תוכן עניינים
מבוא
  3
חלק א – סקירה תיאורטית  
4  
1 .
הגדרת הפיגור השכלי
4  
2 .
הגדרת עבריינות נוער
6 חלק ב' – רמת הפיגור השכלי וזיקתן לעבריינות
8  
1 .
פיגור עמוק ועבריינות
8  
2 .
הפיגור הקשה והבינוני (האימבצילים) ועבריינות
8  
3 .
הפיגור הקל והגבולי (הדבילים) ועבריינות 9
 
4 .
האם קיים קשר סיבתי בין פיגור שכלי ועבריינות
1 0 חלק ג' – העבריין הצעיר המפגר ומערכת השיפוט בישראל
1 3
 
1 .
יחס המחוקק בישראל לעבריין המפגר וביקורת
1 3
 
2 .
אחריות פלילית של המפגר בשכלו – עד 1974
1 4
 
3 .
השינויים שחלו בגישה לעבריין המפגר בישראל משנת 1974
1 5
 
4 .
ועדת אבחון
1 6
חלק ד' – העבריין הצעיר – המפגר הקל – גבולי ומערכת הענישה והשיקום בישראל
1 7
 
1 .
האגף הנעול בכפר נחמן
1 7
 
2 .
מפגרים גבוליים אסירים בכלא השרון
1 7
 
3 .
נזקי הכליאה הנובעים כתוצאה מכליאתו של האסיר המפגר הקל
1 8
חלק ה' – אלימות ועבריינות נוער במערכת החינוך בישראל
2 0  
1 .
הצגת תמונת מצב במערכת החינוך
2 0  
2 .
מטרות החינוך המיוחד
2 1
 
3 .
מסגרות חינוכיות למפגרים בשכלם ומידת חשיפתם בהם לעבריינות
2 2
חלק ו' – סיכום
2 4
ביבליוגרפיה
2 7
נספחים  
2 9
  נספח מספר 1
    נספח מספר 2
              מבוא
בעבודה זו בחרתי לעסוק בבני נוער עבריינים בעלי פיגור שכלי בישראל. אל הנושא, הובלתי על ידי שאלות ותמיהות שהתעוררו בי והטרידו את מוחי בעקבות עבודתי כמדריכה בבית ספר לילדים ונערים אשר סובלים מפיגור שכלי קל – הייתי המומה לגלות כי מאחורי החזות החברותית, החביבה והשובבה של מספר תלמידים מסתתרים עברייני סמים מיומנים. מה מביא נערים חברותיים וחביבים כאלו לעסוק בעבריינות? האם ייתכן צרוף של עבריין נוער ומפגר? האם העבריין אינו נדרש לרמת תחכום וערמומיות אשר אינה עומדת לרשותו של הלוקה בשכלו?
מהן מסגרות הענישה והשקום שלו? מהו מקומם של בית הספר בפרט ומערכת החינוך בכלל בתופעת עבריינות הנוער?
האוכלוסייה אליה מתייחסת עבודה זו היא בני – נוער עבריינים בעלי פיגור שכלי. כאחוז מהאוכלוסייה סובל מפיגור שכלי, כאשר בקרב הבנים ההפרעה שכיחה פי שניים מאשר בבנות. הפרעות אפשריות נלוות כוללות אוטיזם של הגיל הרך, הפרעת תנועות סטריאוטיפיות והפרעת ליקוי וקשב ובכלל זה פעילות יתר (טיאנו וויצמן , 2000). ההגדרות השונות נעות בין התחומים השונים העוסקים בנושא – הביולוגיה, הפסיכולוגיה, החינוך, הסוציולוגיה והמשפטים. ישנו קושי להגדיר באופן גורף מהו פיגור שכלי. אך לכל ההגדרות קיים מכנה משותף אחד – מנת משכל נמוכה. ההגדרה המקובלת ביותר של הפיגור השכלי היא זו שנקבעה על ידי "האיגוד האמריקאי לפיגור שכלי", אשר כוללת שלושה יסודות : פיגור שכלי –  אשר מתייחס לתפקוד אינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורח משמעותי, אשר מתבטא או קשור בליקויים בו זמניים בהתנהגות ההסתגלותית והוא מופיע במשך תקופת ההתפתחות (Grossman , 1983 ). מדובר באוכלוסייה בעלת רמת משכל נמוכה מן הממוצע לדעת התומכים במבחני המשכל, או בעלי קשיים באינטליגנציות לוגיות וורבליות.
בהמשך העבודה אבצע סקירה תאורטית הנוגעת לנושא בני – הנוער בעלי הפיגור השכלי והקשר של אוכלוסייה זו עם עבריינות . בהמשך העבודה ננסה להגדיר את המושגים פיגור שכלי ועבריינות נוער ואף אנסה לסקור את רמות הפיגור וזיקתן לתופעה חברתית זו. לאחר מכן, אסכם את יחסו של המחוקק הישראלי למפגר העבריין, תוך חלוקה תקופתית עם שינוי יחסו, קרי היחס עד 1974 והשינויים שחלו בגישת המחוקק לאחר אותה השנה, החל ממערכת בתי המשפט ובהמשך באמצעות מערכת הענישה והשיקום בארץ וטיפולם במפגר העבריין. לא אפסח בעבודתי על מערכת החינוך, כיוון שבין כותלי בית הספר המיוחד הכרתי את העבריין הסמים הצעיר ואף אציג בקצרה חלק מדרכי הטיפול ומסגרות חינוכיות הקיימים במערכת.
לבסוף, אציג ראיון שנערך עם מנהלת בית הספר מיוחד.