תקציר העבודה עוסקת במתח הקיים בין ההגדרה "מדינה יהודית" ובין ההגדרה "מדינת כל אזרחיה", מתוך עמדה המעדיפה מראש את אחת ההגדרות (הנימוק במבוא), כאשר המיקוד הוא בשני שסעים בחברה הישראלית הנוגעים ישירות בהגדרות אלה.  בפרק המבוא מובאות הגדרות לדמוקרטיה במובן הצר, וכן לדמוקרטיה במובן הרחב יותר והמקובל יותר היום. בנוסף, ישנו עיסוק בהשלכות הנובעות מהגדרת המדינה כ"יהודית" ו"דמוקרטית" בו זמנית, ושני השסעים המרכזיים הנובעים מהגדרה זו. הפרק השני עוסק בשסע הפנים יהודי, מקורו והבעיות המרכזיות הקיימות בו, תוך התמקדות בשתי סוגיות- "המעמד האישי" ו"מיהו יהודי". עומק השסע נדון תוך השוואת היהדות עם האיסלאם והנצרות, ודיון בסתירה הקיימת במגילת העצמאות. בדיון בסוף הפרק "האם השילוב עובד" המסקנה היא שאין אפשרות לפשרה בין ההגדרות. הפרק השלישי עוסק בשסע הערבי יהודי, ההיסטוריה (הקצרה) שלו, והבעיות המרכזיות הקיימות בו, תוך מעבר על חלק מהחוקים המבטאים את אופייה היהודי של המדינה, ועיסוק בשתי סוגיות נבחרות- "התארגנות פוליטית" ו"בעיית הקרקעות". עומק השסע נדון כאשר בחלקו המרכזי מובאות ציטטות מהמקורות היהודיים שאינן משתמעות לשתי פנים באי קבלת הגר. בדיון בסוף הפרק "האם יתכן איחוי השסע" מובאת המסקנה שאין אפשרות לפשרה בתנאים הקיימים. בפרק הסיכום והמסקנות העובדה המרכזית היא שאין בארץ מאבק אמיתי ל"מדינת כל אזרחיה" לא בשסע הפנים יהודי ולא בשסע הערבי יהודי. בשני המקרים המסקנות הן שאין אפשרות לפשרה וגישור (תקווה קלה בשסע הערבי), ואת התשובה יש לחפש בפתרון רדיקלי חדש, אם כי פתרון כזה הוא "אוטופי" ומנותק מעט מהמציאות העכשווית.