תוכן עיניינים 0          תקציר מנהלים_ 4
0.1       מטרת המחקר 4
0.2       שיטה בפועל 4
0.3       עיקרי ממצאים_ 5
0.4       עקרי המלצות_ 5
1           סקירת ספרות_ 6
1 .1       מבוא_ 6
1 .2       התפתחות האינטרנט ותפוצתו 8
1 .3       איסוף נתונים באמצעות האינטרנט_ 9
1 .3.1                טעות הכיסוי והדגימה – הבעייה וההתמודדות_ 11
1 .4       שימוש באי מייל למטרות סקר 15
1 .4.1                סקרי אי מייל – אפקטיביות_ 15
1 .4.2                סקרי אי מייל – שאלון רגיש_ 18
1 .5       שיטות להגדלת שיעור ההיענות_ 21
1 .5.1                התיחסות אישית_ 21
1 .5.2                טיוב רשימת הכתובות_ 22
1 .5.3                חסות ייצוגית_ 22
1 .5.4                הודעה מוקדמת_ 22
1 .5.5                תזכורת_ 23
1 .5.6                פניות מרובות_ 23
1 .5.7                דגם סיקור מעורב_ 24
1 .6       הסקר באי מייל – יתרונות וחסרונות_
5
1 .6.1                כיסוי
5
1 .6.2                תקפות_
5
1 .6.3                שלמות מענה ואיכות נתונים_ 26
1 .6.4                עלות_ 27
1 .6.5                טכנולוגיה_ 27
1 .6.6                מהירות (הפצה וקבלת מענה) 28
1 .6.7                אנונימיות_ 29
1 .6.8                תמריצים_ 29
1 .6.9                סיכום_ 29
2       מטרת העבודה_ 31
3       השיטה_ 32
3 .1       שאלת המחקר 32
3 .2       המדגם_ 32
3 .3       השערות המחקר 32
3 .4       נושא ומבנה השאלון 32
3 .5       ביצוע הסקר 33
3 .5.1                תכנון אופטימאלי 33
4       ממצאים_ 36
4 .1       שיעור היענות_ 37
4 .2       מהירות מענה_ 38
4 .3       התפלגות משתני הרקע_ 39
4 .3       התפלגות משתני הרקע_ 40
4 .4       שלמות תשובות ודיוקן 41
5      דיון והמלצות_ 45
5.1       סיכום_ 47
6       בבליוגרפיה_ 49
7      נספחים_ 54
7.1       השאלון 54
7.2       נוסח הודעה מוקדמת_ 56
7.3       נוסח לתזכורת_ 56
0       תקציר מנהלים 0.1     מטרת המחקר האינטרנט הפך בשנים האחרונות לשיטת איסוף נתונים פופולארית ביותר, בעיקר לאור היכולת שמספק לנהל שאלונים מורכבים ביתר מהירות וגמישות מאשר שיטות איסוף נתונים קונבנציונאליות בד בבד עם עלויות מימוש נמוכות.  לאור הגידול בשימוש בשיטת סיקור באמצעות האי מייל מחקרים רבים מנסים להתמודד עם האתגר של הגדלת שיעור הענות לסקרי האי מייל.
מטרת עבודתי ומחקר זה היא לבדוק האם קיימת השפעה לשליחת הודעה מוקדמת בסקר שמבוצע באי מייל על שלמות, מהירות ושיעור היענות לעומת שליחת השאלון באי מייל ללא הודעה מוקדמת.
0.2     שיטה בפועל מערך מחקר שביצעתי הוא מחקר ניסויי. את אוכלוסיית המדגם גזרתי באופן אקראי מרשימת בעלי דואר אלקטרוני בארגון. גודל המדגם הינו 100 כתובות דואר אלקטרוני , 50 מהן נבחרו (באופן אקראי) ל "קבוצת הביקורת", שלא נשלח לה אי מיל מקדים לפני שליחת השאלון ו 50 כתובות נוספות שנבחרו באופן אקראי ל"קבוצת הניסוי", אליה נשלח אי מייל עם הודעה מוקדמת והסבר על הסקר לפני שליחת השאלון. את השאלון בנושא "שביעות רצון בעבודה" צרפתי לאי מייל שכלל תקציר על מטרת הסקר, חשיבות ההיענות, הסבר על אופן מילוי ואופן החזר לרבות המסגרת בה מבוצע הסקר, הקובץ השאלון כלל טבלת שאלות עם אופציות תשובה לבחירה. בניתוח התוצאות בחנתי שלושה נושאים: השפעת הודעה מוקדמת על מידת ההשתתפות בסקר (שיעור היענות), מהירות המענה ושלמות תשובות המענה.
השערות המחקר שנבחנו הן ששליחת הודעה מוקדמת מגדילה את שיעור ההיענות ומהירות המענה ואינה משפיעה על שלמות המענה.
0.3     עיקרי ממצאים התוצאות שהתקבלו אוששו את ההשערה הראשונה למחקר הטוענת כי מכתב מקדים מגדיל את שיעור היענות (ראה טבלה 1 – שיעור הענות, סעיף
4 .1). למרות זאת התוצאות לא תמכו בהשערה השנייה שמכתב מקדים מגדיל את מהירות המענה (ראה טבלה 2 – התפלגות מהירות החזר, סעיף 4.2).
לגבי שלמות התשובות המסקנה היא שאין השפעה של שליחת הודעה מוקדמת על שלמות תשובות 0תמיכה בהשערה השלישית) וזאת למרות שנמצא הבדל בדיוק התשובות בין הקבוצות שהוסבר ע"י מאפיני רקע
ייחודיים בקבוצת הניסוי (ראה טבלה 4 – התפלגות התשובות, סעיף 4.4).
0.4     עקרי המלצות הרשת טומנת בחובה הבטחה גדולה כשיטת סיקור, אך יש להשתמש בה בזהירות והיא אינה הולמת את כל סוגי הבעיות הנחקרות, כל המטרות וכל האוכלוסיות.
שימוש בהודעה מוקדמת מומלץ הן לפי מחקרים שבוצעו באמצעות האי מייל ובשיטות סיקור מקבילות והן לאור עלותו הנמוכה באמצעות הדואר האלקטרוני. מומלץ להדגיש את נושא החשאיות ולחזק את חשיבות התגובה. העברת תחושות אמוציונאליות משפיעות באופן חיובי על שיעור ההיענות.
האי מייל, כשיטת איסוף נתונים נמצא כאפקטיבי בהתאם למטרות המחקר המבוצע (לדוגמא עבור הסקת מסקנות על כלל האוכלוסייה, על אוכלוסיית הגולשים או סקר ארגוני ממוקד). ולכן על החוקרים להיות מודעים לכך שצורת הדגימה של אוכלוסיית היעד, התנאים שהיו בתקופת הסקר ותוכן הסקר יכולים להשפיע על שיעור ההיענות והיעילות של טכניקות סקרי האינטרנט.
תפוצה גבוהה והתרחבות השימוש באינטרנט בד בבד עם הגדרה ממוקדת של מטרות הסקר תהווה כלי שימושי ואפקטיבי לחוקרים לאיסוף נתונים באיכות גבוהה, קצב תגובה מהיר ועלות נמוכה.