1 .  מבוא
כלכלתה של מדינה מושפעת מגורמים רבים. גורם חשוב הוא השקט הביטחוני השורר במדינה ויחסי החוץ בינה לבין שכנותיה. ישראל הממוקמת במרכז המזרח התיכון נמצאת במיקום בעייתי, מוקפת במדינות ערביות אשר הטינה שלהם אלינו עקב הסכסוך רב השנים בין יהודים לערבים, מחייבת התייחסות. עם מהלך המחצית השנייה של מאה זו נראתה מגמה של שינוי ביחסים בין ישראל לשכנותיה. ישראל היא עובדה קיימת בשטח ונחשבת המתקדמת משאר שכנותיה. על-ידי כינון יחסים טובים בין המדינות ניתן ליצור שקט באיזור, דבר אשר ישפר את כלכלת האיזור, תיירות, הקצאת משאבים בביטחון, כניסת משקיעים, פיתוח תעשייה, יבוא, יצוא וכו'. בעבודה זו נבחן את השפעת השלום עם מצרים וירדן על כלכלת המדינות. נבחן את השפעת ההסכמים עם הפלשתינאים על כלכלתם ושיפור הכלכלה הישראלית.
האם נוצר שינוי? האם בעקבות השלום ישנו בהכרח שיפור כלכלי?
האם השיפור הוא קריטי או שאין הבדל משמעותי מבעבר?
מתוך ניתוח ההסכמים ועדויות על המצב בפועל, נבדוק את ההשפעה הכלכלית מן השלום והפוטנציאל הגלום מן ההווה אל העתיד.                      
2 .
הסכם השלום עם ירדן והסכמים עם הפלשתינאים
2 .1 מבוא
הסכסוך הערבי-ישראלי[1] הוא מורכב ומסובך, עתיק יומין ואין לו אח ורע בעולם כולו. השפעותיו חזקות ונוגעות לכל תחום: ביטחוני, תרבותי, דתי, כלכלי וכו'… השלכותיו הן על המזרח התיכון ועל העולם כולו, כאשר ישנה השפעה חוזרת מן העולם אל המזרח התיכון עקב הסכסוך. עצם מהות הסכסוך הוא במדינה היושבת במרכז אסטרטגי עולמי, כשיושבים בה ערבים ויהודים, כאשר מסביבה יושבות מדינות ערביות המסוכסכות איתה, מסוכסכות בינן לבין עצמן ונוסיף לכך את האינטרסים של מדינות שאר העולם באיזור, אינטרסים שכוללים השפעה אסטרטגית, ביטחון, ולא מעט אינטרסים כלכליים. תהליך ההתקדמות לשלום באיזור המזרח התיכון ברבע האחרון של המאה העשרים, הנתמך על-ידי מדינות העולם, ובעיקרן ארה"ב, המעצמה הגדולה ביותר, אינו הליך סתמי וחסר אינטרסים. אכן שלום באיזור הכרחי וחשוב ליציבות בעולם כולו, אך הוא מלווה באינטרסים כלכליים של מדינות הרוצות לבסס את כוחן באיזון ובעולם ושיפור יציבותן הכלכלית (על-ידי קשרים בינלאומיים, נפט וכו'…). אמנם האינטרסים של מדינות שאר העולם אינם הנושא המרכזי בעבודתנו, אך מן הראוי לפחות להזכיר שבבחינת השפעת הסכמי שלום על כלכלת המדינות יש לבחון גם פן זה. כאשר נבחן את מהות הסכם השלום עם ירדן וההסכמים עם הפלשתינאים יש לדעת, שגם לאחר חתימת ההסכמים ישנם מגרעות ומכשולים, שאמנם ניתן לעבור אותם, אך יש צורך באמון וזמן על-מנת לנצחם. השפעות הסכסוך הערבי-ישראלי הן השפעות שנמתחו לאורך מאות, אם לא אלפי שנים, ולא ניתן להפריד מתחושות ורגשות שהוטמעו בך במשך זמן כה רב, רגשות קיפוח, שנאה, גזענות, אנטישמיות בוטה.
הסכמי השלום וחתימת ההסכמים עם הפלשתינאים (שכן אנו עדיין בתהליך מתגבש) פותחים פתח לשיפור היציבות באיזור מבחינה ביטחונית, ובדיעבד, שיפור היציבות הכלכלית וצמיחתה.
הפוטנציאל הגלום בשיפור הכלכלה הוא אדיר לאחר הסכמי השלום והסכמים אחרים המדברים על יחסי שותפות ושיתוף פעולה כלכלי על-ידי הצדדים החתומים בהסכמים. לכולם:
הירדנים, הישראלים והפלשתינאים אינטרס מובהק לשיפור כלכלתם, הרי מי לא רוצה ברווחה ושגשוג, אם זה שיתוף פעולה והחלפת ידע טכנולוגי, ופתח מצד ישראל להגיע לשווקים רחבים יותר במזרח התיכון וקשרים כלכליים עם שאר מדינות המזרח התיכון, באמצעות המדינות איתן חתמה על הסכמי שלום או ניצול כח העבודה הזול. רצון ירדן לשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל, מדינה מערבית משגשגת כלכלית, עשירה בידע טכנולוגי והיי-טק, ניסיון והצלחה בתחומים כלכליים רבים והפלשתינאים שמדינתם "הלא רשמית" עדיין בתחילתה ורצונם להופכה לחזקה ויציבה כלכלית. יש לציין, כי הסכם השלום עם ירדן הוא טרי (26.10.1994) ושאר ההסכמים עם הפלשתינאים, בכללם ההסכמים הכלכליים, גם כן בעיקרם מהעשור האחרון. את השלכות ההסכמים על הכלכלה לא קל לבחון בתקופה כל-כך קצרה ולכן בעבודה זו נשתדל להתעמק יותר בפוטנציאל הכלכלי הגלום עקב ההסכמים וננתח את: הסכם השלום עם ירדן (26.10.1994), הסכם QIZ (איזור הסחר החופשי עם ירדן), הסכם WYE פלנטיישן, ונספח 5 של הסכם ישראל והפלשתינאים – הפרוטוקול על קשרים כלכליים בין הצדדים שנחתם ב- 9.4.94 בפאריס.      [1] על-פי הרצאותיו של פרופ' חיים שקד, "המדינות השכנות לישראל", במרכז הבינתחומי.