תקציר עבודה זו נכתבת בעיצומו של הויכוח וההכרעה על תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריק שרון. חלק בלתי נפרד מתוכנית זו היא גדר ההפרדה[1], הנמצאת בהליכים מתמשכים ומורכבים של הקמה, כחלק מ'מרחב התפר'.  לכאורה, מדובר בתיחום פיזי פשוט ביננו לבין הפלסטינים, אך כפי שניווכח, מדובר בנושא המהווה עולם ומלואו של ערכים, קונפליקטים, דעות, רצונות, אידיאולוגיות, רגשות וסבל אנושי של כל הצדדים המעורבים, מצידיה השונים של המפה הפוליטית, ושל הגדר. נושא גדר ההפרדה מפלג בין ישראלים לגורמים בינלאומיים, בין ישראלים לפלסטינים, בין ישראלים לישראלים, ואפילו בין ישראלים השייכים לאותו צד במפה הפוליטית. עיקר המיקוד בעבודה עיונית זו יהיה בקונפליקט בין ערכי הביטחון הלאומי ובין ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם בסוגיית גדר ההפרדה. העבודה תבחן את השאלה כיצד מתבטא הקונפליקט בין ערכים אלה בקרב תומכים ומתנגדים, בקרב אנשי ימין ושמאל, יהודים וערבים, ישראלים, פלסטינים וגופים בינלאומיים. כשאלות משנה נבדוק; אילו ערכים בולטים בטיעוני הצדדים, ומהם ההבדלים בינהם. כתת נושא (ושאלה) של העבודה יבחן השימוש בשפה כאמצעי השפעה על דעת הקהל. בנושא זה בולט במיוחד הויכוח על השם הניתן לגדר ההפרדה. לצורך הבנה מעמיקה של נושא הקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם ובין ערכי הביטחון הלאומי, הסקירה עוסקת בנושא זכויות האדם בדמוקרטיה תוך התמקדות בבעיות הייחודיות לישראל, ובעיקר הבעיות הקשורות לקיומנו לצד (ויחד עם) הערבים בישראל ובשטחים. בהמשך, עוסקת הסקירה בהתנגשות בין ערכי הדמוקרטיה המהותית ובין ערכי הביטחון הלאומי, ושוב, מובאות הבעיות הייחודיות לקונפליקט זה בישראל. בין היתר, ישנם בישראל חוקים קונטרווורסליים ומגבלות ייחודיות כתוצאה מהגדרתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית בו זמנית; חוקים הנוגעים לאופייה היהודי של המדינה, וחוקים הנובעים מצרכי הביטחון הלאומי תחת איום קיומי מתמשך. חוקים אלה, ברובם, קשורים לערביי ישראל והשטחים ומהווים גורם לקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה והביטחון הלאומי. לענייננו, הם תורמים להבין את הרקע לקונפליקט הנוכחי בין ערכים אלה בנושא גדר ההפרדה. לצורך הכרות והבנת נושא גדר ההפרדה לעומקו,  מתוארים בהמשך ההיסטוריה, ההגדרה, התוואי, ומעמדה המשפטי של הגדר. בתוך כך, מובאת עמדת בג"ץ, עמדת בית הדין הבינלאומי בהאג והתגובות מהעולם על פסיקת בית הדין בהאג (ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות ערב). מנקודה זו, נערך ניתוח של עמדות שונות הנוגעות לביטחון הלאומי בסוגיית גדר ההפרדה- מי משתמש בטיעוני הביטחון הלאומי (ימין/שמאל, בעד/נגד)  ומהו המשקל שניתן לערך זה בטיעונים בעד ונגד הגדר. פעולת ניתוח דומה נערכת בסוגיית ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, תוך כדי ניתוח ההבדלים בין הטוענים בעד ערכי הדמוקרטיה מול הטוענים המשתמשים בערכי הביטחון הלאומי. בשלב האחרון, סעיף מיוחד מציג את השימוש בשפה כחלק מניסיונות ההשפעה על עמדות הנוגעים בדבר, המתבטאת בעיקר בשלל השמות והכינויים (והויכוח הקיים על השם) לגדר ההפרדה.
העבודה אקספלורטורית-עיונית זו נערכת באמצעות ניתוח טקסטים מתוך מאמרים שפורסמו בנושא הדמוקרטיה וזכויות האדם, הביטחון הלאומי ו 'גדר ההפרדה', ונימצאו בחיפוש במקורות המידע הבאים: א)      מפתח חיפה- מנוע חיפוש משולב למאמרים מכתבי עת בעברית.
ב)      אלף- מנוע חיפוש ספרים וכתבי עת (כותרים).  ג)        Start.co.il- מנוע חיפוש משולב לששת מנועי החיפוש המרכזיים בעברית. ד)      מאגרי מידע לכתבי עת וספרים בעברית ובאנגלית הפתוחים לתלמידי אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה.
כיוון שהנושא עודו בשלבי מיקוח מתמשך, ומדי יום ישנן כתבות ופרסומים בנושא, העבודה מתעדכנת תמידית תוך כדי כתיבתה עד ליום ההגשה. מתוך הגישות הקיימות, ניתוח טקסטים נראה יעיל במיוחד לבדיקת שאלת המחקר הנוכחית. בגישה זו, ניתן ללמוד באופן ישיר על הרגשות, הדימויים, התפיסות והסמלים הקיימים סביב נושא גדר ההפרדה, והשפעותיהם על תפיסת המציאות של הגורמים המעורבים.
הדיון עוסק באינטגרציה של הנאמר במהלך העבודה על הקונפליקט בין קבוצות האינטרס השונות בנושא גדר ההפרדה, ומתן מענה לשאלות על השימוש של קבוצות האינטרס השונות בטיעוני הדמוקרטיה והביטחון הלאומי לצורך ביסוס עמדותיהם, והשימוש הדיפרנציאלי בשפה כאמצעי השפעה. [1] לגדר ההפרדה שמות רבים. כיוון שלכל שם ישנה משמעות פוליטית/רגשית, ואין בנמצא שם נטול עמדה לחלוטין, השם 'גדר ההפרדה' נבחר כדי לייצג אותה לאורך העבודה משום שהוא מוזכר במספר הגבוה ביותר של מקורות.