מפתח עניינים
מבוא                      ..1
חלק א' – ישראל : אתנוקרטיה או  דמוקרטיה?
עשור ראשון  לקום המדינה -…2
ישראל כדמוקרטיה א.                 דמוקרטיה ליברלית או אתנית? -6
ב.                 אתנוקרטיה מיישבת -7
חלק ב' – 1950 –
1 961 : מצב משפטי
1 .       כללי –8
2 .       חוקי מקרקעין –9
חלק ג' – הקצאת החזקות בקרקעות המדינה
1 .       כללי -..11
2 .       הדיור הציבורי -…12
3 .       עיירות פיתוח
3 .א.
כללי 14
3 .ב. חקיקות והסדרים –17
4 .       המגזר החקלאי
4 .א.
כללי 20
4 .ב. מוסד הבן הממשיך -…22
חלק ד' – סיכום ומסקנות ..23
ביבליוגרפיה -.
5 נספח א' – עיירות פיתוח בעלות מעמד של אזורי עדיפות לאומית-..29
מבוא
סמינר זה מנסה להמחיש את חוסר השוויון העדתי וקיבועו לאורך השנים כתוצר של מדיניות חלוקת הקרקעות עוד בימיו הראשונים של היישוב. נושא זה הינו רחב מאוד וניתן היה לדבר עליו בעוד דפים רבים, אך אנו ניסינו להעמיק את הדיון בדיור הציבורי בעיירות הפיתוח המאוכלסים ברובם במזרחיים, בכדי לבסס את ההשוואה למגזר החקלאי המאוכלס ברובו באשכנזים.  גם השוואה זו יכולה הייתה להיות רחבה בהרבה, וגם לגביה ניסינו להתמקד ולהעמיק ב"תנאי הפתיחה" הראשוניים של שני המגזרים, בנתונים סטטיסטיים של היום המאששים קיומו של קיבוע וכן ובזכויות ההורשה.
מחקרים שונים מראים כי בשל פיזורם המרחבי השונה של אשכנזים ומזרחיים בישראל, פתוחות בפניהם הזדמנויות השכלתיות ותעסוקתיות שונות, ולכן פיזור זה אחראי בעקיפין לפערים האתניים ברמת החיים ובתגמולים החברתיים.
ניסינו לדון בסמינר בהשפעותיו של יישוב הארץ בכלל והיישוב בעיירות הפיתוח ובמגזר החקלאי בפרט על היווצרותו של ריבוד עדתי ועל הפערים השונים הקיימים במדינת ישראל של היום.  בכדי לדון בהשפעות אלו נפתח הסמינר בסקירה כללית אודות העליות שנקלטו בישראל בעשורים הראשונים, מוצא העולים שהגיעו והישובים אליהם הופנו.  בכדי לחדד את הקשר בין נתונים אלו להשפעות החברתיות ארוכות הטווח נסקרו גם השינויים הפוליטיים והכלכליים בארץ לאורך העשורים הראשונים מאז הקמת המדינה, וכן נתונים כלכליים דמוגרפים שונים אז והיום. היות וכאמור נושא זה הינו רחב באופן מיוחד, הסקירה מתמקדת בסוגיות ספציפיות הקשורות בדיור הציבורי בעיירות פיתוח ובהתיישבות במגזר החקלאי. לאורך כל העבודה נדונו ההקשרים המשפטיים כדוגמת חקיקה, פסיקה, הצעות חוק וכיוצב', ונבחנה השפעתם על יצירת הריבוד מלכתחילה וקיבועו בהמשך. למשל, מוסד הבן הממשיך מכוח תקנות האגודות השיתופיות אשר נדון במהלך העבודה הינה דוגמא אחת מיני רבים לקיבוע של מעמדם הכלכלי המבוסס של תושבי המגזר החקלאי, מוסד שאין לו מקבילה בעיירות הפיתוח.
ברצוננו לציין שוב לסיום כי על אף שניתן היה לדון בנושא זה מזוויות רבות נוספות, וכן להרחיב את הזוויות שהוזכרו, ניסינו באופן ממוקד אך לדעתנו מעמיק דיו, להעביר את המסר כי מערך חלוקת הקרקעות במדינת ישראל מעיד על אי שוויון וקיפוח שיש לשים עליהם את הדעת מחדש.