1 .   מבוא
החברה הישראלית במאה ה-20 הינה חברה רב תרבותית אשר מתחלקת למספר תת-תרבויות : יהודים ולא יהודים, עולים וותיקים, עשירים ועניים ודתיים וחילונים.
אחת החלוקות המשמעותיות ביותר היא החלוקה בין דתיים וחילוניים. חלוקה זו יצרה צורך בבניית מסגרות חינוכיות שונות לדתיים וחילוניים בניגוד לשאר  מערכות החיים שהן משותפות. כתוצאה מבנית מערכות החינוך הנפרדות ממשיכה ההתפתחות החברתית והתרבותית להיות נפרדת והדבר משפיע על אורחות חיינו והבחירות העתידיות.
    במדינת ישראל היום יש מספר זרמים חינוכיים מוכרים. שני הזרמים העיקריים הם החינוך הממלכתי  והחינוך הממלכתי דתי. זרמים אלו נוצרו בראשית המדינה , כתוצאה מלחצים חברתיים פולטים. . כמו כן בסקירה חברתית רחבה של מדינת ישראל, אנו רואים הסלמה ביחסים בין יהדות דתית ולא דתית בתחומים שונים: בצביון החיים הכללי במדינה, ביחסים הפולטים ועוד. כיום, מתאפשרת בחירת הורים חופשית בין שני הזרמים הללו, בניגוד לחוסר בחירת הורים בין מוסדות חינוך שונים.    הרציונל למחקר זה הוא  המציאות שנבחרה בעבור מספר ילדים, בכך שהוריהם בחרו לרושמם לגן תחת פיקוח המערכת הממלכתית בעוד שאמונת ההורים ודרך חייהם היא דתית בבסיסה. התהליך שהחל בבחירת ההורים משפיע על  חברת הילדים בגן ועל הצוות החינוכי, שמתמודד עם שאלות של זהות הגן, והאם הגן צריך לשקף את האני מאמין של הציבור החילוני או שמע לשקף את הוויית הילדים שנרשמו אליו.
   המחקר יתמקד בחקר מיקרה בגן ילדים ממלכתי. גן צעיר שמיועד לאוכלוסיה הלא דתית בישוב מעורב ועקב נסיבות שונות הורים מהציבור הדתי בחרו לרשום את ילדיהם בגן זה. עבודה זו מנסה לעקוב אחרי קווי המחשבה של ההורים, על התהליך שנוצר בשדה החינוכי ומנסה לתת דרכי פעולה עתידיות בתחום שילוב אוכלוסיות בעלות מאפייני תרבות שונים.