מיקומו של ועד העובדים בסכסוך עבודה והתערבות הממשלה תוכן העניינים נושא                                                                             עמוד
1 .מבוא –..2
2 .הועד ותפקידיו השונים . 4
3 . הגורמים השותפים בסכסוך עבודה 8
4 .  מיקומו של הועד בסכסוך עבודה 13
5. מנגנונים ליישוב סכסוכי –עבודה 19

6 . השביתה כפועל יוצא מסכסוך עבודה –.24
7.      התערבות הממשלה בשביתות ובסכסוכי עבודה –27
8 .      סיכום מסקנות והמלצות –.30 9.      ביבליוגרפיה
33
1 .מבוא   בשנת 1997,  נראה קיומו של גל תסיסה חברתי וכלכלי, שכמותו לא התפרץ במשק הישראלי כבר שנים רבות, איים למוטט את המשק הישראלי . השביתה הייתה חובקת כל : עם השובתים נמנו משרדי ממשלה , מועצות מקומיות ואזוריות , מועצות דתיות, מד"א , תחנות כיבוי אש , קרנות הפנסיה הסתדרותיות, משרדי אגרקסקו , המועצה לייצור ושיווק תוצרת חקלאית, משרדי מפעל הפיס , משרדי מפלגת העבודה, האגודה למען החייל , משרדי "הפועל" , הקרן לביטוח נזקי טבע, החברה הממשלתית למדליות, מועצות הפועלים ובית ההסתדרות, מעונות היום של ויצ"ו ונעמת, נתב"ג, אל על , חברות תעופה זרות, נמלי הים , גני הילדים, הטלוויזיה החינוכית, חברת החשמל, בנקים, בזק, "מקורות" , רשות הדואר, עובדים סוציאליים, במערכת החינוך מוזיאון ישראל , המוזאונים בתל אביב , יד ושם, בית התפוצות, הסוכנות היהודית , קק"ל , קרן היסוד, מכון התקנים ,בתי חולים, עובדי קופת חולים הכללית, עובדי המנהל במוסדות להשכלה גבוהה, ועוד. היריעה הייתה קצרה מלהכיל, ב- 264 רשויות לא פינו אשפה, ולא ניתנו שירותים אחרים. יותר מ-100,000 עובדי מנהל שבתו וזו רק ההתחלה. הסיבה המיידית לשביתה הייתה דרישת האוצר מהרשויות המקומיות להתייעל באמצעות פיטורי עובדים וצמצום השירותים לתושבים. ברקע ריחף גם המו"מ להסכם עבודה חדש של עובדי ההסתדרות והמנהל, וכך 700,000 עובדים פתחו בשביתה כללית ללא הגבלת זמן , מי שהחליט על קיומה של השביתה היה יו"ר ההסתדרות , ח"כ עמיר פרץ. לטענת ההסתדרות , הושבת המשק בתגובה לדבריו של השר יעקוב נאמן , שהשווה את העובדים ל"פצצות מתקתקות" –    , זוהי דוגמא קיצונית אחת מיני רבות , לפריצתם של סכסוכי עבודה במשק הישראלי, בארגונים שונים , ועדי עובדים מאיימים על שביתות כחלק מתוכנית שנתית.
אין ספק כי סכסוך עבודה מסוג זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למשק כולו, ולאובדן של מיליוני שקלים.  סכסוכי עבודה הפכו לחלק מהמציאות היומיומית, כך מיד שנה ושנה אנו תוהים האם שנת הלימודים בבתי הספר יתחילו במועדם, שכן כמעט מידי שנה מאיים ועד המורים ו/או הסתדרות המורים בשביתה , בעקבות דרשתם לתוספת  שכר.      אין ספק כי לועד , ולהסתדרות חלק נכבד מן ההחלטות בארגון , מעמדו ותפקידו של הועד במקום העבודה הינו סוגייה מורכבת המהלכת על חבל דק ביחסי הגומלין שבין ההנהלה לועד . נקודות החיכוך הטיפוסיות בין הועד להנהלה או לגוף ממשלתי זה או אחר, הופכות לעתים לסכסוכי עבודה קשים, אשר עלולים לפגוע לא רק בעובדים אלא גם באזרח הפשוט, הדבר תלוי במהות הארגון, כך שביתה בחברת "אגד" יכולה לשתק מדינה ואלפי עובדים יתקשו להגיע למקום עבודתם, וכך שביתה בעירייה יכולה להפוך לנזק מעבורתי בגלל אי פינוי אשפה. כל אחד מן הצדדים סבור כי הצד השני חצה את ה " קו האדום" של כללי המשחק המקובלים, בגלל ההשלכות של כבדות של סכסוכי עבודה ושביתות הפך נושא זה לדיון ציבורי, אשר מעורבות הציבור בו גדולה .  נשאלת השאלה האם  ועד עובדים מגלה מעורבות גבוהה בארגון ביכולתו למנוע סכסוך עבודה- קונפליקט .
חשוב להגדיר שני מושגים חשובים : קונפליקט – "מאבק, סכסוך, ניגוד, התנגשות עניינים בין אנשים או בין מדינות וכיוצא באלה ". מעורבות – מידת העניין אשר מגלה פרט/ חברה בענייניו של אחר . מטרת עבודה זו לבדוק סוגייה זו תוך התייחסות לנושאים כגון : הועד ותפקידיו, סכסוכי עבודה ונזקיה, מיקומו של הועד בסכסוך עבודה,  האם הועד יכול למנוע סכסוכי עבודה או שמא תפקידו לעמוד בראש הסכסוך ולהוביל את הארגון לשביתה. כמו כן ייבדקו מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה, מעורבות הממשלה וההסתדרות בעת שביתה ועוד.  השערת המחקר :
ועד עובדים אשר מגלה מעורבות גבוהה בארגון ביכולתו למנוע סכסוך עבודה. שכן חלק מתפקידיו של הועד למנוע פגיעה במשק,  השערת המחקר תיבחן על ידי מחקרים בנושא זה , כמו כן ינתחו דוגמאות לסכסוכי עבודה אשר יתרחשו במשק הישראלי בשנים האחרונות כמו כן , ייבחן תפקיד הועד לפני ובעת הסכסוך .