מבוא
מילת נשים הוא מנהג עתיק והוא היה ידוע עוד משחר ההסטוריה, כאחד הטקסים שתרבויות שונות מקיימות, וכוללים הטלת מומים שונים או פציעה, או שינוי צורה של חלק מחלקי הגוף.  המינהג של מילת זכרים ידוע לכל, והוא מקושר בדרך-כלל עם התרבות היהודית ו/או המסלמית. המנהג נחוג בטקס ציבורי מלווה חגיגות ושמחה של המשפחה והקהילה.  מילת בנות, לעומת זאת, היא מנהג, שלמרות נפיצותו אין הוא מוכר בתרבויות שאינן נוהגות לבצע אותו. גם בתוך התרבויות שם הוא נהוג, הוא נעשה מאחורי דלתיים סגורות, בנוכחות מספר נשים, ולמרות שלעיתים הוא מלווה בכיבוד וטקסים מסוימים, אין הוא נחלת הקהילה כולה ואין הוא נחשב לחגיגה. בעבודה זו אנסה לברר את המשמעות הפונקציונלית של מנהג זה, כלומר, משמעותו החברתית, פוליטית, והכלכלית לגבי החברות העוסקות בו. מילת הנשים מבוצעת בנשים בחלקים רבים בעולם כולל באפריקה, אסיה, אוסטרליה ובכל הדתות היא היתה קיימת בתקופות שונות, בעיקר בין הנוצרים המסלמים ואף היהודים.  יש החושבים שמנהג זו הוא אפייני לתרבות המסלמית וענינו דתי בעיקרו. אך למעשה אין בקוראן  שם איזכור מפורש לניתוח זה כמצוה דתית. יש סבירות גבוהה שהמנהג היה קיים עוד הרבה לפני האסלאם, כמנהג מקומי והאסלאם לא אסר אותו. יש סבירות גבוהה שהמנהג היה קיים עוד במצריים העתיקה, לפי ציור בקרנאק, לוקסור. מצאו פפירוס משנת 163 לפני הספירה המציין בפרוש מילת נערה צעירה. המנהג נשמר כשהנצרות הגיעה למצריים ולא בטל מן העולם גם עם הכיבוש המסלמי.  הביטוי "בן מוהלת" ( אבן קאטעת אלבז'ר) היה מקובל כביטוי גנאי. יש אזכורים לנושא בחדית'.
בחדית מצוי הביטוי של יחסי מין כ"כשמילה פוגשת במילה" (ומס אלח'יתאן אלחיתאן                                    ) תיעוד חלקי לנוהג זה מוצאים בשני פסוקים המיוחסים לנביא מחמד בחדית':
1. "ברית מילה חובה בגבר וכבוד באישה"  (אלח'תאן סנה ללרג'ל ומכרמה ללנשא                                          והשניה היא תשובה שניתנה ע'י הנביא ל"אום עטיה" שהיתה מוהלת נשים בימי הנביא "לא ללכת עמוק וכך יהיה יותר ברור ומהנה לבעל", או בגירסה אחרת "תורידי אבל אל תהרסי וכך יהיה יותר מהנה לאשה ומועדף לגבר".  ואילו בין השיעים נאמר: "נאמר לעלי: "לא נורא אם ימולו את הנשים, אבל לגבי הגברים אין מנוס מכך" (לא באס באן תח'תתנה אלמראה, פאמא אלרג'ל, פלא בד מן אלסנה )    מסתבר שלא כל האוכלוסיות המסלמיות בעולם נוהגות לבצע טקס כזה, ולעומת זאת, יש מקומות בהם אוכלוסיות מסלמיות ולא מסלמיות כאחד נוהגות לבצע זאת, כמו, למשל, במצריים, שם המנהג קיים גם בין המסלמים וגם בין הקופטים הנוצרים.  לניתוח הזה יש שמות שונים. מילה אחת "ח'יתאן"  משותפת למילת זכרים ומילת נקבות, אך למילת נקבות יש שמות נוספים: טהארה        (טהרה) או ח'פד'      (ריכוך), או סר       (סוד). האחרון מלמד על הסודיות בה ניתוח זה היה מתבצע.