רשלנות רפואית : פיריון האישה תוכן עניינים
נושא                                                                                                   עמוד
1 .      מבוא                                                                                       2-4
 
2 .       חבות רופא                                                                            5-8

3 .       רשלנות רפואית                                                                    9-12

4 .       עיקור אישה                                                                          13-16
5.      רשלנות בשל חוסר עיקור                                                      18-17

6 .       סיכום                                                                                                19-20 7.       ביביליוגרפיה                                                                         21

1 .   מבוא
סיפורי החסידה, הפרחים והדבורים, שיעורי המין אותם עברנו בבית הספר , כל אלה לא מכינים עדיין את האיש והאישה באשר ליצירת חיים.
עוד מימי האדם הקדמון, בני האדם בצורתם השונה והתפתחותם תמיד היו נתונים לרגישויות, מחלות, והצורך במתן עזרה לגוף לשרוד את היום והיום שלמחרת.
פעם האמינו ברופאי אלילים שהקריבו קורבנות חיה או אף אדם למען שמירה על החיים והפריון, היום מאמינים בתזונה נכונה, בתרופות, בטיפול קונבנציונאלי ואף ברפואה אלטרנטיבית ועוד.
למעשה אין זה משנה במה האדם מאמין ובמה הוא משתמש תמיד היו שלוש משאלות עיקריות לאדם: אושר ומכאן בריאות; עושר; והמשך החיים כלומר, פריון.
השילוב העדין בין היות האדם בנוי באופן המצריך שמירה ואחזקה מתמדת, ובין הצורך להמשיך את החיים, הביא את מקצוע הרפואה לצורותיו השונות.
פעם רופא היה עושה הכל, מיילד, מייעץ, מטפל, מדען, מנתח, ועוד. היום יש לכל רופא את תחום התמחותו וכך יש בידיינו את האפשרות להרחיב את האופקים והידע שלנו בכל תחום לעומקו.
בין אם היה זה רופא אלילים , רופא מומחה או רופא הילריסט המאמין בצמחים ובמדיטציה, הרי שיחד עם הולדת המקצוע נולד דבוק וצמוד אליו, הלב.
לב המקצוע הוא למעשה האמון. אמון בין רופא וחולה, בין מטפל למטופל. למעשה אמון זה קם בכל פעם שאדם זקוק לעזרה ואדם אחר מושיט לו אותה. כיום יש חוק חדש בארצינו הנקרא "לא תעמוד על דם רעיך" זהו חוק המבקש את הושטת העזרה לכל מי שזקוק לה מעין "אחי השומרוני" אולם החוק גם יראה לחומרה אדם היודע שאין ביכולתו ואין בידיו את הידע למען מתן עזרה ובכל זאת העניק עזרה בידיעה שיש בה בכדי לגרום חבלה ואף נזק רב יותר. גם אם אין זה במודע הרי שיש בזה מעין פזיזות שזו הרמה הנמוכה ביותר בחוק לרשלנות.
לדוגמא: אם אני רופא מכל סוג שהוא, ואדם מקבל התקף לב באמצע הרחוב, אם אין אני מסייע לו הרי שאני עובר על החוק שכן לכל רופא באשר הוא יש את הידע המנימלי על מנת ליתן עזרה ראשונה והחייאה, זהו השיעור הראשון בשנת הלימודים הראשונה בבית ספר לרפואה, (מידע זה בא לידי מתוך ברור עם בית ספר לרפואה בירושלים) אולם אם אין אני רופא, חובש או מי שעבר קורס עזרה ראשונה וידוע לי כי אין ביכולתי להנשים אדם ואין בידי את המידע כיצד עושים זאת הרי שאם אדם חוטף התקף לב אני חייב להזמין עזרה, אמבולנס, או כל סיוע אחר, אך אנני מורשה להנשימו כי אני יכול לגרום נזק בלתי הפיך בשבירת צלעותיו ואף הריגתו. האמון בין רופא לחולה מתקיים מרגע שפונה החולה לרופא אף בטלפון.
לרופא, כפי שאראה יש חבויות נוספות כלפי החולה או כלפי כל מטופל שבא אליו. אולם הפרת האמון בכל צורה שהיא, היא הבסיס המוצק לתביעת רשלנות.
נושא רשלנות רפואית הוא נושא רגיש ביותר משום שהוא דן בבני אדם ומישום שהוא דן באנשים שהגדישו את חייהם למען הטיפול בהם, התערבות בתחום זה עלולה לגרום לתגובת רתיעה שלילית מצד הרופאים החוששים מפני תביעות משפטיות ומהססים במתן טיפול או משאירים החלטות הרות גורל בידי החולה בלבד ללא כל מתן עצה או הדרכה. מצד אחר אי התערבות כאשר נדרש עלול לגרום לאי צדק ומתן כוח ולגיטמציה לרופאים לפעול לפי שיקול דעתם ללא כל פיקוח, מה שעלול ליצור לעיתים את האשליה כי בידיהם הכוח בדומה לאלוהים. והם רק בני אדם.
הנושא עדין מאוד משום שלרוב המדובר בבני אדם המטפלים בבני אדם, אותם רופאים המבקשים את טובת החולה ובשל היותם אנושיים בלבד לעיתים קורים טעויות הרות אסון. טעויות מתום לב.
טעויות שדורשות להאשים מישהו בכדי להקל על הצער וכך יכול אדם שטעה בתום ליבו, רופא טוב לאבד את משרתו, פרנסתו ודרך חייו לעזור לאנשים.
נכון הוא שמשום שרופאים הם בני אדם ולא אלוהים, יש לפקח עליהם ועל עבודתם ויש אלו המנצלים את כוחם לרעה כמו כל אדם אשר בידו כוח עצום כמו חייו של אחר ויכול להסתחרר מיכך.
העבודה תבחן את חבותו של הרופא, מהי רשלנות ומהי רשלנות רפואית ובנוסף העבודה תבחן פן ספציפי ברשלנות רפואית הנוגע לפיריון האישה.
רשלנות רפואית היא נושא עדין ביותר שכן המדובר הוא ברופא בעל אחריות כבדה בידיו שגרם נזק לזה אשר הניח את חייו בידי הרופא. קל וחומר רשלנות אשר פוגעת בתום לב בפיריון אישה, בהמשך החיים בקדוש מכל, מלבד חייו של המטופל עצמו.
אין המדובר ברשלנות פושעת או זדונית שכן אז חוק העונשין לא מראה כל רחמים כלפי אותו רופא שחב את שמירת החיים והאמון פי כמה וכמה מכל אדם אחר החב באותה החובה, המדובר הוא בטעות בתום לב, בשגיעה, בהחלטה שגויה שהביאה לתוצאה בלתי הפיכה בעלת השלכות נפשיות פסיכולוגיות קשות מנשוא למטופלת ולכל המעורבים, ולמרות הכאב יש הצורך להעמיד לדין את אותו רופא כפיצוי עלוב של החוק והמדינה את האישה ואובדנה.
נראה כי מצד שני יש רשלנות שבהגדרתה היא עשייה או מחדל, או שגיאה בהחלטה, וזאת כאשר הרופא נתבקש לבצע פעולה מסוימת והוא טעה והפעולה אשר אמורה היתה להתבצע, לא בוצעה, או לא בוצעה כהלכה. לדוגמא: מהפן השני של העיקור, כאשר העיקור הוא בקשה רצונית של האישה מחמת כל סיבה שהיא, רפואית או נפשית או כלכלית ועוד, והרופא שגה, והעיקור לא בוצע כהלכה והאישה נכנסה להריון, או שנתבקשה הפלה והנ"ל לא בוצעה כהלכה והתינוק נאלץ להיוולד. ועל כך התביעה, על הולדת חיים. אבסורד עד כמה שנשמע לכמה אנשים, זהו עדיין מקרה של רשלנות, משום שחובתו של הרופא היה לנהוג ולפעול לפי רצון החולה, אי עשייה, מעלה עילה למחדל או פזיזות.
מטרת העבודה היא הבנה מבחינה משפטית, מוסרית וחברתית את היחסים העדינים בין חולה לרופא אם כאשר יחסים אלו מונחים על זרי דפנה או כאשר הם התנפצו על קרחון ומצויים בין כותלי בית המשפט.
יש לציין כי יש מקרים שלא רואים את בית המשפט ונסגרים בשקט בין הצדדים, יש מקרים בהם בית החולים נועל את נעלי הרופא והופך לנתבע, ויש אחרים.
חשוב לציין כי משום היות הנושא כה עדין ואף יותר נשוא עיקור אישה, פגיעה בפיריונה בכל צורה שהיא, היה קושי רב במציאת חומר לימודי ואף קשה יותר היה למצוא פסקי דין והלכות פסוקות בנושא עיקור אישה.
רשלנות רפואית כאשר היא במהותה רשלנות בתום לב, היא אחד המקרים הבודדים בהם אין מנצחים או מפסידים וכל הצדדים יוצאים פגועים, ונשאלת השאלה מי פגוע יותר וגם אז לא תמיד יש על כך תשובה חד משמעית. כאן לצדק פנים רבות.