השפעת גל העלייה על אינדיקאטורים כלכליים תוכן עניינים :
נושא                                                                                                                 עמוד
1 .      מבוא.                                                                                                   2
2 .      העלייה בשנות התשעים – העובדות .                                                      4
3 .      השפעת גל העלייה האחרון בישראל על שכר ותמהיל התפוקה.               6
4 .      השפעת גל העלייה על האבטלה והתעסוקה בישראל.                             13
5.      השפעת גל העלייה על ממדי אי השוויון בישראל.                                   17
6 .      השפעת גל העלייה על צמיחה כלכלית.                                                  24        7.      סיכום.                                                                                                  27

8 .      ביבליוגרפיה.                                                                                        29
1 .   מבוא
בין השנים
1 990-1995 הגיע לישראל גל עלייה המוני מברית המועצות, בתוך שש שנים הגיעו לישראל כ- 700,000 עולים ובכך הגדילו את אוכלוסיית הבסיס בכ -16%  . ניסיון זה הינו הזדמנות נדירה לבחון את השתלבותם של העולים בשוק העבודה והשפעתם על האוכלוסייה הותיקה. רבות דובר על גל העלייה מברית המועצות , שהחל עוד בשלהי 1989, רבים הם המתייחסים להשלכות המקרו-כלכליות שלו, שכן גלום בו פוטנציאל שעשוי לחולל מפנה בתוואי ההתפתחות של המשק. הן מפני היקפו והו מפני רמת ההשכלה (בעיקר הטכנולוגית) של כוח האדם העולה.
התקוות הרבות שעורר גל העלייה נשענו על תחזיות כי במשך חמש שנים יבואו כמיליון עולים , וכי אלה אמורים להשתלב במעל הייצור של המשק, ולתרום תרומה נכבדת להעלאת הפריון ולהגברת הצמיחה הכלכלית במשק, חרף הקשיים הכרוכים בטווח הקצר.
  יש הנוטים להשוות גל עלייה זה, לעלייה ההמונית עם קום המדינה, שכן ממדיהם שווים. אך שונה ממנה בהרכבו לפי מקצועות ורמת השכלה. העלייה ההמונית בעשור הראשון של המדינה בניגוד לזו של שנות התשעים אופיינה בשפע של עובדים בלתי מקצועיים. מחקרו של בהרל (1965 ) מראה כי בשנים 1948 עד 1958 התרחבו הפרשיי השכר היחסים לפי משלח יד בין ממוצע השכר של בעלי שכר נמוך לבין קבוצות של בעלי שכר גבוה.
נראה כי הספרות המתייחסת להשפעותיו של גל עלייה המונית אינה אחידה , מחד ניתן לראות כי קיימת התייחסות השלילית של מדינות רבות לנושא ההגירה על תעסוקת האוכלוסייה המקומית. אך מאידך קיימת ספרות אשר טוענת שלגל עלייה המוני העדר השפעות משמעותיות, הן לאוכלוסייה המקומית והן לכלכלה.
מפתיעים הם ממצאיו של Card (1990)  אשר בחן את ההגירה הקובנית למיאמי ב-1980, למרות שכוח העבודה גדל בין לילה ב-7% , הרי שההשפעות על מגמות השכר של מקומיים ועל אפשרויות התעסוקה היו קטנות. ניתן לראות כי Zimmermam (1995)   מצביע על מסקנות דומות עבור אירופה. מאידך Borjas, Freeman and Katz (1996) טוענים כי מחקרים אשר משווים בין גודל ההגירה (או השינוי בה , לפי אזורים לבין גודל האוכלוסייה העובדת הותיקה, אינן יציבות ויש ספק לגבי תקפותן.  על פי מחקר זה גישה נכונה יותר תהייה לנקוט במתודולוגיה של פרופורציות גורמיי ייצור, אשר מתייחסת למהגרים כמשפיעים על ההיצע הכולל של העובדים ברמה הלאומית לפי רמות השכלה (Skil) שונות. לדוגמא – כניסה של מהגרים בעלי השכלה נמוכה תביא לירידה בשכר של עובדים בעלי השכלה דומה בהשוואה לשכר עובדים בעלי השכלה נמוכה בהשוואה לשכר העובדים בעלי ההשכלה הגבוהה, וזאת כתוצאה מגידול בהיצע כוח העבודה המשכיל .   יש להתייחס בספק מה למסקנות אשר מציגה ספרות זו שכן קיימים הבדלים רבים בין המחקרים השונים, כגון : גודל ההגירה, מאפייניה , השכלתה, היחס לאוכלוסייה הותיקה ועוד. עבודה זו מטרתה לנתח את ההשפעה של גל העלייה בין השנים 1989- 1996  על שוק העבודה ברמת המאקרו, התחלקות הכנסות,  רמת השכר של האוכלוסייה הותיקה , תמהיל התפוקה אבטלה וצמיחה כלכלית של המשק. עבודה תתייחס למאפיינה המיוחדים של עלייה זו, רמת השכלתה ועל השפעתו של גורם זה על הפרמטרים הנבדקים בעבודה זו. כמו כן תהייה התייחסות לשינויים אשר נצפו בטווח הקצר של העלייה לעומת ההשפעות בטווח הארוך. שאלת הדיון אשר אדון בה בעבודה זו האם היה ניתן על ידי התערבות ממשלה להגדיל את מידת השתלבותה של עלייה זו, ואת השפעותיה על העלייה הותיקה בארץ.