תוכן עניינים
    מבוא
 
1 פרק א' – סטייה חברתית וההיבט הביולוגי
2 פרק ב' – הגישה התורשתית
3 פרק ג' – טיפוסי גוף  
6 פרק ד' – דיון
8 סיכום  
1 1
ביבליוגרפיה  
1 2
                                        מבוא
בחברה המערבית וישראל הכלולה בתוכה ניכרת דאגה הגוברת עם השנים מהעבריינות הגואה והפוגעת באיכות החיים של החברה ושל היחידים בתוכה. הסטייה והעבריינות נתפסות לעיתים רבות כאחת מכלל הבעיות החברתיות, יש קושי לראות את תופעת העבריינות בהקשר חברתי כללי מכיוון שאנו מפרידים אותם מהמרקם הכולל ועל ידי כך אנו שוללים ושוכחים את האחריות של החברה לפרטים הנמצאים בתוכה. נראה שיש לנו קושי, בייחוד כחברה – להתמודד עם העבריין ולכן אנו מעדיפים לעיתים לבודד אותו מהחברה. תיאוריות סוציולוגיות רבות מנסות להסביר מהי הסטייה, מה היחס של החברה לעבריין, ממה נובע יחס החברה לעבריין וכדומה.
נורמה הנה תרגומו של הערך למעשים, קביעה מפורשת של סדר היחסים החברתיים, זאת כתולדה של ערך התנהגותי מסוים. התפיסה הסטטיסטית מגדירה את הנורמה כביטוי מתמטי הנוגע לרצף איכויות, אשר מבוטאות בצורה מספרית ובעלות התפלגות נורמטיבית (המכונה "עקמת פעמון"). לכל נורמה יש מערכת להגדרת נורמה משלה הקשורה לכל מערכת החיים.
נורמות אלו נלמדות ומועברות במורשת התרבותית. לא ניתן לראות את הנורמה כאיכות מוגדרת וחד משמעית  (שפירא ובן – אליעזר , 1989 ; מוניץ , 2000) סטייה במובן הפשוט היא נטייה הצידה, או פנייה מן המוסכם והמקובל. המושג סטייה מציין התנהגות אשר מפרה נורמות של קבוצה או חברה ועל כן, הם פסולות. סטייה הנה תופעה אשר אינה תואמת לנורמה אך אינה נחשבת בגדר מחלה לפי התפיסה באותה התקופה. לפיכך, מערכות אבחנה שונות יוצרות מערכות סטייה שונות. (רהב , 1986 ; מוניץ , 2000).
בעבודה זו נדון בסטייה חברתית על פי הגישה הביולוגית. הבסיס של הגישה הביולוגית לסיבות העבריינות הוא שאנשים מתנהגים בצורה שונה בעקבות הבדלים במבנה הפיסיולוגי שלהם.
חוקרים בתחום חיפשו התאמה של מאפיינים ביולוגיים בכדי לנבא התנהגות. אין הם ביקשו להוכיח כי נוכחות אותו גורם פיסיולוגי מסוים מהווה קשר ישיר להשפעה התנהגותית., אלא בקשו למצוא מתאם בין המצאות הגורמים האנטומיים – פיסיולוגיים לבין צורות ההתנהגות (שוהם, רהב, אדד ; 1987).
בהמשך העבודה, אנו נציג שתי תיאוריות ביולוגיות – התיאוריה התורשתית (הגנטית) שמקורה עוד מגישתו של לומברזו, והתיאוריה של שלדון המסווגת את הקורלאציה לעבריינות לפי טיפוסי גוף, נציג מחקרים אשר תומכים בגישות השונות ונדון בקשר ביניהן. אם היה ביכולתנו להבדיל את הפושעים מכלל האוכלוסייה על ידי מבנה מוחם או מבנה גופם, היה סביר להניח כי ההבדל במבנה מוחם או פגם גנטי או ביולוגי אחר הוא הגורם להבדל בהתנהגות. עדיין, לומברזו ושלדון שילבו בתיאוריות שלהם משתנים חברתיים, כיוון שלא הצליחו לבודד משתנה זה או אחר כגורם הבלעדי לעבריינות וכן לא כל העבריינים הנם עבריינים מלידה.
שלדון אף הניח שהמבנה היסודי של הגוף הנו בלתי יציב באופן יחסי וניתן להשפעה על ידי תנאי הסביבה, כגון חינוך, תנאים חברתיים וכלכליים ועוד ( שוהם, רהב ואדד ,
1 987)