תוכן עניינים
א. מבוא
1
ב. הגדרת האוכלוסייה וצרכיה
2 ג. שימוש באמצעים בלתי ורבלים בעבודה קבוצתית
4 ד. שימוש באמצעים בלתי ורבליים בעבודה קבוצתית עם אנשים בעלי פיגור שכלי – דוגמאות מהארץ ומהעולם 7
ה. דיון
1 1
ו. סיכום
1 3
ז. רשימת מקורות
1 4
                                                            שימוש באמצעים בלתי ורבליים (בלתי מילוליים) בעבודה קבוצתית עם מבוגרים בעלי פיגור שכלי קל א. מבוא:
האוכלוסייה אליה מתייחסת עבודה זו היא אנשים מבוגרים בעלי פיגור שכלי קל. ישנו קושי להגדיר באופן גורף מהו פיגור שכלי, כאשר לכל ההגדרות מכנה משותף אחד – מנת משכל נמוכה. ההגדרה המקובלת ביותר של הפיגור השכלי היא זו שנקבעה על ידי "האיגוד האמריקאי לפיגור שכלי", היא כוללת שלושה יסודות: פיגור שכלי –  אשר מתייחס לתפקוד אינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורך משמעותי, שמתבטא או קשור בליקויים בו זמניים בהתנהגות ההסתגלותית והוא מופיע במשך תקופת ההתפתחות (Grossman, 1983 ). מדובר באוכלוסייה בעלת רמת משכל נמוכה מן הממוצע לדעת התומכים במבחני המשכל, או בעלי קשיים באינטליגנציות לוגיות וורבליות.
במהלך הלימודים, ליוויתי קבוצה של אנשים מבוגרים עם פיגור שכלי קל בליווי הנחייה, הנמצאת בהוסטל של אקי"ם בירושלים. מטרת הקבוצה היתה לרכוש מיומנויות בסיסיות בעמידה על זכויותיהם כאנשים עם פיגור שכלי. במהלך המפגשים המנחה נתקל בקשיים רבים בהעברת תכנים ומושגים מופשטים כמו זכות, דימוי עצמי ועוד למשתתפים. במסגרת השיעורים בקורס זה למדו המשתתפים על שימוש באמצעים לא מילוליים בעבודה קבוצתית. בעקבות כך, החלטתי ללמוד את הנושא לעומק, מתוך חשיבה כי שימוש באמצעים לא וורבליים יכול להיות יעיל בעבודה קבוצתית עם אוכלוסייה זו.
חוקרים ועובדים קבוצתיים שעסקו בעבודה קבוצתית עם מפגרים טוענים כי בעבודה עם אוכלוסייה זו יש קושי לנהל שיחות ודיונים בגלל קשיים וורבליים (רמות, 1978). עם זאת ניתן להשתמש במגוון טכניקות ופעילויות לא מילוליות להשגת מטרות שונות כמו ריקוד, פעילות גופנית, מסז'ים, משחקי תפקידים, פנטומימה, משחק עם בובות כפפה, שימוש בבובות בגודל אדם, שימוש בציור על לוח, שאלון מצויר ועוד. ואכן, במהלך סקירתי את הספרות הרלוונטית, מצאתי כי ישנו שימוש בשיטות לימוד באמצעות פעילויות לא וורבליות בעבודה קבוצתית עם מפגרים. נעשה שימוש בפעילויות מגוונות המשמשות להשגת מטרות שונות כמו כישורים, תפקוד, חברות ולימוד התנהגויות חדשות.
על העובד הקבוצתי אשר עובד עם אוכלוסייה של אנשים עם פיגור שכלי צריך לדעת להשתמש בשיטות שונות, כפי שמציע גרדנר (1993), על מנת לאבחן מהי הדרך הטובה ביותר באמצעותה הקבוצה והיחידים בה לומדים ומתפתחים בצורה הטובה ביותר. כמו כן, על העובד להתאים את תוכן הפעילויות למטרותיו. אני בטוחה כי לנושא יש חשיבות לפרקטיקה של העבודה הסוציאלית הקבוצתית, ועל העובד הקבוצתי לדעת כיצד להשתמש באמצעים שונים על מנת להנחות קבוצות של אוכלוסיות עם קשיים וורבליים.