תקציר שחיקה היא תופעה כלל עולמית, המאפיינת עובדים רבים, שעיקר עבודתם הוא מול אנשים. השחיקה פוגעת בעובד וגורמת לו להידלדלות של משאבים נפשיים ופיזיים. השחיקה היא בעלת ממדים כה נרחבים עד שהיא כונתה על ידי אחת החוקרות "המחלה של החיים המודרניים". שחיקה גורמת לעובד לאחר לעבודה, לעבוד באופן פחות פרודוקטיבי ולהתקשות בקבלת החלטות.
מסיבות אלו ואחרות חשוב לחקור את הנושא לעומקו ולנסות לחפש את הגורמים המשפיעים בצורה הקשה ביותר על תפקודו של העובד. ברגע שיימצאו כאלו, חשוב יהיה לפתח תכניות מניעה שיחסמו את הבעיות המפריעות לעובד וישפרו את אופן התמודדותו.
בעבודתנו ביקשנו לבדוק היבטים שונים של שחיקה, כגון דה-פרסונליזציה, הגשמה אישית ותשישות אמוציונלית בהתייחס למאפיינים דמוגרפיים של הנבדקים. כמו כן נבדקו הקשרים שבין אופני ההתמודדות השונים (בריחה או שליטה) לבין מדדי השחיקה.
מחקר זה נערך על מנת לבדוק את המגמות הרווחות בקרב עובדי קידום נוער בישראל בנוגע לסביבת העבודה שלהם ואופן ההתמודדות שלהם עם העבודה עם נוער בסיכון.
המחקר נערך על 56 עובדי נוער העובדים ביחידות לקידום נוער בשתי ערים גדולות בישראל. המחקר בדק את אופן ההתמודדות של העובדים בהתייחסות לשלושת מדדי השחיקה ובהתייחסות לאפון ההתמודדות. שני הפקטורים שעליהם נערכו בדיקות ההבדלים בין הקבוצות הם מין וגיל העובדים.
ממצאי המחקר העלו כי נשים נשחקות יותר מגברים, צעירים נשחקים יותר ממבוגרים והגשמה עצמית נמוכה נמצאת בקורולציה עם התמודדות של בריחה.
כמו כן נמצא כי יש קורולציה חיובית בין דה-פרסונליזציה והתמודדות של בחירה, ובין דה-פרסונליזציה ותשישות אמוציונלית לבין התמודדות של שליטה.
נתוני המחקר מעלים כי קיים צורך בקרב ציבור המטפלים לתמיכה נפשית ומתן עזרה בהתמודדות עם הסיטואציות. הנתונים שהתקבלו לגבי השחיקה הם נתונים מדאיגים שיש לתת עליהם את הדעת.
אנו ממליצות לפתח תכנית מניעה וטיפול בשחיקה, כדי שעובדים יוכלו להתמודד בצורה יעילה יותר עם השחיקה המאפיינת כל כך את העוסקים בחינוך, ובייחוד את אלו העוסקים בהיבטים ייחודיים של החינוך, כמו עובדי קידום נוער.