עבודה סמינריונית בנושא :
טיפול קבוצתי פסיכו – דינמי וטיפול קבוצתי בשיטת הדרמה תרפיה – השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומו החברתי של חולה סכיזופרניה תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1 פסיכותרפיה
3
1 .1.1 טיפול קבוצתי
3
1 .2 טיפול קבוצתי פסיכו דינמי 5

1 .2.1 שלבים לטיפול קבוצתי בשיטה הפסיכואנליטית 7

1 .2.2 חסרונות הטיפול הקבוצתי הדינמי
8
1 .3 דרמה תרפיה 9

1 .3.1 פסיכודרמה
1 1

1 .3.2 הליך טיפולי
1 6

1 .3.3 חסרונות הטיפול הקבוצתי הפסיכו דרמתי
1 7

1 .4 סכיזופרניה
1 7

1 .4.1 קריטריונים לסיווג סכיזופרניה פרנואידית
1 8

1 .4.2 הגורמים להתפרצות סכיזופרניה
2 0
1 .4.3 שיטות טיפול בסכיזופרניה
2 1
פרק 2 – הצעת מחקר
2 4

2 .1 מטרת המחקר
2 4

2 .2 שאלת המחקר
2 4

2 .3 השערת המחקר
2 4

2 .3.1 משתנה בלתי תלוי
2 4

2 .3.2 משתנה תלוי
2 4
פרק 3 – מתודולוגיה
2 5

3 .1 כללי
2 5

3 .2 מדגם
2 5

3 .3 כלים
2 5

3 .4 הליך
2 6
סיכום ומסקנות
2 7
ביבליוגרפיה
3 1
מבוא
בעבודה זו נדון בסוגיות מתחום שיטות הטיפול בסכיזופרניה. במסגרת דיון זה נעסוק בסוגיה אחת מיני רבות בתחום, סוגיה שעשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של שיטת הטיפול לתהליך השיקום החברתי של והן בהשפעת מערכת זו על דרכי ההתמודדות של המטופל עם הסכיזופרניה. סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש השכיחות ביותר.
היא מאופיינת בהפרעות התנהגותיות קשות, מחשבות שווא ועיוותים קשים בתפיסה ובחשיבה.
בחרתי בנושא זה כיוון שבהפרעה זו מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר, המקנים לאדם הנורמלי עצמיות, ייחודיות וייעוד עצמי. במקרה זה, חש הפרט שמחשבותיו, רגשותיו ופעילויותיו האינטימיות ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להם. למחשבות אלו, לעתים מתלוות הזיות ומחשבות שווא. הסכיזופרניה מסווגת למספר תתי קבוצות. בעבודה זו, בחרתי להתמקד בסכיזופרניה פרנואידית ובשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות להתמודדות עם המחלה. עבודה זו תעסוק בהסבר לתופעת הסכיזופרניה, בקריטריונים של המחלה הנפשית ובגורמים לתופעה. כמו כן, העבודה תכלול תיאוריות פסיכו – סוציאליות לטיפול במחלה.
בהמשך העבודה נדון בשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות – הטיפול הקבוצתי הדינמי והדרמה תרפיה. בנוסף, נציג הצעת מחקר שמטרתה לבדוק את השפעותיהן של שיטות הטיפול השונות על מידת השתקמותם החברתית של חולי הסכיזופרניה.
לשם כך, במהלך הפרק הראשון נציג את הטיפול הקבוצתי ונגדיר את הטיפול הקבוצתי הדינמי ואת הדרמה תרפיה. בנוסף, אנו נסקור את מחלת הסכיזופרניה, הגורמים להתפרצות המחלה ושיטות טיפול נפוצות. על סמך המידע בפרק הראשון ננסה להציג את ההיגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומם החברתי של חולי סכיזופרניה. מטרת העבודה הנה לבדוק מהי השפעת שיטת הטיפול הקבוצתי על מידת השיקום החברתי של חולה הסכיזופרניה. בסקירה התיאורטית נמצא, כי באמצעות התפקיד המטופל מצליח להתמודד עם קשיי היום יום באופן יעיל יותר. לכן, אנו משערים כי שיטת הטיפול באמצעות הדרמה תרפיה בעלת השפעה חיובית יותר על המטופל מאשר הטיפול הקבוצתי הדינמי. לשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות באמצעות יישום שתי שיטות הטיפול על חולי סכיזופרניה .  מדגם –  האוכלוסייה תורכב מחולי סכיזופרניה מטיפוס פרנואידי ; המטופלים ישלבו את הטיפול במהלך מסגרת יום. מסגרת הטיפול הקבוצתי תהיה קצרת מועד. גודל המדגם יורכב מקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דינמי וקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דרמתי. כלים -סולם למדידת ההתפתחות בפסיכותרפיה – Rutgers Psychotherapy Process Scale (RPPS) שפותח על ידי שפילמן ישמש להערכת התקדמות המטופל במהלך הטיפול. השימוש בו ייעשה על ידי היועץ. בנוסף, התקדמות המטופל תיבדק באמצעות הערכות הצוות הטיפולי את רמת השתלבות החולים בחברה. הליך – במחקר זה נבדקים שני משתנים – סוג הטיפול הקבוצתי ומידת השיקום החברתי של המטופל. שיטת הטיפול הקבוצתי במטופלים תוגדר מראש – האחת מסוג פסיכו –  דינמי והאחרת מסוג פסיכו –  דרמתי. הקבוצות יורכבו מ-8-10 משתתפים בקבוצה.
שימוש מקביל בשיטות טיפול נוספות ייבדקו ויילקחו בחשבון במהלך ניתוח תוצאות המחקר.
בטרם תחילת הטיפול הקבוצתי, היועץ יערוך שיחה אישית ראשונית למטרת הערכתו של המיועד להשתתף בקבוצה. הערכות הצוות הרפואי יבוצעו בטרם יתחיל הטיפול וכל שישה חודשים במהלך השנתיים הקרובות. מטרת הערכות אלו הנה בכדי לעקוב אחר השינוי במידת השתלבותם החברתית של החולים. במהלך הטיפול, התקדמותם של המטופלים תיבדק באמצעות ה- RPPS. לבסוף, נציג את המלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום שיטות הטיפול הקבוצתיות והן מתחום חקר הסכיזופרניה. בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, יש להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.