המשא ומתן בין הישראלים לפלשתינאים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2002
מספר מילים 11521
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

המשא ומתן עם הפלסטינים – תיווך בינלאומי עבודה סמינריונית שם הקורס:
דינמיקה של משא ומתן תוכן עניינים:
מבוא.
עמוד :3.
רקע
היסטורי:
*הבעיה הפלסטינית ומקורותיה.
*פרוץ האינתיפדה ותחילת המו"מ לשלום.
*הסכמים בין הצדדים – הלכה ומעשה.
עמודים: 4 – 8.
תיווך בבעיה הפלסטינית בישראל:
*מהו תיווך?.
*תנאים הכרחיים לתיווך מוצלח.
*דינמיקה של המו"מ בישראל – הפן הפסיכולוגי.
*בעיות ייחודיות בתיווך בין ישראלים לערבים, פלסטינים בפרט.
עמודים: 9 –14.
ארה"ב כמתווכת:
*ארה"ב כגורם חיוני למו"מ. *מדיניות החוץ של ארה"ב בעניין המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט.
*יוזמות שלום של ארה"ב בישראל.
*ארה"ב מתווכת או מאלצת – האם תיווך ארה"ב מועיל למדינת ישראל?
עמודים: 15 – 21.
האו"ם כמתווך:
*לקחים היסטוריים – תיווך ע"י נציגי האו"ם מהקמת המדינה ועד ימינו.
*החלטות האו"ם בעניין ישראל והפלסטינים.
*יוזמות שלום של האו"ם בישראל.
*בעיות בתפקוד האו"ם כמתווך: חוסר יכולת אכיפה, אמון מצד ישראל, חוסר אובייקטיביות וכד'.
עמודים: 22 – 27.
גורמים נוספים המעורבים כמתווכים במגעים לשלום.
עמודים: 28 –30.
פערים בלתי ניתנים לגישור?:
*האם יש תקווה לתהליך השלום?.
*הדרך הלאה.
עמוד: 31-33.
סיכום ומסקנות.
עמודים: 34 – 35.
ביבליוגרפיה.
עמודים: 36 – 37.

1 . מבוא
             "פערים בלתי ניתנים לגישור", מונח הלקוח מעולם הגירושין וכוונתו הבדלים כאלו שהמשך חיים משותפים כהרגלם פשוט אינו אפשרי. הפתרון הוא בדרך-כלל פרידה. אולם, כאשר אין הפרידה אפשרית, ובאם נאלצים בני הזוג להמשיך ולדור בכפיפה אחת, החיים יכולים להפוך לגיהינום. זה המצב בו נמצאים למעלה מחמישים שנה עם ישראל והעם הפלסטיני. נדמה כי לטוב או לרע גורל שני העמים שזור לנצח. פרידה טוטאלית אינה אפשרית, ככל הנראה גם חיים נורמאלים בכפיפה אחת אוצרים בחובם אינספור בעיות. פתרון מושלם פשוט אינו קיים.             הבעיה הפלסטינית נוצרה למעשה עם תחילת העלייה היהודית לארץ ישראל והחלה קורמת עור וגידים בתחילת שנות השישים עם יסודו של אש"ף, הארגון לשחרור פלסטין, כגוף לאומי מייצג. במשך קרוב לעשרים שנה לאחר קום אש"ף הגדירה אותו ישראל כארגון טרור וסירבה להכיר בו כגוף שמן הראוי להידבר עמו. אש"ף, מצדו, כופר עד עצם היום הזה בזכותו של העם היהודי להתקיים כאומה עצמאית במולדת משלה[1], וודאי בוודאי שלא  בגדה המערבית של הירדן.
האמנה הפלסטינית מגדירה את התנועה הציונית כתנועה גזענית[2] ואת העלייה היהודית כפלישה עוינת.[3] האמנה קוראת למאבק מזוין לשחרור פלסטין.[4] מבחינה היסטורית, שורר בין העמים חוסר אמון פתולוגי. שני העמים בטוחים בצדקתם. משא ומתן במצב כזה עלול להיות בלתי אפשרי. הפערים בלתי ניתנים לגישור. בנקודה זו הופך תיווך על ידי צד שלישי, המקובל על שני הצדדים ויש בידו את האמצעים לשדל, לשכנע ואף לאיים, לחיוני.
            בעבודה זו אנסה לעמוד על שורש הבעיה הפלסטינית ולעקוב אחר התפתחויותיה, למן פריצת האינתיפדה ותחילת המשא ומתן לשלום ועד עצם היום הזה, תוך ניתוח הסוגיות הבינלאומיות המעורבות. דגש מיוחד ייוחס לגורמים הזרים ששימשו במהלך השנים כמתווכים בין הצדדים לסכסוך. מה הם התנאים ההכרחיים והמכשולים הייחודיים למשא ומתן לשלום?.
מי היו ועודם הגורמים המניעים את התהליך, והאם, בראיה כוללנית, תרמו אלו לקידום חיובי של התהליך?. תרומתם של שני גורמים במיוחד תזכה לבחינה היותר מעמיקה – ארה"ב והאו"ם. בנוסף אנסה להעריך את המצב כמות שהוא כיום. האם הגענו ל'נקודת אל-חזור' שממנה כל המשך במשא ומתן אינו אפשרי? ואולי מלכתחילה הייתה זו מטרה אבודה.?
[1]  האמנה הפלסטינית. סעיף 20.
[2] שם, סעיף 22.
[3] שם, סעיפים 6, 15. הסעיפים מתייחסים ל"פלישה הציונית והאימפריאליסטית".
[4] שם, סעיף 9.