קולוניאליזם למקור רווח. אומנם היו גורמים רבים שהרוויחו מן הניצול הכלכלי, אך לרוב הם לא כללו את אוכלוסיית המושבות עצמן, ומעצמות קולוניאליות לא הצליחו להגיע למצב שבו המושבות יממנו את עצמן ללא צורך בהשקעות של המדינה השלטת. מטרתו העיקרית של הפיתוח במושבות היתה הדאגה לרווחתם של תושבי המעצמות הקולוניאליות, מתוך הנחה שגם נתינים קולוניאליים יזכו מכך. זו היתה כלכלה שנוהלה במקום אחד עבור אנשים ממקום מרוחק אחר. לא ניתן לטעון כי רק הקולוניאליזם אחראי לפערים הכלכליים הקיימים בעולמנו, אבל יש לזכור כי המשטרים הקולוניאליים הצדיקו את קיומם בפיתוח המושבות, אבל רבות ממושבות אלו יצאו לעצמאות כשבסיסן הכלכלי רעועה.
ככל שהניצול הכלכלי היה אינטנסיבי יותר, כך הפכו חברות ומדינות מנוצלות לתלויות יותר. מאפיין כלכלי מרכזי שאפיין את כל המעצמות הקולוניאליות בכל האזורים ששלטו בהן, היה הניסיון לשלב את כלכלת המושבה בכלכלה עולמית בתיווך המדינה השלטת. לכן היה צורך לשנות מבנים כלכליים ולהנהיג שינויים חברתיים ותרבותיים. בתקופה הקדם-קולוניאלית באזורים רבים הכלכלה היתה כלכלת קיום שהתבססה על סחר חליפין ולא על מטבע או עבודה תמורת שכר. בתקופה זו התפרנסו מחקלאות רובם המכריע של הנתינים במושבות. עם ההשתלטות הקולוניאלית המדיניות הכלכלית של האירופים היתה הנהגת מונו-קולטורה-גידול יחיד, מה שיצר תלות של מושבות בענף גידול אחד או שניים, ואזורים רבים שהתמחו בגידול אחד, בעת משבר, לא היו מסוגלים – 45 נק' שאלה 2:
המושג "המשימה המתרבתת" מתבטא ברצונן של מדינות אירופיות להפיץ את תרבותן "העילית" לעמים שנתפסו כנחותים. זהו ניסיון לעצב מחדש את הנתין במושבות מבחינה מוסרית. רודיארד קיפלינג, בשירו "משא האדם הלבן", שנכתב בעקבות כיבוש הפיליפינים בידי ארצות הברית, ב-1898, מבטא את המושג, המשימה המתרבתת, כמטלה כפוית טובה, שמוטלת על האדם האירופי הלבן והנאור, משום שאותם ילידים, שמעצמות קולוניאליות רוצות לחנך, לרפא ולהאכיל, הם כה פרימיטיביים ולא מסוגלים להבין שהכיבוש הקולוניאלי נועד לשפר את מצבם, את איכות חייהם ואף להצילם מפני עצמם.
הקמתה של מערכת המשפט במושבות נועדה להבטיח את השליטה הקולוניאלית ושמירה על סדר ויציבות באזורים הנשלטים. חוקים ובתי משפט, משטרה ובתי סוהר היו רכיבים בסיסיים במאמצי האירופים לכונן סדר, לעצב כלכלות מקומיות ולשמור על שליטה פוליטית.
השלטת חוק וסדר היתה לא רק האמצעי לשליטה אלא גם ההצדקה לה. חקיקה בנושאי בריאות, היגיינה והתנהגות ציבורית מילאה תפקיד מרכזי בחינוך למוסר ומשמעת. המשטרים הקולוניאליים טענו שלפני בואן למושבות לא היו חוקים, או שהיו חוקים ברבריים ורודניים, שלא דמו למערכת חוקים הנאורה האירופית. עם זאת, המעצמות נתקלו בקשיים להקים מערכת משפט בעלת ערכים אירופים, ונאלצו להתחשב במערכות משפט מקומיות, עקב תיאוריות גזעניות שרווחו באותה העת באירופה, לפיהן האפריקנים טרם הגיעו לרמה שתאפשר להם להיות כפופים לחוקים אירופיים נאורים ומתקדמים; בנוסף, היה חשש שהתעלמות מוחלטת ממערכות משפט קדם-קולוניאליות וממנהגים מקומיים יביא להרס של המרקם החברתי הקיים ולהתמוטטות אליטות מסורתיות, מה שיביא לאנרכיה ותסכן את יציבות השלטון הקולוניאלי.   מגע משפטי בין אירופה לאפריקה החל לפני הקולוניאליזם, כשהמסחר קישר את שתי היבשות ויצר קשרים משפטיים ואמצעים חוקיים לפתרון הסכסוכים בין האירופים לאפריקנים.
עד המאה ה-19 היה מאזן הכוחות בין האירופים לאפריקנים לטובת האפריקנים. במאה ה-19
השתנה המאזן לטובת האירופים. התיעוש באירופה הרחיב את הפער החומרי והטכנולוגי בין התרבויות, והאירופים החלו לחוש שהם יכולים לכפות את רצונם, מה התבטא גם במגעים משפטיים בין האירופים לאפריקנים. עם הרחבת השלטון הקולוניאלי של צרפת לפנים היבשת והצמיחה הגדולה במספר הנתינים במושבות קם הצורך להקים מערכות משפט כחלק אינטגרלי מהשלטת סדר במושבות. ההנחה היתה שעל המשפט לשקף את המנהגים המקומיים, אבל היעדר חוקים כתובים בתקופה הקדם– 45 נק'