ההיבט החברתי והתרבותי של סטייה חברתית תוכן עניינים
  מבוא —
2 פרק א' – ההיבט החברתי והתרבותי והקשר לסטייה חברתית 3
·        מהי סטייה  — 3
פרק ב' – תיאורית התיוג 5
פרק ג' תיאורית תת – תרבות סוטה 8
פרק ד' דיון – 11
סיכום
1 2
ביבליוגרפיה – 13
נספח 14
מבוא
בחברה המערבית וישראל הכלולה בתוכה ניכרת דאגה הגוברת עם השנים מהעבריינות הגואה והפוגעת באיכות החיים של החברה ושל היחידים בתוכה. הסטייה והעבריינות נתפסות לעיתים רבות כאחת מכלל הבעיות החברתיות, יש קושי לראות את תופעת העבריינות בהקשר חברתי כללי מכיוון שאנו מפרידים אותם מהמרקם הכולל ועל ידי כך אנו שוללים ושוכחים את האחריות של החברה לפרטים הנמצאים בתוכה.
נראה שיש לנו קושי, בייחוד כחברה – להתמודד עם העבריין ולכן אנו מעדיפים לעיתים לבודד אותו מהחברה. תיאוריות סוציולוגיות רבות מנסות להסביר מהי הסטייה, מה היחס של החברה לעבריין, ממה נובע יחס החברה לעבריין וכדומה.
נורמה הנה תרגומו של הערך למעשים, קביעה מפורשת של סדר היחסים החברתיים, זאת כתולדה של ערך התנהגותי מסוים. נורמות אלו נלמדות ומועברות במורשת התרבותית. לא ניתן לראות את הנורמה כאיכות מוגדרת וחד משמעית. המובן המילוני הפשוט לסטייה הוא "נטיית הצידה" או "פנייה מן המוסכם והמקובל". התנהגות סוטה היא התנהגות החורגת או נמצאת בניגוד לסטנדרטים המקובלים על חברה או על תרבות של קבוצה  או מערכת חברתית.  (שפירא ובן – אליעזר ,
1 989 ; מוניץ ,  2000 ; רהב, 1986) בעבודה זו מתוארות ומוסברות חלק מהתיאוריות החברתיות והתרבותיות ונדון בהיבט בחברתי – תרבותי של הסטייה. תיאוריה אחת המובאת כאן זוהי תיאורית התיוג שהיא התגובה החברתית לסטייה, היא טוענת שסטייה וקונפורמיות נובעות בעיקר מהאופן שבו אנשים מגיבים להתנהגות שלנו ולא מההתנהגות שלנו עצמה. התיאוריה השנייה המובאת כאן תיאורית תת – תרבות סוטה שהכוונה שלה היא קבוצה החיה בתוך תרבות מסוימת ולא מסכימה באיזה שהוא אופן עם ערכיה של החברה ובונה ויוצרת לעצמה חברה נפרדת עם ערכים ונורמות משל עצמה. כאמור, בהמשך העבודה נדון בהיבט החברתי והתרבותי של הסטייה באמצעות הצגת התיאוריות דלעיל.