תרומת ההון האנושי/ ההשכלה לצמיחה הכלכלית תוכן העניינים
נושא                                                                                                     עמוד
1 .       מבוא
2.
2.       השפעותיה של ההשכלה -3.

2 .1 תיאוריית ההון האנושי . 3.
                        2.2
ההשקעה בחינוך כבסיס לעלייה בתפקוד -…5.
                        2.3
ההשכלה כמנוף לרווחים כלכליים …7.
            2.4 תרומת ההון האנושי לצמיחה הכלכלית –9.
3.       תמורות במערכת ההשכלה בישראל .11.
4.       תקצוב מערכת ההוראה …18.
5.       שכר הלימוד והתקציב -20.
6.       תקצוב במחקר האוניברסיטאי -…22.
7.       דיון ..24.
8.       סיכום, מסקנות , המלצות 28.
9.       ביבליוגרפיה -30.
1.     מבוא בשנות ה-90 הייתה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתונה לשינויים ולתהפוכות בקצב ובעוצמה ללא תקדים. המגמות אשר נצפו :
גידול במספר הסטודנטים בשיעור שנתי של 10%. האוניברסיטות הוותיקות הגיעו למיצוי יכולתן בקליטת סטודנטים לתואר ראשון. תוכן , הוקם ותוקצב סקטור של מכללות אקדמיות.
מספר האוניברסיטות מארצות חוץ הקימו שלוחות בישראל.
חלו שינוים חדים במבנה הביקוש לכוח אדם מאומן ומיומן , שהוצג למערכת ההשכלה הגבוהה על ידי המשק. לראשונה נצפתה בישראל תנועה סטודנטיאלית מיליטנטית בעלת מחויבות בנושאים חברתיים.  שינויים אלו  מעלים מספר שאלות לגבי תרומתה של השכלה לצמיחה הכלכלית והחברתית של המשק.
האם נעשה כל מה שניתן לעשות על מנת לנצל את המנוף הקיים בהשכלה ? או שמא קיים בו פוטנציאל אשר אינו מנוצל כהלכה ? העבודה תנתח את השפעתיו של החינוך והכשרה על אפשרויות שוק העבודה הפתוחות בפני הפרט, בעיקר לגבי סיכויי העסקה והכנסה. עיקר העבודה תדון בהשפעת ההשכלה על ביצועי החברה : יצרנות, רווח ויכולת התחרותיות לטווח ארוך, תרומת החינוך לביצועי הכלכלה, תרומת ההשכלה לצמצום פערים כלכליים- חברתיים, ועל התפוקה המקומית והצמיחה בפריון העבודה ברמה הכוללת.
העבודה תסקר את המתרחש בהשכלה הגבוהה בישראל.
ההשקעה במחקר אוניברסיטאי, במערכת מחקר מודרנית ותחרותית , המתנהלת על פי שיקולים כלכליים רחבים, היא כדאית מן הבחינה הכלכלית מכיוון שזהו המנגנון החשוב ביותר בהסבר שניתן לקצב הצמיחה של המשק, העבודה תציין אלו שינויים יש לבצע בתקצוב פעילויות הוראה , שכר לימוד ותקציב המחקר, על מנת להגדיל את יעילות המערכת.  הדיון בעבודה יתמקד בשאלה : האם ההשכלה הגבוהה בישראל במתכונתה כיום מהווה מנוף לצמיחה כלכלית ? הדיון יחולק למספר תתי פרקים : תרומת ההשכלה לפרט, תרומת ההשכלה לגידול הייצור, האם ההשכלה תורמת לצמצום פערים חברתיים ? האם תקצוב מערכת ההשכלה כיום מאפשר גידול בהון אנושי. האם שכר הלימוד במתכונתו כיום מאפשר גידול בהון אנושי? האם תקציב המחקר האוניברסיטאי במתכונתו כיום תורם לצמיחה כלכלית במשק ?