שוויון זכויות לנשות ההתישבות העובדת

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 4317

תקציר העבודה

מבוא
השיוויון הוא כמו אלוהים – כולם מדברים עליו, רבים מאמינים בו, אבל אף אחד לא ראה אותו בעיניו (אלמוני)   השיוויון הוא ערך מרכזי ונעלה בחיי אדם, אך יש להבחין בין שיוויון פורמלי, שהוא שיוויון מדוקלם,  שיוויון להלכה בלבד, שיוויון כתוב בהחלטות מסויימות שלא תמיד הן מיושמות, לעומת שיוויון מהותי,  שהוא נורמה חברתית של שיוויון המיועדת להשיג שיוויון הזדמנויות לבני קבוצות מקופחות, שיוגשם כ"שיוויון בתוצאות". מטרה זו תושג ע"י חיסול שיטתי ומעמיק של האפליה הפרטית והקבוצתית רבת השנים של קבוצות מסוימות. עבודה זו באה לבחון את השאלה האם קיים שיוויון זכויות לנשות ההתיישבות העובדת בתחום האלמנטרי וההכרחי לקיום  הדמוקרטיה – הזכות לבחור ולהיבחר. מדינת ישראל הוקמה כמדינה דמוקרטית ליברלית שהחרות והשיוויון הם ערכיה העליונים, המצהרים בצורה חד-משמעית במגילת העצמאות, שבה לעם הסמכות והיכולת לקבל החלטות המעצבות את עתידו בכל רמות השלטון – בישוב, ברשות המקומי ובמדינה. ראשית נגדיר מהו שיוויון: שיויון כערך שהוא אבן יסוד במבנה של חברה דמוקרטית, על המתח הקיים בין זכויות הפרט וחובת המדינה לדאוג לכלל. בהמשך נבדוק את השאלה איזה סוג של שיוויון יש להנהיג כלפי אלה שנפגעו, במקרה שלנו, נשות ההתיישבות העובדת. קיימות שתי גישות אפשריות:
1 . שיוויון פורמלי – השוואה בכל התחומים שאינם מתייחסים להבדל ביולוגי.
2 . שיוויון כתהליך חברתי דינמי שאינו מתעלם מאי השיוויון הקיים בפועל. הנחת העבודה היא כי את איכות השיוויון אפשר לבחון באמצעות רמת הייצוג של נשים במוסדות המנהלים ובמסגרות מקבלי ההחלטות. הנחה זו מסתמכת על פרופסור רבקה יצחקי  הגורסת כי "אחד ההיבטים בהם מתממש השיוויון הוא הייצוג במוסדות המנהלים – מקבלי ההחלטות". העבודה תראה כי ראשית, זכות הנשים לבחור ולהיבחר למוסדות המנהלים במושבים החלה להתממש רק לפני כ-17 שנים ועדיין לא מתקיימת בכל המושבים, ובקיבוצים החלה להתממש בהדרגה רק עם העליה השלישית. שנית באופן גורף במושבים עדיין אין ייצוג לנשים במוסדות המנהלים את המושב, לעומת הקיבוצים שבהם, לפחות מבחינה פורמלית, אין הבדל בין גברים לנשים בזכות להיבחר למוסדות מנהלים.
עכ'פ, במושבים עדיין פגוע בצורה מהותית  הערת הבסיסי של שיוויון. העבודה תראה כי ניסיונות להבנות שיוויון פורמלי – מתן זכות בחירה – לא בטלו את אי-השיוויון המהותי בשטח – העדר ייצוג נאות, שהוא פרי הסטוריה ארוכה של השארת נשים מחוץ למועדון השיוויון.