‏1‏. מבוא –.. ‏2‏. הרקע
ההיסטורי –.. ‏‏   ‏1‏.2 החומה הראשונה — ‏‏   ‏2‏.2 יסוד הגימנסיון ‏‏   ‏3‏.2 הפיכת ירושלים לפוליס –… ‏3‏. סקירה ארכאולוגית -. ‏ ‏  1‏.3 ממצאים מהתקופה ההלניסטית –… ‏  ‏ ‏2‏.3 החומה הראשונה -… ‏‏   ‏3‏.3 כתובת הלניסטית מירושלים ("כתובת הגימנסיון") — ‏4‏. סיכום ומסקנות אישיות . ‏5‏. רשימת מקורות –.. ‏6‏. הערות -…           
1 .       מבוא
  כיבושה של ארץ-ישראל בידי אלכסנדר בשנת 332 לפנה"ס היה אירוע היסטורי בעל משמעות  גדולה והשלכותיו היו מרחיקות לכת על תולדות העם והארץ. היוונים ביקשו להפיץ את תרבותם על-ידי יסוד ערים חדשות או על-ידי הפיכת ערים קיימות לפוליס. יסוד הפוליס טמן בחובו השלכות מדיניות, דתיות ותרבותיות מרחיקות לכת.   בארץ ישראל התפתח במאה השניה לפנה"ס מאבק בין יהודים שביקשו לאמץ את התרבות היוונית ובין חוגים שמרניים שדבקו במנהגי אבותיהם. חלק מתושבי הארץ לא רצו להמשיך לחיות לפי הנוסח המסורתי וביקשו להצטרף לקהילה היוונית בארץ. תהליך ההתיוונות ביהודה היה אמנם איטי יותר מאשר במישור-החוף או בגליל, שם נוסדו ערים הלניסטיות רבות כגון: פילוטריה, סקיתופוליס, ופטלומאיס. ביהודה לעומת זאת התקיים מעמד איכרים יהודי עצמאי, אם כי התהליך לא לגמרי פסח עליה. ההבדל בין אזורי הארץ השונים היה כה בולט עד כי מחבר ספר מקבים ב' מכנה את ערי החוף בארץ ישראל כ"ערים היווניות השכנות".[i] תהליך ההתיוונות ביהודה החל לתפוס תאוצה סביב שנת 200 לפנה"ס, ולאחר השתלטות בית סלווקוס על הארץ. הוא בא לידי ביטוי בין השאר באימוץ שמות יווניים, אימוץ הלשון היוונית ועוד.
  עבודה זו עוסקת בסוגיה מחקרית הנתונה במחלוקת עד היום, והיא שאלת מועד התפשטותה של ירושלים מהעיר הקטנה יחסית של ימי שיבת ציון שהשתרעה בגבעה הדרומית-מזרחית (גבעת העופל, עיר דוד והר-הבית) אל הגבעה הדרום-מערבית (אזור הרובע הארמני, הרובע היהודי והר-ציון של ימינו).
בעבודה זו אנסה לעמוד על הפערים בין המציאות הארכאולוגית, כפי שאנו מכירים אותה לאור החפירות שנערכו במאה השנים האחרונות, ובין מקורות היסטוריים המציגים תמונה שונה במקצת. לפי ניתוח הממצא הארכאולוגי, התפשטה העיר מערבה במחצית השניה של המאה השניה לפנה"ס (כלומר בראשית התקופה החשמונאית). לעומת זאת, ידיעותינו ההיסטוריות, או שמא יש לומר הפרשנות שניתנה להן, מלמדות שיתכן והעיר התפשטה מערבה כ20- שנה קודם לכן, בסוף הרבע הראשון של המאה השניה לפנה"ס.   למרות הידיעות הרבות שהצטברו בשנים האחרונות, עדיין רב הנסתר על הנגלה, ויתכן שתגליות נוספות ישפכו אור חדש על הנושא.
  [i] א.ה. ג'ונס, "התקופה ההלניסטית", התקופה הסלווקית בארץ ישראל, ב. בר-כוכבא (עורך), תש"ם, עמ
5 .