תוכן עניינים ומבוא הגירה מבריהמ לשעבר לישראל קשיים ומתחים במעבר הבין תרבותי               תוכן עניינים                                                                                      עמוד             v     מבוא
פרק 1 – מעבר בין תרבותי – קשיי הגירה                                                              1
              1.1
הגירה                                                                            2
              1.2
מגמות בעלייה מרוסיה לישראל                                           2
              1.3 מאפייני העולים                                                                3
              1.4
קליטת העולים מרוסיה – היטמעות לעומת התבדלות                5
            פרק 2 – העולים מרוסיה במפגש עם החברה הישראלית                                          6
              2.1
מעמדן של נשים                                                             6
              2.2
מחסומים תרבותיים בגישה לשירותי בריאות                          7
              2.3
קשיים של עולים מבוגרים                                                  7
              2.4
התרה ובנייה מחדש של קשרי חברות                                  7
              2.5
קשיי קליטה של ילדים ובני נוער                                         8
              2.6
תחושות של דחייה מצד החברה הישראלית                           12
              סיכום                                                                                              13
              ביבליוגרפיה                                                                                      14
מבוא
העלייה ההמונית מבריה"מ לשעבר העלייה ההמונית ממדינות בריה"מ לשעבר במחצית הראשונה של שנות ה-90 הזניקה את שיעורי הצמיחה במשק ל-6% בממוצע לשנה. תחילה הסתפקו העולים בעבודות דחק, אך תוך זמן קצר השתלבו רובם בשוק העבודה, החלו לרכוש דירות ולפקוד בהמוניהם את רשתות השיווק. העלייה מרוסיה משקפת הצלחה כלכלית עם כמה סימני שאלה חברתיים (חמץ,
1 999). למרות החיכוכים והבעיות החברתיות שהתעוררו בעקבות גל העלייה, פוליטיקאים, ראשי תעשיית ההיי-טק, ראשי ערים ונציגי משטרה והמערכת המשפטית, מוכנים רק לברך על העלייה מחבר המדינות ועל תרומתה לכלכלה הישראלית. גדולי המברכים על העלייה הם גדולי הנהנים ממנה: פרנסי תעשיית ההיי-טק מחד, וגורמים מסחריים, כמו נציגי ענפי המזון והנדל"ן, מאידך. הגידול של כ-800 אלף איש באוכלוסיית ישראל העניק דחיפה אדירה לענפי המסחר, המזון והנדל"ן. העלייה תרמה להתפתחות רשתות השיווק הגדולות, ובמיוחד לרשתות הקמעוניות כמו גרינברג, קו-אופ ושופרסל, שבזכות הגידול באוכלוסיה וסיבות נוספות הגדילו את פדיונן בעשור האחרון במאות אחוזים.
ממחקר שעוסק בקליטת העולים מחבר המדינות בשוק התעסוקה, שבוצע ב-1993, עולה כי 62% מהגברים ו-44% מהנשים שעלו ב-1992-1990 השתלבו בשוק העבודה בישראל (חמץ,
1 999). שיעור התעסוקה של העולות החדשות גבוה משיעור התעסוקה בקרב נשים ישראליות – נתון המוסבר בהרגלי העבודה של הנשים מחבר המדינות וכן בקשיים הכלכליים שחייבו את המשפחות לשני מפרנסים.
בעיה משמעותית העולה מהמחקר היא שילובם של העולים בתעסוקה מתאימה, כלומר במקצועם. בעיה זו בלטה ב-1991-1990 בקרב האקדמאים שבין העולים, בעיקר על רקע מעבר של עולים לפריפריות ומחסור במקומות עבודה לאקדמאים באזורים אלה. על פי הנתונים, נקלטו
3 6% מהעולים בענפי התעשייה המסורתית ו-10% בענף הבנייה.
התרומה של הגידול באוכלוסיה היתה משמעותית במיוחד בכמה מערי הפריפריה, בהן אשדוד וראשון לציון – שתי הערים בעלות קצב הצמיחה הגבוה ביותר באוכלוסיה בעשור האחרון. באשדוד, לדוגמה, גרים כ-170 אלף תושבים, שליש מהם, כ-57 אלף איש, עולים חדשים מרוסיה, שמרביתם הגיעו לישראל בעשור האחרון.
קליטתם של עשרות אלפי עולים בתעשייה בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט, היה כרוך בתהליך ארוך וקשה. מדובר במערכת יחסים בעייתית הנובעת, בין השאר, מהבדלי תרבות ומפערי ידע. גם מבחינת המנטליות התברר כי קיימים הבדלים גדולים בין העולים לישראלים הוותיקים.
בעבודה זו אתאר חלק מן הבעיות הנובעות מהבדלים בתרבות ובמנטליות שנוצרו בקליטת העולים מרוסיה (בריה"מ לשעבר) ממגזרים שונים בכל תחומי החיים בתרבות הישראלית. בנוסף לבעיות הנוצרות בכל תהליך של הגירה, קיימים קשיים מיוחדים שנוצרו בגלל מאפייני קבוצת העולים שהגיעה, סגנון חייה בעבר לעומת האפשרויות העומדות בפניה בישראל והנורמות השונות הקיימות בין החברות.