"גברים יהודים אשכנזים בעלי תואר אקדמי (רובם ד"ר) ממרכז הארץ"- אלו  הם המאפיינים המשותפים לכל אחד ואחד מהעומדים בראש אחד מעשרת משרדי עורכי הדין ה"גדולים" בארץ.  מאפיינים אלו מהווים קטגוריות של אנשים אשר דורגו על ידי החברה במעלה הסולם ההיררכי ומהווים ביטוי לשיטת הריבוד החברתי שהינה שיטה אוניברסלית הנהוגה, לאורך ההיסטוריה, בכל חברה וחברה אך טיבה וממדיה משתנים בהתאם לחברה. בשיטה זו קיימת ניעות חברתית (בעיקר בחברות מתועשות) ונמצא כי ריבוד חברתי משתקף גם באמונות ואידיאולוגיות המצדיקות את אי השוויון. קבוצה זו של ראשי המשרדים ממוקמת בראש ההיררכיה הריבודית בחברה ומכאן שקיימת הפרדה דיכוטומית בין אלו המוגדרים כשייכים לאליטה זו ובין המודרים ממנה.      בעבודה זו אבחן תופעה סוציולוגית זו של הריבוד החברתי דרך שלוש תיאוריות ריבוד , תוך שימת דגש על הנחות היסוד והרעיונות המרכזיים העומדים בבסיס כל גישה . התיאוריה הפונקציונליסטית של דיוויס ומור:
התזה של דייויס ומור טוענת שלריבוד החברתי, כתופעה אוניברסלית, יש השלכות מועילות על תפקודה של החברה וכי ככל –