הבדוים בסוריה מבוא
הגודל המדויק של האוכלוסיה הבדוית בסוריה אינו ידוע, למרות שבאמצע שנות ה-80 זה הוערך בפחות מ-7 אחוז. המספר  של נומדים אמיתיים בין השבטים יורד בהתמדה בגל מדיניות הממשלה והרחבת החוק להחלתו במדבר. על-כל פנים, הנומדים נשארים דמו תפוללקלורית נערצת ורומנטית, וגאוותם, עצמאותם, רגישותם לכבוד, ובוז לחקלאות ומלאכות אחרות הן בעלות השפעה בקרב הכפריים בעיקר אלה שבשולי המדבר. אבל מפלגת הבעת' רואה בדרך החיים הנומדית כדרך פרימיטיבית ולכן היא מקווה ליישב את כל הבדווים. בדרך כלל, אנשי השבטים מעדיפים להתיישב בכפרים של עצמם ולא להתערב בקהילות הפלאחים.[1]    בסוריה ובמצרים מהווים הבדוים, או הבדוים למחצה מיעוט נודד תוך ישוב קבוע. שבטי הבדוים הם צאצאי בני ערב הצפונית שמגילת היחס שלהם מגיעה עד ישמעאל. כבר מימי קדם הגרו הבדוים לשפלות מצרים וסוריה. כבוש פרס וצפון אפריקה על-ידי הערבים במאה השביעית לספירת הנוצרים גרם להתפשטותם. בהשפעת תנאי הארצות בהן הם מתגוררים. בארצות שרוב שטחיהן הם אדמות מרעה, עוסקים הבדוים במרעה צאן ובקר. הקיץ הממושך בארצות אלה הופך חלק גדול מהשטחים לבלתי ראויים למרעה, ועל כן חיים הבדוים חיי נדודים בתורם אחר מים ומרעה לצאנם.[2] [1] Library of Congress   Country Study' "Syria" [2] טוביה אשכנזי, (תשי"ז), עמ'28